הלוחשים לתולעים
"ילדים ישראלים", ארגון שמסייע לילדי הפליטים וזרים בישראל, ביקש אתמול (ד') מכל מי שיכול לבוא לסייע לו ללוות ילדים מגני הילדים שלהם בדרום תל אביב לביתם. הבקשה נבעה מכך שמיכאל בן ארי וחבר מרעיו ערכו אמש עוד הפגנת שנאה בדרום. הצטרפתי.
הבהירו לנו מלכתחילה שהמשימה שלנו פשוטה מאד: להביא את הילדים הביתה. זה הכל. לא למשוך תשומת לב, לא להכנס לוויכוחים, בטח שלא להפגין. להחזיר ילד הביתה. זה הכל. זו היתה תחושה מוזרה. פתאום יש לך אחריות על ילד, לא רק על עצמך. אתה הולך ברחובות לא מוכרים ופתאום אתה מוצא עצמך שוב בסמטאות של עזה, בסוף שנות השמונים. המוח עובר למצב טקטי. מאיפה הם יכולים להגיע? מה אתה עושה אם אתה נתקל ביהודי גאה אחד? שניים? שלושה? מה אם ההתעלמות מקריאות הגנאי רק תגרום להם לחשוב שאתה פגיע, שיש כאן הזדמנות תקיפה? באיזה שלב אתה אומר לילד לברוח ונשאר שם כדי לעכב אותם?
לא קרה כלום, אבל היה הרבה פחד באוויר. ליד אחד הגנים, הצביעה הגננת עלינו – היינו לא מעט – ואמרה לילדים "אל תדאגו, תראו כמה אנשים באו לעזור לנו." אחרי זה, כבר העדפתי שיירו עלי גז.
כשסיימנו את המטלה הזו, הלכנו לגינת לווינסקי, מזהירים בדרך את הפליטים שאנחנו פוגשים מכך שיש מצב שפוגרום נע בכיוונם. מאוחר יותר שמעתי מקומי מעיר בשביעות רצון "איפה הסודאנים? לא ראיתי סודאני אחד מאז שהגיעה ההפגנה!" התלבטות: האם ההתרעות האלה לא עשו את העבודה של הכהניסטים? הרחיקו את הפליטים מהמרחב הציבורי? מצד שני, האם זה לא עדיף על פצועים?
המשטרה מנעה מההפגנה להגיע לאזור לווינסקי. בדצמבר שעבר דווקא נערכה שם הפגנה דומה מאד, שוב בהנהגת בן ארי, והמשטרה טיפלה בה היטב: היא יצרה חיץ בין הגזענים ובין הפליטים וסיימה במהירות את הקטטות המועטות שפרצו. עכשיו, שבעה חודשים מאוחר יותר, זה כבר מסוכן מדי, מי יודע איך זה ייגמר.
בחיפוש אחרי ההפגנה, תעיתי עם גלינה ברחובות שכונות שפירא. המשטרה בלמה נסיונות להתקרב לאזור, מה שלא הפריע לנו להתקל בגזענים משוטטים. אחד מהם, באופן חדשני, איחל לא רק לגלינה שתיאנס, אלא גם לי; אחר כך הוא איחל אותו הדבר לפעילה בינלאומית מודאגת למראה. בדרך חזרה, נתקלנו באם ובתה, שכנראה זיהו אותנו כשמאלנים בשל המראה שלנו או המצלמה. שתיהן איחלו לגלינה אונס, והאם צווחה בכיווננו ש"אלוהים יעניש אתכם." לא, ענתה לה הבת: קודם כל יעניש אותם העם, אחר כך אלוהים. אין מה לומר, מופת של חינוך יהודי טוב. בתחנה המרכזית שלושה בטלנים התחילו לצווח "שמאלנים" בכיווננו.
אז אולי טוב שהחזרנו את הילדים מוקדם הביתה.
[]
תושבי דרום תל אביב, מתודלקי הסתה, הם במידה רבה סימפטום לבעיה, לא הבעיה עצמה. הבעיה היא הלגיטימציה של השנאה הגזענית, שמגיעה ישירות מהשלטון. אחרי הפוגרום של יום רביעי האחרון, ראש הממשלה גמגם משהו רפה על כך שזה לא בסדר. הבוקר פורסם קדימון לראיון עם שר הפנים שלו, אלי ישי, שאמר שידוע לו על מקרים רבים של נשים שנאנסו על ידי פליטים, ושנמנעו מלהתלונן על כך מחשש שיחשבו שיש להן איידס.
עכשיו, אלי ישי צריך להחליט אם הוא שקרן נלוז, שמפיץ שנאה כדי לקדם את עצמו, או שהוא מועל בתפקידו כשהוא, מצד אחד, לא מדווח למשטרה על פשעים רבים שהוא "יודע עליהם", ומצד שני מסכן את בריאות האוכלוסיה בכך שהוא לא מדווח לשירותי הבריאות על נשאיות איידס פוטנציאליות. אל תדאגו: ישי הוא שקרן.
השקר שלו הוא שיא חדש במערכת הסתה שהעבירה להילוך גבוה בשבועות האחרונים. מירי רגב, שבתחרות בין הטמטום, העילגות והשנאה שלה תצטרך לשפוט מצלמת מהירות, קראה לפליטים "סרטן," ואחר כך ניסתה להעמיד פנים שזה לא מה שהיא אמרה. בנסיון הפאתטי ביותר שלה עד כה, היא אמרה שהיא "לא השוותה את הפליטים לבני אדם." דוברת צה"ל לשעבר – זה מסביר המון גם עליה וגם עליהם, לא? – ניסתה מאז להעלים את הסרטון שהעלתה, ללא הצלחה.
רגב, כמובן, לא בודדה במערכה. יוליה שמאלוב-ברקוביץ', שנמצאת בשורות האחרונות של קדימה, מפלגה שהסקרים האחרונים מעניקים לה שלושה מנדטים, קראה לכלוא את חברי ארגוני זכויות האדם במחנות. אנחנו מדברים על הפטריוטית הגדולה שהשתמטה משירות צבאי וביצעה תפקידי מזכירות בשירות לאומי, ועל הוגת הדעות החריפה, שהגיעה למסקנה שהתפרצות של הר געש איסלנדי היא נקמה של יהוה על השואה. טוב לה בכנסת, היא רוצה להמשיך. על דני דנון, שניהל השבוע עוד קרקס הסתה בכנסת, מיותר להרחיב את הדיבור.
רגב ודנון הם חברים במפלגת השלטון. ישי הוא ראש מפלגה ומחזיק באחד התפקידים הבכירים בישראל. שמאלוב-ברקוביץ' היא חברת קואליציה. כשהם אמרו את מה שהם אמרו, דברים שהיו מחסלים את הקריירה של כל פוליטיקאי במערב או בארה"ב, הם ידעו שהם לא יספגו שום נזק כתוצאה מכך. הם ידעו שראש הממשלה או ראשי המפלגה שלהם לא יתקפו אותם – משום שהדעות האלה פופולריות מאד בציבור היהודי. ולא רק בדרום תל אביב, שמחזיקה מנדט וחצי בקושי. נתניהו, מותר לחשוד, סותם את הפה מכמה סיבות: קודם כל, כי הוא מעולם לא נקט עמדה שמצריכה אומץ ציבורי והתייצבות מול הציבור שלו, שנית משום שהוא נשען תמיד על ארגוני שנאה (חב"ד, המערך של המתנחלים) כדי להבחר, ושלישית משום שקמפיין שנאה כזה מסיח את העובדה לא רק מהגזירות הכלכליות שהוא עומד להנחית עלינו, אלא גם מכך שכפי שהדברים נראים כעת אובמה תמרן אותו הצידה והוא יתקשה מאד לצאת למלחמה באיראן. אז אם האיום האיראני נראה פחות מפחיד, תמיד יהיו לנו סודאנים.
הסתה גלויה לשנאת זרים היא, לדעת שורה של פוליטיקאים בעלי מעמד, המפתח לקידום מעמדם. קשה להאמין שרגב, דנון וישי (שמאלוב-ברקוביץ' הגיעה לכנסת בטעות) לא יודעים שדיבורים כאלה רק מקדמים אותם. קשה גם שלא להאמין שהשנאה הזו לא פורחת על רקע הפיכתה של ישראל ליהודית יותר.
ככל שאדם מגדיר את עצמו, בישראל, כיהודי יותר, כך הוא שונא אדם יותר. ויש מתאם בין חוסר השכלה ועוני ובין יהדות-יתר. ובסופו של דבר, הבעיה נובעת מעצם הפרויקט הציוני, כפי שהוא נתפס היום: מדינה ליהודים בלבד, עם התחייבות מן השפה ולחוץ לדמוקרטיה. ההתעקשות של נתניהו שהפלסטינים יכירו בישראל כמדינה יהודית – מהלך שהם מסרבים לו, בצדק, משום שהוא יהפוך 20% מתושבי ישראל לכאלה שהאזרחות שלהם מוענקת להם בחסד ולא בזכות – אומרת לאספסוף היהודי כל מה שהוא צריך לשמוע: שלמי שאיננו יהודי אין מקום בישראל.
לפני כשלושים ומשהו שנה מחתה ישראל בתוקף על החלטת האו"ם שהציונות היא גזענות; היא היתה גזענית כבר אז. הצורה החדשה של הציונות, הרבה יותר יהודית משהיתה פעם, גזענית הרבה יותר, והיא חסרת סובלנות לא רק כלפי זרים, אלא גם כלפי מי שמסרב להכפיף את עצמו למפלצת היהודית-ציונית החדשה. חברת כנסת כבר קראה לכלוא את מתנגדי המשטר במחנות ריכוז, והאדמה לא זעה, ציפור לא צייצה, וראש הממשלה לא געה. הקונסנסוס, מפחיד גם כך, זז עוד קצת – לא ימינה, כי לא הוגן להאשים את השמרנות בצורת החשיבה הזו; שמרנים היו מתעבים את עצם הרעיון של בן אספסוף חסר תוחלת שמנפץ ובוזז את חנותו של פליט אפריקאי שבנה את עצמו בשתי ידיו – אלא למטה, אל תפיסה פולקיסטית, אנטי-מערבית ואנטי-דמוקרטית.
ועוד דבר אחד: היועמ"ש, יהודה וינשטיין, החליט להעמיד לדין את אורי בלאו. כאן המקום להזכיר שהמדינה שינתה את ההסכם שלה עם בלאו תוך כדי תנועה, ודרשה ממנו לא רק את המידע שקיבל מענת קם, אלא את כל המידע שקיבל בעשור האחרון. אין כתב שהיה מסכים לעשות דבר כזה. אם בלאו אכן יורשע, והסטטיסטיקה נגדו, אפשר יהיה לומר "אל מלא רחמים" על הסיקור העצמאי של צה"ל. אין כתב צבאי, אלא אם הוא מעלה כתבות ששלח לו דו"צ לפרסום "בשם הכתב", שלא השתמש במידע מסווג שהגיע אליו שלא בצינורות המקובלים. מי שהחליט להעמיד לדין את בלאו, החליט שאת המידע שלנו על צה"ל נקבל בלעדית מדובר צה"ל. המקרה של בלאו הוא תקדים: כל מי שיקבל מעתה מידע על צה"ל, יסתכן בכך שיואשם בהחזקת מידע סודי ללא אישור, והסיכון יגבר ביחס ישיר לפגיעה של הכתבה במערכת הבטחון. לעיתונות עצמה, כמובן, יש חלק בכך. כפי שכתב אתמול יפה נועם שיזף, "העיתונאים שהרשו שיקראו לענת קם 'חיילת מרגלת' בצהובונים שלהם, שלא יזדעזעו היום שמעמידים אותנו לדים בתור מפעילי סוכנים."
הערה מנהלתית: מאז פרסום הפוסט הקודם, התקבלו שתי תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.
(יוסי גורביץ)
הערה בשוליים: לפי ויקיפדיה שמאלוב-ברקוביץ' קיבלה פטור מגיוס מסיבות רפואיות. חבל שאתה נופל בדמגוגיית ה"משתמטים".
זה לא צבוע בעיניך, שאשה שלא שירתה בצבא קוראת לשלול מאנשים אחרים שלא שירתו זכויות שונות?
הגהה: ארבע מילים לפני ההערה המנהלתית: לדין.
שני דברים:
1. כל הכבוד על הפעילות למען ילדי הזרים בדרום תל אביב. בפרפרזה על דיווחי דובר צה"ל אני שמח ש"כל הילדים הוחזרו בשלום לביתם וכל פעילינו חזרו בשלום לבסיסם".
2. יחד עם זאת, אני מתנגד להכללה שלך שכל ציוני הוא גזען, כשם שאני חושב שהחלטת האום בנושא היתה שגויה. אני רואה את עצמי כציוני, אכפת לי ממדינת ישראל, אני דואג לקיומה ולאופיה הדמוקרטי. בעיניי זה מגדיר אותי כציוני, וללא ספק בעיני אזרחי מדינות זרות זה בוודאי מגדיר אותי כציוני. יחד עם זאת, אין לי שום התנגדות ללא יהודים שחיים בישראל, בין אם הם ערביי ישראל, מהגרי עבודה, פליטים, או עולים חדשים שאינם יהודים עפ"י ההלכה. אדם הוא אדם, בלי קשר לצבע עורו או לשאלה האם מלו את איבר מינו. מכעיס אותי לראות את יהודי ישראל, מרביתם דור שני או שלישי למהגרים יהודים, שנרדפו בארצות מוצאם על רקע גזעני, הופכים לאיום קיומי על מדינת ישראל. ובעיניי, הם עצמם מהווים את האיום הקיומי. הרי מדינת ישראל, לפחות במצבה הנוכחי, אינה יכולה להתקיים ללא גיבוי חיצוני, בין אם כלכלי, בטחוני או דיפלומטי. ברגע שנחדול להיתפש כדמוקרטיה, ובעיני רבים במערב זה כבר מסתמן, התמיכה (או מה שנשאר ממנה) בנו תיעלם, ואיתה תיעלם מדינת ישראל. ומכאן, שיש להילחם בגזענות בתוך ישראל כמעשה ציוני ממדרגה ראשונה, ולכן הסתירה הבסיסית להגדרה שלך שציונות=גזענות.
הוא לא כתב ש'כל ציוני הוא גזען' אבל בקצב הנוכחי אנשים כמוני וכמוך הופכים להיות 'לא ציונים' שיש להיפטר מהם.
עדו, אני חושש מהיום הזה. למזלי, אינני חי כרגע בישראל לרגל לימודים אקדמים. אני לא בטוח שיהיה לי האומץ לחזור, אם מה שמובטח לי הוא עתיד במחנה ריכוז.
שאלה: האם ציונות מבחינתך זה לשאוף לרוב יהודי במדינת ישראל? ואם כן, איך מממשים את המטרה הזו באמצעים דמוקרטיים?
נירה, אינני רואה את הרוב היהודי כשאיפה ציונית. למעשה, בבחירה בין מדינה יהודית (כלומר רוב יהודי) לבין מדינה דמוקרטית, אני בוחר באפשרות השניה.
או קיי, אבל אני די בטוחה שאתה במיעוט מהבחינה הזו. רוב הציונים היום הם גזענים שרוצים רוב אתני יהודי בישראל. בגלל זה שומעים כל הזמן על ה"איום הדמוגרפי" מצד ערבים\פליטים\רוסים-לא-יהודים ועל הסכנות שבהתבוללות.
רוב הציונים – אולי, כל הציונים -לא. לפחות יש אותי ועוד כמה כאן שלא חושבים כך, ובתור אדם עם רקע מתמטי-הנדסי, קשה לי לקבל קביעה של "כל" כשיש דוגמה נגדית שמפריכה את הכלל.
בגלל זה (כבעלת רקע מתמטי-הנדסי בעצמי) אמרתי "רוב" ולא "כל".
חברים בעלי רקע מדעי, גם רקע בקריאה צריך. גורביץ לא כתב, לא בפוסט הזה ולזכרוני לא מעולם, שכל ציוני הוא גזען. הוא כתב שציונות היא גזענות.
סבבה, רקע בקריאה. אם ציונות היא גזענות, אז אדם המחזיק בעמדה ציונית הוא אדם המחזיק בעמדה גזענית. משמע, כל ציוני הוא גזען.
תלוי איך אתה מגדיר ציונות. ההגדרה המקובלת היום לציונות היא "לרצות שישראל תהיה מדינת היהודים", כלומר שרוב אזרחיה יהיו יהודים לפי ההגדרה האתנית-דתית של יהודים, וציונים כאלה הם אכן גזענים. אבל אם אדם מקווה לראות בישראל מדינת כל אזרחיה שהסמלים שלה יהודיים ובכך מסייעת לשמר את המורשת היהודית – אז הוא לא גזען.
אתה הרי יודע היטב שזה לא עובד ככה. התנועה הנאצית היתה תנועה גזענית. האם זה אומר שכל נאצי היה גזען? לא. אני בטוח שהיה מספר לא-זניח של אנשים שהחשיבו את עצמם נציונל-סוציאליסטים וחברים בתנועה הנאצית שלא היו גזענים. וזו הדוגמה שקשה ביותר להגן עליה: יש רבות אחרות. אם תנועה מסויימת מתאפיינת בתכונה מסויימת, זה לא אומר שכל חבר בתנועה מתאפיין בתכונה הזאת.
אין מה לשאוף לרוב היהודי בישראל. הוא כאן והוא יישאר כאן, אלא אם כן שטחי הגדה המערבית יסופחו רשמית לישראל. עם איך שהדברים מתנהלים כעת, זה עוד עשוי לקרות, אבל אני חושב שגם ממשלת ימין תעשה הכל כדי למנוע אפשרות כזאת (למשל, "התנתקות ב'").
נירה, לשאלתך כיצד הייתי פועל בדרכים דמוקרטיות למימוש מטרה של מדינה יהודית (למרות שכאמור זו אינה מטרתי בהכרח, אז זה רק תרגיל תיאורטי):
1. נפטר מהשטחים כמה שיותר מהר, ולא משנה לי הדרך. בין אם על ידי נסיגה חד צדדית או על ידי הסכם שלום, יותר חשוב לי שלא נשלוט על אוכלוסיה לא יהודית גדולה מאשר לנסות לשכנע אותם שהם צריכים להיות חובבי ציון בעצמם.
2. מצמצם את היקף מתן אישורי העבודה לעובדים זרים ומעביר את אותם אישורים לפליטים, שלא ניתן להחזירם לארצם. בכך גם מספר הזרים לא יגדל באופן משמעותי ביחס למספר היהודים, וגם יכולת הפרנסה שלהם תשתפר. זו בדיוק אותה עצמה שהמפכ"ל נתן.
מעבר לשתי פעולות אלה, אינני חושב שיש צורך לפעול במישור הדמוגרפי, אלא במישור החינוכי. אם נחנך את *כל* אזרחי ישראל, בדגש על חרדים, דתיים-לאומיים, ומיעוטים, לכך שכל אזרח ישראלי הוא שווה זכויות, שאין מקום לגזענות בחברה הישראלית, ושדמוקרטיה ליברלית מלאה היא הדרך היחידה להבטחת קיומה של מדינת ישראל, נוכל לחיות פה גם אם אחוז היהודים במדינה לא יהיה 100%, 80% או אפילו 50%.
אבל כבר יש לך 20-30% לא-יהודים בתוך הקו הירוק. ואם אין הפרדה של האוכלוסיות אז אנשים נוטים להתחתן אחד עם השני. זו הסיבה שארגונים יהודיסטים מחלקים תעודות "עסק נקי מערבים" ומגנים בחרוף נפש על הואגינה היהודית. הם יודעים שאם בישראל תהיה אינטיגרציה בריאה בין הקבוצות האתניות, כמו במדינות דמוקרטיות אמיתיות, לא יישמר רוב יהודי.
ובהכרח כל ילד שיוולד לאם יהודיה ואב ערבי או אב יהודי ואם ערביה יהיה לא יהודי? בארה"ב, בה אני חי כרגע, היהודים והנוצרים מתחתנים ומגדלים את ילדיהם לפי השקפתם. אני מכיר מישהו נוצרי, נשוי ליהודיה, שמגדל את בתו כיהודיה לכל דבר ועניין, מקיים יותר מצוות ממני והולך לבית כנסת הרבה יותר פעמים ממני.
לא טוהר הואגינה חשוב לי, אלא טוהר המידות. אם אדם הוא אדם טוב, חיובי, מוסרי, אוהב אדם, ותורם לחברה, לא אכפת לי אם קוראים לו משה או מוסה, ובוודאי אני מעדיף אותו על פני מוישל'ה, אם מוישל'ה גדל להיות ילד גזען, שמחלק תעודות "טוהר העסק".
לא דיברתי עליך ספציפית, הרי אמרת שלך לא משנה רוב יהודי. אבל אלה שכן משנה להם רוב יהודי חוששים מהתבוללות, ובצדק. רוב היהודים בגלות שמתחתנים עם לא-יהודים מפסיקים להיות יהודים בתוך דור או שניים. תעיד על כך העובדה שמספר היהודים נשאר פחות או יותר קבוע עוד מאז תקופת הרומאים. לכן הם מנסים לשמור על טוהר הגזע בישראל באמצעים לא דמוקרטים. ואני טוענת שאין שום אפשרות לשמור על רוב יהודי בישראל באמצעים דמוקרטיים, ומהבחינה הזו ציונות היא אכן גזענות.
בצרפת יש אוכלוסיות זרות משמעותיות, ואלו עוברות אינטגרציה (במידה זו או אחרת) עם הקבוצות המגדירות עצמן צרפתיות ללא מאפיינים בולטים נוספים. האם בגלל זה יש סיבה להניח שבצרפת לא יישמר רוב צרפתי?
אם אני מגדיר יהודי: "מי שטוען (בתום לב) שהוא יהודי" אז אין שום סיבה ששיעור היהודים באוכלוסיה ירד בעקבות אינטגרציה, יותר סביר שהוא יעלה.
התוספת של "בתום לב" היא תיבת פנדורה. במדינות דמוקרטיות לא בוחנים לב וכליות של אנשים שרוצים להגדיר עצמם כיהודים, בודהיסטים או סיינטולוגים.
בלי התוספת הזו זה דווקא רעיון טוב (לא יודעת אם זה באמת יעלה או יוריד את אחוז היהודים בישראל, אבל ניחא), העניין הוא שזה רחוק שנות אור מהמצב היום.
דווקא בגלל שאתה צודק לא ברור לי איך אתה ממשיך להתנגד ל"פייגלינים משמאל" כדבריך, כלומר אנשים בעלי עמדות דמוקרטיות שמתפקדים לליכוד כדי לתת קונטרה לפשיסטים שדוחפים את הפוליטיקה לרמות התועבה שהיא הגיעה אליהן בשבועות האחרונים.
הליכוד הוא מפלגה שמענישה "פיינשמקרים" ומתגמלת גזענות והתלהמות. אם מירי רגב ודני דנון היו מרגישים שהפעולות שלהם לא רק שלא עוזרות להן אלא פוגעות משמעותית בסיכוי שלהם להבחר מחדש, הם לא היו מעזים לבטא את כל הרפש גם אם הם לא היו פוליטיקאים ציניים אלא היו באמת מאמינים בזה.
+1
ואוסיף על כך: אם נחזור על אותן פעולות, נגיע לאותן מקומות (למרות שהגהינום עוד ממתין קדימה). צריך לחשוב "הצידה," לא ראש בראש – תקוף את היריב היכן שהוא לא יצפה לכך.
השאלה האם הניצחון לבדו חשוב לך ולא האופן בו הוא מושג. אם אתה רומס את הדמוקרטיה במטרה להגיע לשלטון, אתה לא טוב יותר מהפייגלנים; אתה המקבילה שלהם.
אני לא רומס את הדמוקרטיה כדי להגיע לשלטון. אני משתמש בכלים המעוותים של הדמוקרטיה. אם אני לא משתמש בהם ועומד מנגד בזמן שפייגלינים הופכים את המדינה לפשיסטית אז אני באמת לא יותר טוב מפייגלין. אני הרוב הדומם שנותן לפייגלין, ורגב, ודנון ולוין להשתולל באין מפריע.
אם חוקי המשחק מאפשרים לי לשחק מלוכלך, אז כן, אני די מפגר אם אני משחק נקי ומקווה שיתנו לי פרס על ספורטיביות.
אתה מזכיר לי את השיר של כריס דה ברג על השטן וישו שמשחקים פוקר…
כל הרעיון של הדמוקרטיה טובה יותר משאר הגישות לא תופס לגביי העניין של משחק מלוכלך. אם אתה רוצה שהדמוקרטיה שלך תשרוד כולם צריכים לשחק נקי. אם אחד הצדדים משחק מלוכלך, מתישהו הצד השני ירגיש פראייר וינסה לשחק מלוכלך(היי! אתה בדיוק אומר שאתה רוצה לעשות את זה!). ואז הכל ילך קיבינימאט.
מה זאת אומרת לשחק מלוכלך? עם דמוקרטיה היא שלטון הרוב אין שום פסול בשיטות של הפייגלינים והמתנחלים (מבחינת הדמוקרטיה) – הם התפקדו למפלגה ומצפים מהנציגים שלהם לייצג אותם. אין גם שום בעיה עם הדרך ההפוכה. זה שאנחנו מזהים מילים כמו ליכוד או עבודה או מרץ או חדש או המפדל עם ערכים מסוימים זה לא אומר שהוא מחויב לאותם ערכים, ואין לנו שום הצדקה לבכות על כך. מפלגה מורכבת מהאנשים שבתוכה, ולא מתוך הצדעה לעברה. הבעיה היא ברמה אנושית בסיסית – ציבור שלם שמחויב כל כך למשחק הפוליטי, גורם לך לחשוב שהמצב בלתי הפיך, שההקצנה היא מדרון ובקרב בין אדם מחויב למטרה באופן מוחלט לבין אדם רציונלי האדם המחויב ינצח, אלא שזה לאו דווקא נכון – ההקצנה היא לא מדרון כי אם פעולה על המציאות, כלומר עלייה. וכדי להוסיף ולעלות יש להמשיך ולהוסיף עוד דלק. וכל פעולת בעירה סופה להתכלות.
הדיון התאורטי שלכם על להגיע לשלטון קצת עקר – מה בדיוק תעשו עם השלטון? כרגע השמאל בעיקר עסוק בלספר לכולם עד כמה ביבי נוראי ולכן עד כמה המצב נורא, כי כולם אוהבים את ביבי חוץ ממי ששונא אותו, וכמה הכול אבוד. אדון גורוביץ מוחה על כך שהממשלה והמדינה לא פצה את פיה כנגד אלי ישי וחבר מרעיו, אך ממי בדיוק הוא מצפה לעשות זאת? במדינה בה אין קואליציה, על הציבור להפוך לקואליציה. וכל עוד השמאל מתרכז בתלישת שערות בבתי כנסת מוחשכים כמו זה (מעקב אחר קריסתה של ישראל זה די קינה בעיניי) ובריקוד המהופנט סביב ביבי (ביבי חושב את זה, ביבי אמר את זה) במקום לארגן כינוסי נורמליות, במקום להשתלט על הדיון הציבורי ולהפוך את המציאות של כאן והיום לטיפה יותר נורמלי, דיינו שנסתפק בדוברים רהוטים כמו מירי דנון.
1. במדינה בה אין קואליציה? אני אניח שהתכוונת שם לאופוזיציה ואגיב לפי זה כי במדינה הזאת יש מגה-קואליציה.
2. דמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב. אמנם כל העיקרון הדמוקרטי "עובד" כי הוא לא דורש אחריות -מוחלטת- מצד בני האדם בנוגע להחלטותיהם. אבל הוא כן דורש אחריות…
הסיבה שאנחנו מזהים מפלגות(לא מילים) כמו ליכוד\עבודה\מרץ\וואטבר כבעלות ערכים מסוימים היא שהמפלגות האלו מייצגות ערכים מסוימים. לא סתם מדברים על "ערכי המפלגה", אלא בגלל שכל מפלגה מנסה להחיל את ערכיה על הסדר הציבורי.
א.
מה אתם מנסים לעשות בעצם אז? לשנות את הערכים של אותה המפלגה?
נניח ותצליחו להפוך את הליכוד למפלגת שמאל? מה תשיגו? שהשם "ליכוד" יהיה שלכם בעוד כל ה"ליבה" יעברו למפלגה אחרת עם שם דומה? אתם באמת מאמינים שכמות בלתי מבוטלת של אנשים ימשיכו לשלם לכם דמי התפקדות ולהצביע לליכוד רק כי השם תפס אותם למרות שעכשיו המפלגה שלהם מאמינה בהפך הגמור ממשנת חייהם?
ב. אני לא חושב שאתה מבין את הבעיה במה שאתה אומר. להשתלט על הדיון הציבורי? מה זה ישיג לנו בעצם? כמה פעמים ראית גופים שמאלניים שמצליחים לגרום למשהו שהוא לא אנטגוניזם באמצעות כוחניות ומרמה?
3. המטרה הראשית של הבלוג הזה למיטב הבנתי הוא להציב מראה מול הישראלי הממוצע וההנהגה שלו. אני לא מצליח להבין מדוע אינכם רואים את ההבנה הבסיסית שכל עוד תכפה על אדם להיות שוויוני הוא לא יהיה שוויוני באמת. אכפתיות, שוויוניות, "מוסריות"(למרות שקשה לי עם המילה הזאת) באות מתוך בחירה של האדם להפוך לכזה. לא כי לימדו אותו שזו הדרך היחידה מילדות.
זה לא נכון שדנון ורגב אמרו את מה שאמרו כי ידעו שהדעות האלה פופולריות בציבור הישראלי. הם לא צריכים לשכנע את הישראלים, כי הם לא אלה שבורחים בהם. הם רק צריכים לשכנע 12-13 אלף חברי ליכוד. וכשיש 15 אלף פייגלינים, הם יודעים שזו דרך בטוחה להיכנס לכנסת הבאה. מצדם שכל העם יהיה שמאלני.
שטויות.
אם ביבי היה חושב שאמירות כאלו מורידות לו מנדטים בבחירות הבאות הוא היה משתיק אותם מהר מאד.
ביבי לא מסוגל בעצמו להרגיז יותר מדי את המתנחלים, כמו שהכינוס האחרון במרכז הליכוד הוכיח.
כמובן, שאם קונים את העקרון הלניניסטי שכדי שיהיה יותר טוב צריך להיות יותר גרוע, אפשר לקוות שפייגלין אכן ינצח סופית את ביבי ויהפוך אותה למפלגה מוקצה, אבל כל עוד זה לא קורה, וככל הנראה זה לא יקרה, המדיניות של ביבי תמיד תצטרך לקרוץ למצביעי פייגלין, לפחות כל עוד הוא לא יצטרך לדאוג מזעמם של חברי ליכוד מהשמאל.
יוסי, כמה הערות:
1. שכויח על העזרה והפעילות עם הילדים הזרים, זהו מעשה של פדגוג אמיתית.
2. אני ממש מופתע שאפשר לזהות שמאלנים דרך המראה שלהם: "זיהו אותנו כשמאלנים בשל המראה שלנו או המצלמה." אני רק מקווה שבפעם הבאה שמישהו יטען שאתה או אדם אחר הוא שמאלני בגלל המראה שלו שלא תכתוב שזה נובע מסטיגמות או גזענות.
3. אני ממש שמח שיש נביא בעירו :"כשסיימנו את המטלה הזו, הלכנו לגינת לווינסקי, מזהירים בדרך את הפליטים שאנחנו פוגשים מכך שיש מצב שפוגרום נע בכיוונם" להזהיר מפני פוגרום לפני שזה מגיע זהו כישרון גדול.
4. הציונות היא גזענות, אני חותם אתך על כל מילה .
בנוגע לסעיף השני: כמי שעובדת כבר מעל עשר שנים בהייטק, אני יכולה להבטיח לך שחנונים יש מכל העדות.
כאשר יש שכונה אנשים בד"כ יכולים לזהות מי גר במקום ומי רק מבקר. מהיכרות רופפת.
בנוסף רוב האנשים לא מסתובבים עם מצלמה.
ובנוסף סביר שיוסי וגלינה הפגינו בשפת הגוף שלהם שהם "לא מהסביבה" (מבטים סקרניים, סקירה של כל המרחב, הליכה לא תכליתית וכו')
עצוב שבמדינת ישראל אנשים (מכל צבע) לא יכולים ללכת בבטחון ברחוב.
בעניין העידוד של המשטר לשנאה בשכונות, חשוב לדעתי להזכיר שלצד ה"גזר" – ההסתה מגבוה, והאכיפה/מניעה הלקויה במקרי אלימות נגד שחורי-עור – יש גם "מקל" משטרתי שמבהיר על מה "ראוי" להפגין, ועל מה לא.
במילים פשוטות: הייתי בינואר בהפגנה של מאהל התקווה לצדק חברתי ודיור ציבורי. ברגע שיצאנו מהגינה לכביש הראשי – עוד לפני שאיזשהו כביש נחסם – מג"ב עצרו באלימות א-לה-נאבי-סאלח זוג מקומי מראשי המאהל, לעיני ילדיהם.
המסר שמעבירה מדיניות המעצרים הסלקטיבית הזאת: להפגין למען סולידריות, זכויות וצדק חלוקתי זה עברייני ומסוכן. להסית נגד פליטים, לעומת זאת, זה חלק מהמיינסטרים.
או במילים בוטות עוד יותר: אם תפגינו עם ערבים (בהפגנה ההיא היתה נציגות מכובדת מאל-עראקיב, דומני שגם מיפו), תקבלו יחס של ערבים. אם תפעלו בשם הקולקטיב הציוני, תוכלו להתחרע בסבבה.
לא מסכים שהציונות היא גזענות. ציונות איננה אידאולוגיה אלא פרקטיקה. הציונות נועדה לפתור בעיה מסויימת- להסיר את האיום מעל ראשי היהודים (לא נתווכח עכשיו על ההצלחה) ואפשר להמשיל אותה לאפליה מתקנת עבור נשים. להגיד שגברים נחותים מנשים גרוע בדיוק כמו להגיד שנשים נחותות מגברים. אבל במציאות שבה נשים מופלות באופן ממשי ומתוך אידאולוגיה צריך לנקוט בצעדים שיילחמו באפליה הזאת. זה הכל.
אהבתי את הגדרת הציונות כהעדפה מתקנת. זה גם האליבי שאני מציע לתנועה הציונית, כתחליף להגדרתה כ"פרויקט קולוניאליסטי".
א ב ל, כמו עם כל פרויקט העדפה מתקנת, צריך לבחון מדי פעם האם הוא מילא את תפקידו, והפך להעדפה מקלקלת.
היות שהציונות לא מוכנה בכלל לשקול את הפרספקטיבה הזאת, והפכה את מה שהיה פרקטיקה (כדבריך) לאידיאולוגיה קוואזי-דתית המושתתת על התקרבנות מתמדת, היא חצתה מזמן את הגבול לתנועת בדלנות פולקיסטית (די בדומה ללאומנות הסרבית, למשל, שמבוססת גם היא על מנטליות הקורבן הנצחי.)
הערת צד: אני חולק על הגדרת הציונות כ"פרויקט קולוניאליסטי". לשיטתי (ולמיטב ידיעתי), קולוניאליזם זקוק למדינת אם, מה שלא היה לתנועה הציונית. ההתיישבות בשטחים, לעומת זאת, כן עונה להגדרה.
הק' של חברת פיק"א הוא סוג של רמז לגבי אי-נכונותה של התיאוריה הזו.
קריאה מומלצת: ויקיפדיה.
גם הציונות ההרצליאנית ראתה בפרוייקט קולוניאליזציה.
יש פה ערבוב בין משמעויות שונות של המילה colonization. ליתר דיוק, יש ערבוב בינה לבין קלוניאליזם. לא כל התיישבות היא קולוניאליזם.
ולא כל "לאומי" הוא "לאומן" נכון?
or are they?
אם יש איזשהו הבדל בין המושגים ודאי הוא קשור יותר ל"האם יש אנשים שכרגע גרים באותה טריטוריה (או מיודעים להיות מיובאים לטריטוריה) שמועדים להיות מוקצים מהחברה הקולניאלית".
וד"א, בכמעט כל אנליזה מטריאליסטית שאיננה מושפעת מרטוריקה ריקה תגיע למסקנה שבריטניה היא "מעצמת האם" של הקולוניה הציונית.
הא? קולוניה בריטית בלי בריטים כמעט, שיושבה על-ידי יהודים ממזרח-אירופה, צפון-אפריקה ואסיה? מטריאליזם זה דבר מופלא, כנראה.
קולוניה בריטית עם 100,000 חיילים בריטים שנותנים לארגון אירופאי עם קשרים חזקים בממסד הבריטי לנהל ולייבא תושבים שמשתייכים לקבוצה אתנית מסויימת לטריטוריה שמיושבת ע"י אוכלוסיה אתנית אחרית.
מטריאליזם.
וד"א, צריך להבחין בין שלוש תקופות עיקריות בהיסטוריה הציונית,
לפני בלפור, אחרי בלפור, ואחרי קום המדינה. התקופה שאחרי בלפור היא ללא ספק הקריטית ביותר בהיסטוריה הציונית והיא יכולה להיות מאופיינת כתקופה של פטרונות בריטית. התקופה שלפני בלפור הייתה נטולת פטרונות ממשית (חרף הצהרות תמיכה אירופאית, אחרי הכל פלסטינה הייתה עדיין אוטמאנית) והתקופה שלאחר קום המדינה מאופיינת בשני עשורים של תמיכה "כלל אירופאית" (בעיקר ע"י המדינת שהיווי את "בעלות הברית") ואחרי 67 התאפיינה בפטרונות אמריקאית.
אפלייה מתקנת זה כשאתה דואג להכיל *גם* נשים. אם אתה מכיל *רק* נשים אז זו לא אפלייה מתקנת, זו סתם אפלייה.
אהה… טיעון חלש…
טיעון מדויק.
הסוגייה פה הרבה יותר כמותית מאשר איכותית. אם אתה עוזר לאוכלוסייה חלשה ו*רק* לאותה אוכלוסייה חדשה זה עדיין בסדר גמור וזאת עדיין לא אפלייה.
סדרת הפוסטים האחרונים לא מוסיפה לך כבוד.
אבל אתה אשכנזי, אז מה אכפת לך מכבוד ?
מה לעזאזל אתה רוצה ממנו עכשיו?
רק אציין ש"ילדים ישראלים" אינו ארגון המסייע לילדי פליטים וזרים – אלא עוסק בנושא של גירוש ילדי העובדים הזרים.
הסיבה שיצאנו לפעילות אתמול היא החשש של הורים רבים, בין אם הם עובדים זרים או פליטים, לילדים שלהם. הסיבה שגם הורים שהם עובדים זרים חששו היא שיש בלבול גדול מאוד בציבור בין האוכלוסיות השונות – ולא סתם.
גם פה, משרד הפנים ואלי ישי מקפידים לזרוע דיס-אינפורמציה עדי כדי שקרים כדי להפוך את כל ה"זרים" לגוש גדול ומאיים בעיני הציבור הישראלי. כשהממשלה עמדה לאשר את הענקת המעמד לילדי עובדים זרים, אלי ישי אמר שיש 20,000 כאלה (אחרי שועדה בין משרדית ברשות משרד הפנים קבעה שיש 1,200) כשהוא מערבב בין ילדי עובדים זרים, ילדי פליטים, ילדי "פריפריית חוק השבות" וכו'.
כך גם הכינוי "מסתננים עבודה" שמשרד הפנים מדביק למבקשי המקלט, שהמשרד עצמו מודה בחצי פה שלא בודקים את הבקשות שלהם ולכן אין דרך לקבוע האם באו לצורך עבודה או שבאו בגלל רדיפה. כדי שהציבור יחשוב שהם באו לפה לעבודה.
מה שישי ומשרד הפנים כמובן לא אומרים, הוא שהם מביאים לכאן בכל שנה מאות אלפי עובדים זרים. ויש מי שמרוויח מזה…
מוזר… גם אני הייתי שם, עשיתי 2 סיבובים, הראשונה: אב למשפחה עם שלושת ילדיהם, השנייה עם ילד בן 10. בשני המקרים אף אחד לא הטריד אותנו (פרט לעיתונאים ביריונים שעמדו בחוץ וצילמו למרות שביקשנו שלא יצלמו). בכלל, תהיתי לעצמי מה נעשה אם מישהו יתקוף אותנו והתשובה בראשי הייתה ברורה: נצטרך לצעוק לעזרה מתושבי השכונה..
העובדה שיוליה שמאלוב-ברקוביץ יושבת בקדימה מגחיכה סופית את ההגדרה שלה כמפלגת "מרכז". מצד שני, כשלידה יושבת נינו אבסדזה, מקימת השדולה הגאה בכנסת, אי אפשר לסמן את קדימה כמפלגת ימין טהורה – אלא פשוט כתופעה הכי תמוהה בפוליטיקה הישראלית.
אגב, לאף אחד לא צורמת השתיקה של יושבת ראש האופוזיציה?
שתיקה על מה? היא לא חייבת להתייחס לכל דנון.
משה מזרחי (ככל הנראה אחת הדמויות המובילות ברשימת העבודה לכנסת הבאה) דווקא אמר דברים של טעם בנוגע לפליטים/מהגרים. זה שלתקשורת ולדעת הקהל יש זיכרון של זבוב, זה כבר משהו אחר.
זה לא רק דנון, זו גם מירי רגב (וישי ויוליה וגו'), ואלה לא רק הדברים שלהם אלא המעשים שמגיעים בעקבותיהם. צודק אסף, יחימוביץ' מתוך פחד מלהרגיז את האספסוף תבלע גם את זה. זו המנהיגה של גוש ה"שמאל".
מעמידים אותנו לדים -typo
"אנחנו מדברים על הפטריוטית הגדולה שהשתמטה משירות צבאי וביצעה תפקידי מזכירות בשירות לאומי"
לא אתה היית זה שהתרעם ממש לא מזמן על כך שהמילה "השתמטות" היא הסתה מופרכת?…
ודאי. אני פשוט משיב לפטריוטית הגדולה במונחיה שלה.
עדו, אתה מתעלם מן ההבדל בין זהותו העצמית של אדם פרטי, כלומר, הגדרתו ע"י עצמו כציוני או לא, שאז הוא חופשי לבחור לעצמו את מהות הציונות, לבין מוסדות ציונים של מדינת ישראל והמדיניות הציונית שהם נוקטים. ייתכן שאין זו הציונות שלך, אבל זוהי הציונות שלהם, ובהיותם מוסד של המדינה שגם *פועל* על בסיס האידיאולוגיה שלו, זוהי הציונות העכשווית.
ציונות זו גזענית מכל הסיבות שהביא יוסי בפוסט. לדעתי, ובהמשך לויכוחים בפוסטים הקודמים, זו גם הסיבה לניצול המזרחים, לאפלייתם, לביטול תרבותם כפרימיטיבית. זוהי הסיבה לראייתם כחפץ שימושי של הציונות, כמתרס פריפריאלי, למשל, או כשואבי המים שלנו.
חבל ששכחת את המשתתפת השלישית בטרגי-קומדיה של אותה הפגנה רונית תירוש שהיתה לא פחות ולא יותר מאשר מנכ"ל משרד החינוך.
אכן המציאות עולה על כל דמיון.
כדאי גם להזכיר את העובדה שבלהט ההפגנות הותקפו גם יהודים כשרים שהם ממוצא אתיופי, דבר שמציג באור מעניין את כל ההסתה , אולי כדאי שהפוגרומציקים משכונת התקווה יורידו מכנסיים לקרבן לפני ההתקפה על מנת להימנע מטעויות. שמאלנים יפי נפש אולי יגידו שזה מזכיר להם משהו , אבל כמה מנדטים יש כבר לשמאלנים?
האם פעם ליוית זקן יהודי לביתו בלילה בשכונת דרום תל אביב ?
האם בכלל אכפת לך מתושבי השכונה?
אם היו פליטים בנווה עוז מה היית עושה ?
זקן יהודי הוא לא פליט. הדמוקרטיה, הנאורות, ההומניות, נמדדת ביחס לקבוצות המיעוט. ביכולת שלנו לחוס אמפתיה לאחר, ברצון שלנו, כאנשים ממעמד יחסית גבוה (ישראל לעומת סודן לדוגמא) לבטל את ההשפעה של המעמדות. לזקן יהודי יש משפחה כאן. ואם אין לו משפחה כאן, אז יש מדינה שאתה משלם לה מסים בכדי שהיא תטפל בו. וגם אם אין את כל אלה ומדובר בזקן יהודי ערירי אז מדובר במקרה פרטני של אדם אחד שבאמת זקוק לעזרה ואם אתה אדם שאת כל חייו מקדיש לחיפוש אחר מקרי סעד יכול להיות שתגיע אליו ותעזור לו. בכל מקרה אין קשר בין זקן זה או תושבי השכונות האלו לבין הסיפור החדשותי של דרום תל אביב והדיירים הלא יהודים שבה.