השולפים
ביום רביעי יצאתי עם כמה ידידים לשתות בירה. כשחזרתי הביתה, הסתבר שדפקנו את השיטה: שר האוצר שטייניץ העלה את המסים על בירה וטבק לא החל מהשנה הבאה או מהחודש הבא, אלא מאמצע הלילה. ויהי בחצות הלילה.
באותו היום, הודיע ראש הממשלה נתניהו על כך שהוא מתכוון להעלות את המע"מ ל-17%. זה אותו נתניהו שהתחייב ערב הבחירות להוריד את המסים, לא להעלות אותם. למרבה השמחה, נתניהו לא יעלה את המסים כבר מעכשיו, אלא ימתין לחודש הבא, ככל הנראה. אם הוא היה מתנהג כמו שטייניץ, היה צפוי לי כאב ראש גדול מאד, כשהייתי בא לחשב את המע"מ ללקוחות שלי בסוף החודש. 16% או 17%? אגב, נתניהו העלה את המע"מ, על פי שורה של מקורות, מבלי להתייעץ עם שר האוצר שלו. זו לא הפעם הראשונה שנתניהו נוקט פעולה כלכלית חשובה בלי להתייעץ עם הבובה שלו באוצר. יכול להיות שלא היה לו זמן. כמו כן, נתניהו ושטייניץ שוקלים להחזיר את מס המעסיקים הוותיק, שהיה בתוקף בין 1975 ו-2008, אם כי בשיעור נמוך משמעותית יותר (0.5% לעומת 4%). כנראה שזה בהול.
זוכרים את הפיגוע בבולגריה? זוכרים איך נתניהו שלף שמדובר בהתקפה של איראן, ואחר כך אמר שכנראה מדובר בגרורה של איראן, חיזבאללה? זוכרים איך אמרו לנו שאחמדניג'אד בירך על הפיגוע? אז זהו, שלא. הוא אמר דברים אחרים לגמרי. האם ערוץ 2 יפרסם תיקון? האם נתניהו יחזור בו מהצהרותיו? כמובן שלא.
"בצלם" פרסם ביום חמישי סרטון שבו רואים חמוש צה"ל נוגח בפניו של פלסטיני ותוקף אותו, ומאוחר יותר רואים גם חמושים אחרים שמנסים למנוע מהצלם לתעד אותם. תוך כשעה וחצי, מיהר דובר צה"ל לטעון שהחמוש הותקף ושהסרטון ערוך. כמובן, לא היה לו מספיק זמן לברר את הנקודה הזו, וכמובן, דובר צה"ל לא הציג כל ראיות לכך שמדובר בסרטון ערוך. שוב הוא הוכיח שהאינסטינקט הראשון שלו הוא לשקר. וזה, מבחינתו, בסדר: בדובר צה"ל יודעים שהציבור יאמין להם אינסטינקטיבית, ולעזאזל האמת.
נתניהו ממשיך במסע ההשתלטות שלו על התקשורת הישראלית, ומנסה לחסל את התכנית הביקורתית האחרונה ברדיו, זו של קרן נויבך. כדי לשבור את השדרנית העקשנית, ניסו מקורביו של נתניהו שמנהלים את רשות השידור לנעוץ בתכנית שלה מסמר ללא ראש בדמות הליצן הגזען וההומופוב מנחם בן. זה נעשה ללא כל הליך תקין ובקרוב ייערכו דיונים בנושא. בן עף מהתכנית אחרי יומיים, ועכשיו שוקדים בלשכת ראש הממשלה על מציאת עב"מ אחר ש"יאזן" – כלומר, ימנע ביקורת על הממשלה, שהיא תפקידה הראשון במעלה של התקשורת – את נויבך.
נתניהו ושטייניץ מספרים לנו בעשרת הימים האחרונים שהמצב הכלכלי קטסטרופלי וצריך לנקוט צעדי מנע חריפים – כמו אלה שצוינו למעלה. אלה שני האנשים שרק לפני שלושה שבועות אמרו לנו שאנחנו חיים בגן עדן כלכלי ושניצלנו מהמשבר העולמי. שלושה שבועות? רגע, אפילו זה לא. רק לפני שבוע אמר נתניהו ש"הנתונים הכלכליים מצביעים על כך שהמשק הישראלי צמח בשנים האחרונות לעומת משקים אחרים באירופה ורמת החיים בו רק עלתה, אז מה באים עכשיו המקטרגים ואומרים 'לא טוב'?". זה היה ביום ראשון. בערב יום שני, נתניהו כבר השמיע זמירות אחרות: "אין ארוחות חינם. כדי לממן את זה אנחנו צריכים לעשות את התיקונים הדרושים בתקציבים ונעשה את זה כבר ביום שני הקרוב בישיבת הממשלה ואחר כך בהגשת תקציב אחראי. מי שאומר שאפשר להוציא כסף בלי חשבון, בלי כיסוי, למטרות פופוליסטיות – פשוט מסכן את מדינת ישראל ויכול להביא אותה בקלות למצב שראינו בכלכלות מובילות באירופה שנמצאות על סף פשיטת רגל. זה לא קרה פה, אני לא אתן שזה יקרה פה." ההפרש היה יום אחד, אבל התקשורת לא מעמתת את נתניהו עם הדברים ההפוכים שהוא אומר בהפרש קצר כל כך. יום אחד היינו בחגיגה, למחרתו היינו לקראת צנע. אבל מבחינת נתניהו, תמיד היינו במלחמה עם אירואסיה.
סליחה, אמרנו שאנחנו במשבר היסטרי? לא מבחינת משרד האוצר. הוא מתחמק מדיונים בנושא, ועוד לא התחיל להכין את התקציב. הוא הרי יודע שבסופו של דבר הוא יוכל לכפות אותו הר כגיגית על הכנסת, שאפילו לא תבין על מה היא מצביעה. הציבור יתעורר עם שחר עם גזירות חדשות, אבל כבר יהיה מאוחר לעשות משהו בנידון – אלא אם יצליחו לשכנע את משרד האוצר שלא ליישם את החוקים שהוא עצמו העביר. יש לו נסיון רב באי ישום של חוקים שלא מוצאים חן בעיניו.
כמובן, האחריות – כפי שמיטיב לציין גולית – למשבר הגרעון כולה על נתניהו. הוא הגדיל את התקציב בכל שנה, בעיקר את תקציב הבטחון (שכמעט כל שנה חרג מהתקציב שאישרה לו הכנסת); במקביל, הוא הוריד את מסי החברות (והוא מסרב להעלות אותם), ועכשיו אנחנו למדים שחברות ענק כמו אינטל וטבע שילמו לישראל מס של 3.3% – כשביעית ממה שמשלמת חברה קטנה או בינונית.
סטלה קורין ליבר דיווחה על השיחה הבאה, ההזויה, שהתנהלה בין נתניהו ובין שטייניץ ופקידי האוצר ב"אחד השבועות האחרונים", והיא מבהירה כל מה שצריך להבהיר:
ראש הממשלה (כועס): "לא נתתם לנו מידע מצטבר על התוספות ב'טייס האוטומטי' לשנה הבאה, 2013".
– שר האוצר (נבוך): "אבל כל ההחלטות התקבלו בידיעתך, לבקשתך, אחרי דיונים בממשלה".
– נתניהו (רותח): "אני לא מדבר על החלטות, אני יודע הכול. אבל אתם, אגף התקציבים, לא מסרתם לנו מעולם את הצבר המלא של ההוצאות האוטומטיות הצפויות לנו בשנה הבאה".
– שטייניץ (מהסס): "ביקשנו פגישות דחופות, התרעתי שהסכומים מצטברים למצב בלתי אפשרי".
– פקיד אוצר (מגמגם): "אבל אדוני ידע על כל ההוצאות, שום דבר לא היה בלי הממשלה".
– נתניהו (מכה על השולחן): "שמעתי. אני דורש להציב במשרד רה"מ מסוף מחשב שיהיה מחובר לאגף התקציבים באוצר ויעקוב אחריו".
– שטייניץ (מחייך): "אנחנו בעד. צריך להקים מכניזם שיביא לשליטה גבוהה יותר בהתחייבויות לעתיד".
נתניהו (לא מסתכל בעיניים של אף אחד): – "לוקר (הראל לוקר, המנכ"ל), קח את זה לידיים".
ככה זה נראה. ממשרד האוצר עבור בלשכת ראש הממשלה עבור בדובר צה"ל: הכל מתנהל בשליפה. הכל ללא תכנון. כל אמירה לשעתה. שום דבר לא יציב. הציבור הרי לא שם לב ולא עוקב, והכנסת הזניחה מזמן את תפקידה העיקרי – לא, לא חקיקה אלא פיקוח על הרשות המבצעת. זה גורם לפרטצ'יה של אפרים קישון להיראות כמחוז חפץ אבוד. ואם בינתיים זה נראה כמו פארסה, זו רק שאלה של זמן עד שהיא תתברר כטרגדיה.
הערה מנהלתית: בימים האחרונים, התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב וההערכה. אני רוצה להודות בזאת לתורם. כמו כן, בבלוג מופיע כעת באנר שמתייחס לפרוייקט ותיק-חדש של עדי אלקין ושלי, "איך נפלו גיבורים." שמחתי לראות רבים מהקוראים במסיבה שנערכה בפאב אוגנדה ביום שישי.
(יוסי גורביץ)
הקטע של סטלה קורין ליבר הזכיר לי מיד את הסצנה מ"המך האחרון של סקוטלנד" (But you did not persuade me!):
http://www.metacafe.com/watch/5153170/but_you_did_not_persuade_me/
ואם ישיבה אגבית של ביביהו והחבר'ה מזכירה את אידי אמין דאדא – אני חושב שזה אומר הכול.
1. זו לא הממשלה, אלא ערוץ 2 שתירגמו באופן מוטעה (במעט – בזמן עבר במקום זמן עתיד) את דבריו של אחמדינג׳אד.
2. דובר צה״ל לא שלף. לא היה צריך לחכות לתחקיר של התקרית כדי לראות שהקצין הותקף. רואים את זה בסירטון.
3. אין סתירה בדבריו של נתניהו והם לא שליפה אלא הם נאמרים על ידו בעקביות. מצד אחד הכלכלה הישראלית מציגה ביצועים טובים בהרבה מאירופה ומצד שני אם מוסיפים הוצאות לתקציב צריך קיצוצים כדי לממן אותם.זה לא סותר.
4. רשות הציבור היא כלי ממלכתי וככזו היא מחויבת להיות בעלת איזון. אם יש תכנית עם מנחה שנוטה במובהק לשמאל זאת אחריותה לעשות תכניות עם מנחים ימנים בלבד או לחילופין להביא מנחה ימני לצד המנחה השמאלני. אחרת – היא נכשלת בתפקידה.
באופן כללי, בישראל רוב הדברים שלא נעשים ב״שליפה״ לרוב לא נעשים בכלל. פרויקטים ותכנונים ארוכי טווח לרוב לא מתבצעים. שליפה (כלומר נתינת מענה נקודתי ומהיר לכל בעיה ללא חשיבה כללית לטווח ארוך) זו שיטת העבודה בישראל, על יתרונותיה וחסרונותיה.
4. מה פתאום מחוייבת לאיזון? רשות השידור צריכה להיות מחוייבת לאמת, לא לאיזון.
תפקידה של התקשורת הציבורית לשקף את הנעשה בממשלה לציבור, לחשוף שחיתויות, לבקר את מה שראוי לביקורת, איפה נכנס פה איזון?
למעשה זו בדיוק הסיבה שרשות השידור לא מתוקצבת מתקציב הממשלה אלא גובה אגרה בנפרד מאגב הגביה של רשות המיסים – כדי שלא תהיה לה מחוייבות פוליטית לצד זה או אחר אלא כדי שתישאר חופשית ותעשה מה שבא לה.
4. קיים וויכוח פוליטי מהי האמת. רשות השידור חייבת לשקף את הדעות בוויכוח הזה בצורה מאוזנת ולא להחליט עבור הציבור מהי האמת שהוא צריך לשמוע.
"למעשה זו בדיוק הסיבה שרשות השידור לא מתוקצבת מתקציב הממשלה אלא גובה אגרה בנפרד מאגף הגביה של רשות המיסים – כדי שלא תהיה לה מחוייבות פוליטית לצד זה או אחר"
בדיוק. כדי שהיא תוכל להשאר מאוזנת.
ויכוח פוליטי מהו האמת?
תגיד, עמית, אתה הקשבת אי פעם לתוכנית הזאת? הרי התוכנית לא מחביאה נתונים, להיפך, בניגוד לרוב התוכניות, היא סוקרת כל נושא לעומק, עם אייטמים של חצי שעה ויותר, ומרואיינים המציגים את כל ההיבטים הרלוונטים בסוגיה. זהו איזון, למען השם. איזון זה לא להביא "עיתונאים" כמו דרור אידר (שמקבל כסף עבור כתיבת נאומים לנתניהו) או אורי דן ז"ל בזמנו (שהיה מקורב לשרון), רק כדי שיצדיקו אוטומטית את עמדת הממשלה בכל נושא.
הכתבות (כביכול בריבוע) מאוזנות אז לא צריך איזון בקרב המנחים? למנחים בכל זאת יש תפקיד, והם נותנים קונטקסט לכתבות ושואלים את השאלות בראיונות השונים. צריך שיהיה איזון גם ביניהם.
אתה מפחד מהצדקה אוטומטית של עמדת הממשלה? אממ… אני יודע שהשמאל אוהב לקחת בעלות על הביקורתיות, אבל נער גבעות ממוצע הרבה יותר ביקורתי על הממשלה מאשר מצביע מר"צ ממוצע. הימין ביקורתי על הממשלה לא פחות מהשמאל – פשוט מהכיוון ההפוך.
נכון, עמית.
כשמתייצב שדרן חדש למבחנים בקול ישראל, לא חשובים כישוריו והישגיו כשדרן, אלא דיעותיו הפוליטיות.
אבל, למה לעצור בתחום התקשורת?
מורים בבית הספר משפיעים על חינוך ילדינו, הבה נבקשם להוסיף בקורות החיים אם הם בעד או נגד פינוי התנחלויות.
ומה עם רופאים? הם הרי עוסקים בשאלות של חיים ומוות, נשאל אותם ראשית אם הם בעד או נגד המחאה החברתית.
משטרת המחשבות בדרך.
"כשמתייצב שדרן חדש למבחנים בקול ישראל, לא חשובים כישוריו והישגיו כשדרן, אלא דיעותיו הפוליטיות."
חשובים כישוריו והישגיו, כמו גם מהן דעותיו הפוליטיות.
"אבל, למה לעצור בתחום התקשורת?"
כי זה התחום שבו דעותיו הפוליטיות של האדם משפיעות על השירות שהוא מעניק.
"מורים בבית הספר משפיעים על חינוך ילדינו"
זו הסיבה שמשרד החינוך דורש ממורים לא להביע את דעותיהם הפוליטיות.
"ומה עם רופאים?"
זו הסיבה שכל הרופאים נדרשים לקחת שבועה שהם יטפלו בכל אדם ולא יתנו לדעותיהם הפוליטיות להשפיע על כך.
והאם משרד החינוך דורש גם ממורים בממלכתי דתי לא להביע את דעותיהם הפוליטיות?
ואגב עמית, אתה שקרן. בסרטון הנגיחה לא רואים בבירור שהפלסטיני תקף. יש קטע לא ברור ומחוץ לזווית הראיה של המצלמה. ולראייה – שחררו אותו. תראה לי מתי היה אי-פעם פלסטיני שתקף חייל צה"ל ואפילו לא בילה יום אחד במעצר.
"והאם משרד החינוך דורש גם ממורים בממלכתי דתי לא להביע את דעותיהם הפוליטיות?"
זו הדרישה למיטב ידיעתי. כנראה שלא אוכפים אותה כמו שלא אוכפים את הדרישה הזו במספר בתי ספר בתל אביב..
"בסרטון הנגיחה לא רואים בבירור שהפלסטיני תקף. יש קטע לא ברור ומחוץ לזווית הראיה של המצלמה"
לא בדיוק, הקטע באמת לא ברור אך לא מחוץ לזווית המצלמה. מה שרואים זה את הקצין נדחף שוב ושוב וידיים מתנופפות לעבר החזה והראש שלו, ונראה שבכך החלה האלימות באירוע.
"כנראה שלא אוכפים אותה"…
אהה.
מורים דתיים מקבלים את אותו יחס כמו המורים החילונים. נדמה לי שפוליטיקה אסורה בבית הספר חוץ מיום העצמאות.
עמית, בשתי התגובות הראשונות שלך בשרשור הצלחת לחסל את רוב הקרדיט שצברת בחודשים האחרונים בבלוג (בתור מגיב מהצד הימני שדעותיו שוות התייחסות), לפחות בעיני. אין לך מושג על מה אתה מדבר.
"רשות הציבור מחויבת להיות בעלת איזון"? "קיים וויכוח פוליטי מהי האמת"? זה אותו שיחדש עלק-הוגן שהרשתות האמריקאיות מתמחות בו, שמצליח חיצור ויכוחים מנותקים, ולא מתקרב בכלל לאמת. על דעות כשלך נאמרה הסאטירה של קולבר, ש"reality has a clear liberal bias"
אם ל"reality has a clear liberal bias" אז אדרבא, מעימות שווה כוחות יהיה לך קל הרבה יותר לצאת מנצח. אתה לא יכול להחליט שאתה צודק ואז להשתמש בכלים הממלכתיים כדי להטיף את זה. ימני חושב שלמציאות יש הטייה ימנית ברורה באותה מידה שאתה חושב שיש לה הטייה שמאלנית. מול אותו ימני אתה צריך להעלות לשידור – כאשר המנחה לא לצדך ולא לצידו, או לחילופין מנחה אחד לצדך ואחר לצידו – ולהוכיח לציבור את צדקתך.
2. איך, לכל הרוחות, ראית שהקצין הותקף?? המקסימום שניתן להגיד (וגם זה מוגזם) זה שהנער אולי, אולי, אולי, בפרשנות מחמירה, התנגד למעצר (למרות שהקצין בכלל לא ניסה לעצור אותו). טיפה הגינות, אלוהים ישמור..
0:48 בסירטון. הצעיר דוחף את הקצין ושולח אגרוף לראשו.
עמית, צריך להיות ג'ובניק מטומטם שטוף הסברה כדי לראות את מה שאתה טוען. הנער "תוקף" את הקצין ולכן הקצין לוקח אותו הצידה לבד כדי להראות לו מי הגבר? אתה חושב שהקצין חש מאוים כשהוא חמוש בנשק? באיזה ספר הוראות שאתה קראת נגיחה בפרצופו של אדם היא פעולה לגיטימית?
ועוד נקודה קטנה – דקה 3:22 בסרטון. החיל תוקף את הצלם בנשק שלוף ומכוון לעברו למרות שהצלם מצלם בשטח ציבורי. גם זו נראית לך פעולה לגיטימית? לאיים בנשק על אדם שמצלם? רוצה לספר לי עוד על הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון?
כמובן שהקצין חש מאויים על אף שהוא חמוש בנשק. צריך להיות "ג'ובניק מטומטם שטוף תעמולה" פלסטינית כדי לחשוב שחייל בשטח עויין במגע עם קבוצת צעירים שמסרבים באלימות להזדהות לא חש מאויים. בכל אופן תחושותיו לא משנות, בפעם הראשונה שרואים את הקצין בסירטון רואים אותו נדחף ושאגרופים נשלחים לעברו, לכן תגובת דובר צה"ל שהוא הותקף סבירה.
עמית אתה ענק –
"מסרבים באלימות להזדהות"
אתה בטוח שאתה לא עובד בדובר צה"ל?
מדובר בהברקה מהסרטים מזכיר את ההברקות הקודמות בסגנון" "פלשתינאים מצאו את מותם",
"בתקרית נהרגו 30 בלתי מעורבים" ו
ו"העבודה משחר…. אה לא בעצם זה מסיפור אחר.
כשאתה מסרב לבקשת חייל להביא תעודת זהות אתה מסרב להזדהות. כאשר אתה דוחף ושולח אגרופים לכיוון הקצין שהגיע למקום אתה מסרב באלימות להזדהות. עוד משהו?
הקצין שבר לבחור את האף. מכיר הרבה ישראלים ששברו להם את האף כשהם סירבו לתת תעודת זהות?
אז לדעתך הקצין בסדר, הוא רק הגיב. מה עם האיום בנשק על צלם? גם תקין בעיניך?
לא כולם להוטים להשתמש בנשק. אם רואים בנשק מוצא אחרון, חייל יכול להיות מאוים גם כשהוא חמוש.
הדס כן, הוא היה מאוים ולכן הוא לקח לבדו את הנער לפינה שקטה שבה הוא לא ירגיש מאוים?
אחד-על-אחד, קצת שונה מקבוצה.
הדס, הוא לקח את הנער מעמדה שבה יש עוד חיילים חמושים לפינה בצד במורד הרחוב ונראה לך שהוא חש מאוים? באמת?
אני לא יודעת מה עבר לקצין הספציפי הזה בראש. הנקודה שרציתי להדגיש היא שגם אם יש לחייל נשק, זה לא אומר שהוא רוצה או יכול להשתמש בו. אם אנשים היו שולפים כל פעם שמתגרים בהם, מצבנו היה רע מאוד.
טוב, וויתרתי, אין לי מה להגיד לך.. קנאים רואים את מה שהם רוצים לראות.
אני מקווה שהאלימות שאתה מעודד מצד כוחות שיטור תגיע גם אליך ואל משפחתך..
יום טוב.
רועי,
אני אוהב את איך שעברת מגינוי אלימות לאיחולי אלימות. ולא רק כלפי עמית, גם כלפי משפחתו. כי למה לא, נכון? מגיע להם אם הם החליטו להיוולד דווקא במשפחה שלו.
צריך כשרון נדיר כדי להציב את עצמך, במשפט אחד, בעמדה מוסרית נחותה הרבה יותר ממישהו שמצדיק כיבוש.
כל הכבוד.
"…אני מקווה שהאלימות שאתה מעודד…"
אם לדייק, אלכס, רועי אחל לעמית שהאלימות שהוא מעודד, ורק האלימות שהוא מעודד, תפגע בו או במשפחתו. זה דבר שונה ממה שאתה מתאר, כביכול אחל רועי לעמית אלימות סתם.
ומה המשפחה של עמית קשורה לויכוח?
אתם מתווכחים על קללה פשוטה בכזאת רצינות שזה מצחיק. מעניין איזה דיון הייתם מפתחים על משהו בסגנון "השופט בן זונה!"
יש קללות ויש קללות. מתקבל על הדעת לקרוא למישהו בור במהלך ויכוח זה מתקבל על הדעת. אבל לעבור לפנטזיות אלימות? זה נראה לך בסדר? זה מסתדר עם אגנדה שמאלית? עם זכויות אדם?
כשאנחנו מדברים על אלימות בציבור הישראלי אנחנו אוהבים לדבר על איך שהכיבוש משחית. אבל תגובות כמו של רועי, קריאות אלימות כתגובה למישהו שלא מסכים איתם (ועוד מישהו שעושה את זה בצורה מכובדת כמו עמית), משחיתים גם הם.
אה כן, ויש דרך קצרה מאוד מ"השופט בן זונה" לאלימות אוהדים.
דרך קצרה כן, אבל אני מניח שגם אתה תסכים שלאלימות אוהדים יש גורמים אחרים, משמעותיים יותר, מקללות המכוונות לשופט. אם כבר לאמץ את הגישה שלך, הייתי הולך לכיוון של מיזוגיניה ויחס אלים כלפי נשים (השימוש במילה "זונה" כקללה הוא די אינדיקטיבי בהקשר הזה).
אבל העניין הוא שלפעמים סיגר הוא רק סיגר, ובהעדר יכולת ממשית של רועי לגרופ לפגיעה אלימה בבני משפחתו של עמית, אין טעם להתעכב על כך יותר מדי.
1. מה לא מוסרי בהצדקת כיבוש כרע הכרחי? כיבוש זה כלי לגיטימי וחוקי כחלק מסכסוך מזוין, בשימושים מסוימים הוא צודק ובשימושים אחרים לא. במקרה של הגדה המערבית הוא צודק לדעתי.
או לחילופין – אתה בעל מוסר נחות כי אתה מצדיק את כיבוש גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה?
2. לרועי – אין לי כל ספק שאם אני, או אחד מבני משפחתי לצורך העניין, נפעל כמו אותו בחור בסירטון נגד שוטר או חייל (i.e נסרב להזדהות, נדחוף, ננופף בידיים ונתלהם), תופעל נגדנו אלימות חמורה. לך יש ספק?
עמית, אתה רואה כמה זה קל להתקדם: משליחת אגרופים עברנו לסירוב להזדהות, דחיפה, נפנוף ידים והתלהמות. פשוט להסתכל בעינים שלך, לא בעינים האוטומטיות לפיהן צה"ל תמיד תמיד צודק.
נתניהו מתנהל כאיש שיווק גרוע (או, אולי נכון יותר, כמו בסטיונר מצוי בשוק מחנה יהודה). הוא משבח את הסחורה (במקרה דנן, כלכלת ישראל) בלי קשר למצב בשטח, ומדי פעם, כשמשהו מתחיל לבעור, נזכר שאולי צריך לעשות משהו שחורג מעבר לתשפוכת מילולית חסרת פשר.
יחד עם זאת, הבעיות הכלכליות שניצבות בפני ישראל גדולות בכמה סדרי גודל מכל מה שנתניהו היה יכול ליצור. במשפט אחד, העולם המערבי ניצב עכשיו בפני השלכות השיטה הכלכלית שהוא אימץ בחדווה מזה כמה דורות: הפיכת הכסף (money, לא silver) למשתנה כלכלי עצמאי שקיים קשר רופף בלבד להיקף המוצרים והשירותים שמיוצרים בפועל במשק, ותפיסת "הצמיחה הכלכלית" (כלומר, גידול בהיקף הכסף המוצא במשק) כמדד בלעדי להצלחתו של המשק. כאשר דבר כזה מבוצע ע"י חברה עסקית פרטית, קוראים לזה פירמידה, וכולם יודעים, פחות או יותר, מה זה אומר. העניין הוא שכל כלכלת המערב הפכה לפירמידה אחת גדולה, וכידוע, יכולת ההתרחבות של פירמידות היא סופית. המשבר העולמי הנוכחי היה בלתי-נמנע, הוא יימשך עוד זמן רב, וסביר להניח שיביא לשינויים מבניים ניכרים בשיטה הכלכלית הקיימת.
עם זאת, עדיין ניתן להתנהל בפני המשבר בצורות שונות, ומהבחינה הזאת, מעשי נתניהו ושטייניץ הם שערוריה. השאלה היא, האם יש בישראל כוח פוליטי שילך לבחירות תוך כוונה מוצהרת לאלץ את החברות הגדולות לשלם מסים, והרבה.
טוב מאוד.
בכלל, הרבה פוסטים מוצלחים לאחרונה, אף כי לא מעודדים יותר מדי (:
אריאל-מעניין יהיה לראות מפגין/מתפרע שמצמצם טווח בצורה דומה לשוטר אמריקאי.לא תאמין באיזו מהירות הוא ימצא את הפרצוף שלו באספלט…כל זה לא משנה את העובדה שאין לישראל מה לחפש בחברון ואפשר להסתפק בהסדרי תפילה במערת המכפלה.
ממתי משטרת ארה"ב היא דוגמה למשהו חיובי או נכון?
עכשיו האיראנים טוענים שישראל היא האחראית לפיגוע: אני מניח שלכל אחד יש את השעיר לעזאזל שלו.
וראיתי את הסרטון המלא, בבירור רואים בו שקבוצת הנערים מתגרה באחד החיילים.
אהה… עכשיו הכל ברור. קבוצת הנערים מתגרה בחיילים. זה בודאי מצדיק את הנגיחה.
וחוץ מזה, אני חושב שאתבע את עמית על השחתת זמן יקר מחיי – ראיתי את הסרט עשר פעמים, ואת השניה 0:48 הרבה יותר מכך, ואני עדין מחפש את האגרוף שנשלח אל החייל.
"לכל אחד יש את השעיר לעזאזל שלו" – ממש סימטריה יפה.
http://news.walla.co.il/?w=%2F16%2F2554167
שלוף לי ואשלוף לך.