דמי-קרטיה
בכנסת ישראל שורצת עכשיו קואליציה רחבה מאד, של 94 חברי כנסת, שלא נראתה כמוה מאז ימי ממשלות האחדות של שנות השמונים. היא רחבה מספיק כדי לקבל החלטה שפאי שווה שלוש, כנכתב בתורתנו הקדושה. אף על פי כן, הקואליציה חשה מאוימת מספיק על ידי האופוזיציה – המכילה רק 26 חברי כנסת, שאיננה מסוגלת אפילו לזמן את ראש הממשלה לענות על שאלות – כדי שהיא תכופף את הנהלים המקובלים ותמנה את אורי אריאל ליו"ר ועדת ביקורת המדינה, למרות שהאופוזיציה לא רצתה בו. אף שאריאל הוא טכנית חבר האופוזיציה, בפועל מצביעה הסיעה שלו, שמימינה יש רק גדר תיל מחושמלת, בעקביות עם הממשלה. האופוזיציה, החלשה גם כך, חייבת לעבור סירוס. אסור שהיא תהיה מסוגלת לשאול שאלות קשות בוועדה לביקורת המדינה.
במקביל, פועלים אנשיו של מופז – שלכל דבר ועניין הוא ת.פ. של נתניהו – כדי למנוע מאנשי קדימה ממורמרים לעזוב את הקואליציה. כזכור, לפני מספר שנים שינתה הכנסת את החוק הנוגע למספר חברי הכנסת שיכולים לפרוש ולהקים סיעה, שבעבר עמד על שליש+1 מהסיעה, וכעת גם שבעה ח"כים יכולים לפרוש. שינוי החוק היה מיועד לסייע לנתניהו להעביר חלקים מקדימה אל הקואליציה. עם זאת, כעת הפך החוק לחרב פיפיות, משום שהוא יכול לשמש כמה אנשי קדימה מצפוניים לפרישה מהקואליציה של נתניהו. בעיה. בעיה? לא באמת. אנשיו של מופז פועלים כעת כדי לבטל את החוק הסורר ולהחזיר את המצב לקדמותו. המדובר, אומרים לנו, בחקיקת בזק. כי, כידוע, אין דבר שמצריך חקיקת בזק מאשר שינוי כללי המשחק הפוליטיים.
בית המשפט קבע לאחרונה שכל יהודי שחי בארץ, גם אם הוא לא מוגדר כיהודי על ידי עצמו, גם אם הוא לא מוגדר כיהודי על ידי תעודת הזהות שלו, הוא קודם כל יהודי והוא לא יכול להיחשב ליליד הארץ אלא למהגר אליה. מה לעשות, ככה קובע חוק השבות. כלומר, חוקי מדינת ישראל אוסרים על יהודים ישראלים שנולדו בה להיחשב כילידים; הם יהיו מהגרים תמידית. "העובדה כי המבקש רשום במרשם האוכלוסין על פי הצהרתו שלו כחסר דת אינה משליכה לעניין יהדותו על פי המבחן ההלכתי שנקבע בחוק השבות," הצהירה המדינה, ובית המשפט קיבל את עמדתה, משום ש"קבלת פרשנותו של המבקש תביא לתוצאה מרחיקת לכת שאינה מתקבלת על הדעת לפיה בנים לאמהות יהודיות החיים בחו"ל והצהירו במרשם התושבים בחו"ל או בדרך אחרת כי הם חסרי דת, תישלל מהם הזכות לעלות לישראל." וישראל הרי רוצה את בשר התותחים הזה. היא רוצה אותו גם כשהוא מסרב בכל תוקף להצטרף אליה. כדי לשמור על זכויותיו המפוקפקות של המהגר העתידי, המדינה מתעקשת לפגוע בזכויותיהם של תושביה הקיימים. היא מתעקשת שהיא לא שייכת לאזרחיה בפועל, אלא לאזרחיה בכוח – גם אם הם לא רוצים להיות כאלה ונקטו בצעד המחייב של הגדרת עצמם כלא-יהודים. כמובן, החוק הזה חותר תחת עצמו: הוא קובע כי צאצאיהם של הפולשים הציונים לפלסטינה נשארים פולשים, וכי רק הילידים הלא-יהודים ייחשבו כילידים: רק הם יכולים לשבת בארץ מכוח ישיבה.
הכנסת דחתה היום, ברוב של 39 נגד 11 – כשרוב חברי הבית נעדרים, משום שאין לכנסת תקנה הדורשת קוורום – הצעת חוק ליישום נישואים אזרחיים בישראל, שהוגשה על ידי מרצ. כתוצאה מכך, שבה וכפתה הכנסת על כל תושבי ישראל להנשא בנישואים דתיים, ועל מספר גדול מאד שלהם – זוגות גאים, "פסולי חיתון" למיניהם – היא גזרה להנשא מחוץ לגבולותיה, תוך הוצאת ממון רב מכספם-שלהם. המדינה לא מספקת לתושביה את השירות הבסיסי של רישום נישואין נטול דת, כי רגשותיהם של אנשי הדת עשויים להפגע.
ציון העובדה ההיסטורית של הנכבה עורר השנה התקף זעם חריג אפילו מהמקובל במקומותינו. אוניברסיטת תל אביב אישרה את עריכת הטקס – אבל, לראשונה בתולדותיה, דרשה שהמשתתפים בו יממנו את ההגנה על עצמם. חבר הכנסת אלכס מילר, מהגר מחבר העמים, מיהר הבוקר (ד') להגיש הצעת חוק שתאסור על הילידים ועל תומכים לציין באוניברסיטאות את האסון שפקד אותם. החוק של מילר יעניש אוניברסיטאות שתאפשר לסטודנטים שלהן חופש דיבור בנושא. מילר, אגב, היה אחראי לפני חמש שנים לחקיקת "חוק זכויות הסטודנט," שקבע בין השאר כי לסטודנטים מוענק "חופש להתארגן ולהפגין בכל תחום שהוא." הכוונה, כמובן, לכל תחום שהוא שלו מסכימה הקואליציה הגדולה שמילר חבר בה. כי צריך להיות גבול להפקרות של חופש הדיבור. לא יכול להיות שכל אחד יוכל לומר מה שהוא רוצה. סדר צריך להיות.
אוניברסיטת חיפה לא חיכתה לחוק של מילר, וכבר היום – שבבוקרו הודיע לנו רונן שובל, המנהיג של התנועה הפולקיסטית "אם תרצו", שביקורת על ההיסטוריה הרשמית של המדינה היהודית היחידה במזרח התיכון היא "פיגוע תעמולה" – ביטלה אירוע לזכר הנכבה, שכלל מחזה על החיים תחת המשטר הצבאי. כי סטודנטים ישראלים לא צריכים לדעת שהיה משטר צבאי, ושהוא עשוי בדרך כלשהי להשפיע על תפיסת המציאות של האזרחים הפלסטינים בישראל.
במקביל, משטרת ישראל מצמצמת בעקביות את זכות ההפגנה בישראל, במקרים רבים בניגוד לחוק. השוטרים אינם מכירים את החוק ולעתים קרובות מטילים אימה על פעילים. במקרים רבים הם עוצרים מפגינים ללא סיבה טובה; בשבוע שעבר ראיתי איך מפעילה המשטרה שוטרים סמויים כדי לעצור את מארגני ההפגנה נגד התרגיל המסריח של מופז. לא היתה כל אלימות בהפגנה להוציא זו של השוטרים; הם הסתערו ביעילות, תוך שימוש במודיעין שנאסף מראש, על מנהיגי ההפגנה. הם גם תקפו עיתונאים, ומאחר ואחד המותקפים היה צלם של שופר המשטר "ישראל היום," נתקפה המשטרה מבוכה והודיעה שהיא תשקול לחלק תגים לעיתונאים, כדי שאנשיה יידעו שאין לחבוט בהם אלא רק באזרחים מן השורה.
הבוטנט של איילת שקד, ארגון הקש "ישראל שלי", קרא היום למקליקים הקבועים שלו לערוך התקפת ספאם על תיאטרון החאן. הסיבה: המחזה "דוחקי הקץ," המתואר באתר התיאטרון כעוסק ב"מחזאי ירושלמי שמגלה שבנו יחידו התחפש בפורים לברוך גולדשטיין. במסעו להציל את נפש בנו הוא פוגש ברבנים שהפיצו את התורה הדתית והרעיונית שהשפיעה על גולדשטיין לבצע את הטבח במערת המכפלה. מתברר לו שתורה זו התפתחה והתקבלה כתשתית השקפת העולם של קנאי הציבור הדתי לאומי. לזוועת לבו הוא רואה כיצד משתלטת תורה זו גם על עולמו של בנו, ויוצרת ביניהם קרע שאינו ניתן לאיחוי." אנשי הבוטנט טוענים שמדובר ב"הסתה" (המרכאות הכפולות במקור). כלומר, מחזה המתאר את המציאות הלא נוחה מוצא את עצמו תחת התקפה מסודרת של ארגון פוליטי. ספק אם התיאטרון יוכל לקבל הגנה משרת התרבות, לימור "הסוטרת" לבנת, משום שזו התחילה את הקריירה הפוליטית שלה בהתפרעות בתיאטראות כנגד מחזות פוליטיים שלא נשאו חן בעיניה.
אז מה היה לנו: כנסת שהפכה לחותמת גומי של הממשלה, שבעצמה איננה מתפקדת כפי שהיא אמורה לתפקד אלא כחותמת גומי של "שמיניה" או "תשיעיה"; הפיכת האופוזיציה, חסרת כוח גם כך, לבדיחה חסרת שיניים; שינוי של כללי המשחק תוך כדי תנועה, באופן שמבזה את עצם הרעיון של שלטון חוק – אם החוק הוא מה שנוח לשליט בכל רגע נתון, מי צריך אותו; קביעה שהמדינה איננה שייכת לאזרחיה אלא ליהודי העולם, גם כשאלה אינם רוצים בה; סירוב להעניק שוויון זכויות ואת השירות הבסיסי של נישואים אזרחיים; סתימת פיות, גם באמצעות חוק וגם בשל מוג לב אזרחי נדיר, של אנשים החולקים על האידיאולוגיה הרשמית של המשטר; ופגיעה עמוקה ומתמשכת בזכות של התושבים למחות על כל זה ולהזכיר לממשלה שהם עדיין בעלי הבית. אם תאמר את זה, יבוא שוטר. והשוטרים יודעים היטב, כפי שיאמרו בשיחות סגורות, איך הם צריכים להתנהג כלפי מתנגדי המשטר ואיך הם צריכים להתנהג כלפי תומכיו.
זכרו את זה, בפעם הבאה שינסו לומר לכם שאתם חיים ב"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון." שימו לב שהמשטר כבר דורש שישוו בינו ובין המשטר הבעת' כהוכחה לכך שהוא בסדר, ותבינו לאן אנחנו הולכים – אם לא נתקומם. זה עדיין בידינו, אבל ספק אם נשאר זמן רב.
ועוד דבר אחד: עוד זה מדבר וזה בא: עובדיה יוסף קבע – לא הפתעה גדולה למי שמכיר את החומר, אבל רמה כזו של רעל יהוויסטי מזמן לא העלתה את ראשה המכוער מהמרתף – שאסור לרופאים יהודים לטפל בלא-יהודים בשבת, אלא אם הם פועלים בצוות. גם את זה התיר יוסף מחשש שאם לא יטפלו הרופאים הדתיים בחולים לא יהודים, יישלל רשיון הרפואה שלהם. לשלב הבא -–האיסור המוחלט לטפל בחולים לא יהודים, שמופיע בכל הספרות ההלכתית ומותר רק מפני "דרכי שלום" או חשש איבה – עוד לא הגענו. יש למה לצפות.
(יוסי גורביץ)
ומעצר גם של ילדים בני 10 אתמול בעיסאוויה
http://www.facebook.com/photo.php?v=413620402002639
אני הרבה שנים בחרתי במרץ ולפני כמה שנים הסקתי ששלום לא יהיה פה ולכן בחרתי לראשונה במפלגת ימין בבחירות האחרונות.דמוקרטיה זה גם לבחור את מה שהרוב רוצה והרוב רוצה ימין.
עם כל זאת רע מאוד לשנות חוקים לפי הצורך ואני מקוה שמופז ואנשיו לא יבחרו בכנסת הבאה-אני מעדיף אנשים עם אדאולוגיה גם אם היא לא תואמת את שלי מחסרי אידאולוגיה.
דמוקרטיה זה גם לבחור את מה שהרוב רוצה?! מה???
הרוב בוחר את מה שהרוב רוצה. אם הרוב היה רוצה לבחור במפלגה שתומכת בכריתת יד ימין, היית שוקל להצביע לה בגלל שהרוב רוצה?!
Seems Legit!
בחרת הרבה שנים במרץ? והיום אתה בוחר בלי מרץ? סתם הולך מלא עייפות לקלפי?
ו"דמוקרטיה זה לבחור את מה שהרוב רוצה"?! מה????
אייל, ואתה מרוצה ממפלגת הימין שבחרת בה?
לא, אבל הוא סוף סוף הצביע בהתאם לרצון הרוב. שזה, כמסתבר, מהות הדמוקרטיה. איזה FAIL.
"אני הרבה שנים בחרתי במרץ ולפני כמה שנים הסקתי ששלום לא יהיה פה ולכן בחרתי לראשונה במפלגת ימין בבחירות האחרונות.דמוקרטיה זה גם לבחור את מה שהרוב רוצה והרוב רוצה ימין."
קראתי את זה כמה פעמים כי חשבתי שבטח יש פה טעות כתיב. אבל לא, נראה שזה פשוט ליקוי מארות. אחחח, איזה תענוג, אני לא יכול לחכות לתרגם את זה לאנגלית ולשתף עם החברים הגוים עוכרי ישראל שלי.
ביחס להצעת הנישואים האזרחיים של הורוביץ: בנאומו באו"ם, באיפא"ק וגם בראיון לCNN, דיבר נתניהו על זכויות הקהילה הלה"טבית בישראל, והנגיד אותן לרדיפת הקהילה במדינות כמו איראן.
נוסף לכך, שגריר ישראל בארה"ב, מייקל אורן, כינה את ישראל "גן עדן לקהילה ההומוסקסואלית" בכנס אשר עסק בנושא.
הייתי רוצה לראות את תשובתו של נתניהו לשאלה: מה דעתך על נישואים אזרחיים בכלל ועל נישואי הומוסקסואלים בפרט? ושנית: אם אתה תומך בזכויות הומוסקסואלים, מדוע התנגדה ממשלתך להצעת החוק המאפשרת להם להינשא?
הייתי שמח לראות את השאלה הזו נשאלת באנגלית, כאשר כתב זר נמצא בסביבה.
כתבתי אותה בפרופיל הפייסבוק של נתניהו ובזה של אורן, אך אינני בטוח שהיא לא תימחק משם במהרה או שתזכה להתעלמות צוננת.
האם מישהו יודע היכן ניתן לפנות לנתניהו בפורום בינלאומי כלשהו, או כיצד ניתן להעלות את הנושא הזה בתקשורת הזרה? מלבד זאת אני סבור שיש להפציץ את הקיר שלו ושל אורן בשאלות דומות.
אני חושב שכדאי לשים לפארסה הזו סוף ולדרוש את התפטרותם המיידית של של 20 ומשהו חברי האופוזיציה (לא כולל האיחוד הלאומי), ללא מינוי של חכ"ים אחרים במקומם. באקלים השלטוני הנוכחי אין אופוזיציה פרלמנטרית! לביבי יש יותר תמיכה בכנסת ישראל משהיה למובארכ בפרלמנט המצרי בימי הזוהר שלו. הישיבה בכנסת רק תורמת למיצג שווא של דמוקרטיה בשעה שאין הפרדת רשויות והכנסת כיום היא גם הממשלה (והתקשורת, והרשות השופטת…). שלטון רוב התקיים גם במדינות פשיסטיות, זה כבר מזמן לא משחק "דמוקרטי". כיוון שממילא אין כל אפשרות ריאלית להתנגד להחלטות יו"ר הקואליציה, ז. אלקין, צריך לעזוב את המשכן. כנסת ישראל ללא אופוזיציה תביך עד מאוד את ביבי שיאלץ להסביר למה ישנם 20 כיסאות ריקים במושב הפרלמנט של "הדמוקרטיה היחידה במזה"ת". אני בדר"כ נמנע מרדיקליזם, אך באופן אירוני זה אולי הצעד האחרון (והנואש) שניתן לעשות כדי לשמור על דמוקרטיה חיה.
איך תגרום לאותם 20 ו..אופוזיציונרים לוותר על משכורת של מעל 20,000 ש"ח בחודש, לא כולל תנאים ?
כרגע אני אכן לא יכול לצפות מפוליטיקאים את זה. אני חושב שיוזמה כזו צריכה להתחיל מהשטח, מפעילים. כלומר שנפסיק להפגין "ביבי תתפטר" כי אין לו סיבה לעשות כן… אנחנו כפעילי שמאל צריכים לדרוש (בהפגנות, עצומות, קבוצות פייסבוק) את ההתפטרות הקולקטיבית מנציגי העבודה, מרץ, חדש, בלד, ורעם-תעל. בשלב ב' הייתי רוצה לראות הפגנות מול הבית של שלי יחימוביץ ובכירי עבודה ומרץ ובכינוסים שלהם בבית ברל ובנוה שלום בדרישה כזו. אני חושב שעצם העלאת הרעיון של יצירת "כנסת ללא אופוזיציה" עשויה לשנות משהו בשאננות הבלתי נסבלת שישראלים והתקשורת בארץ מגלים כלפי המצב. אולי צעד נואש כזה יכול אפילו לסייע להקדמת בחירות.
לא צריך להתפטר. מספיק שכל חברי האופוזציה יודיעו על "הצטרפותם" לקואליציה לכל דבר ועניין (כולל הצבעות) כך שבאופן מעשי לא תהיה יותר אופוזציה בכלל. צעד זה יהיה צעד חסר תקדים ותעמולה מצוינת. זה יעשה כותרות בעולם.
עצוב כמה שזה נכון
תמיד אפשר ללכת לשרוף את עצמנו מול הכנסת…
המחשבה עברה בראשי. ספק אם זה יזיז למישהו בימינו.
כדאי להזכיר שאורי אריאל הוא גם "נציג האופוזיציה" בועדה לבחירת שופטים
אני לא 100% בטוח, אבל נראה לי שצריך לכתוב: אין דבר המצריך חקיקת בזק *יותר* מאשר שינוי…
דווקא סיפור העתירה של אורנן נראה מוזר מכל הכיוונים.
מבחינת אורנן עצמו, לא ברור איזו עילה יש לעתירה. סיווגו הרשמי של אדם כבן דת מסוימת בעוד שאותו אדם אינו מאמין בעקרונותיה יכול לפגוע בחופש הדת שלו, וככל הזכור לי, זו הייתה העילה לעתירתו של יורם קניוק. אבל על אלו זכויות חוקיות משפיע הרישום כ"אזרח מכוח השבות" לעומת "אזרח מכוח הישיבה"? האם "אזרח מכוח השבות" יכול לטעון שזכויותיו נפגעות עקב הסיווג הזה?
מבחינת בית המשפט, אומנם חוק השבות כולל סעיף מפורש (סעיף 4) שלפיו "כל יהודי שעלה לארץ לפני תחילת תקפו של חוק זה, וכל יהודי שנולד בארץ בין לפני תחילת תקפו של חוק זה ובין לאחריה, דינו כדין מי שעלה לפי חוק זה". אבל כבר יש פסיקה של ביהמ"ש העליון המבחינה בין תחולת חוק השבות על יהודים אזרחי ישראל ועל יהודים שאינם כאלה (פסק-הדין מ-1999 השולל קבלת אזרחות ישראלית לפי חוק השבות מבן משפחה לא-יהודי של יהודי אזרח ישראל). למה דווקא בעתירה של אורנן נזעק בית המשפט המחוזי בחיפה להגן על זכותם של אותם יהודים חסרי-דת שירצו לעלות לישראל לפי חוק השבות מארצות נכר?
עוד משהו שהיה מצחיק אם זה לא היה עצוב – ההתלהמות והפרנויה של הימנים, קיצונים ומתונים כאחד, מפני התקשורת ומפני שמאלנים (מתונים וקיצונים כאחד). ההאשמות השכם והערב על ההטיה השמאלית של התקשורת והאקדמיה (ופעמים רבות בג"צ ושאר מערכת המשפט) – בעוד הנרטיב הימני הוא הקובע בממשלה ובכנסת.
ועל זה נאמר – דמעות תנין.
ב- 13 ביולי 2011, לאחר מספר הצעות חוק נגד השמאל, כתבתי את זה בפייסבוק:
את ההודעה הבאה כתבתי אחרי כמה ימים של חשיבה על המצב בישראל. זה כמובן משהו שאני מתנגד אליו, אבל ניסיתי לחשוב מה אני הייתי עושה אם הייתי ליברמן. אתם מוזמנים להגיב בסוף עם הצעות משלכם.
אם הייתי ליברמן, איך הייתי מחסל את הדמוקרטיה בישראל ומשתלט עליה?
0) מהפיכה זה קשה, יקר ומסוכן. גם לא ברור לאן זה יוביל ברגע שהמהפיכה תסתיים. עדיף לבצע את התהליך בשלבים. לערער את הדמוקרטיה לאט לאט ולהשיג את השלטון בסוף התהליך. בשלב הראשון יש להיכנס לממשלה כמפלגה שנייה בגודלה. את כל השלבים האלה עדיף לבצע כמפלגה שאיננה המפלגה העיקרית בקואליציה מהסיבות הבאות:
קודם כל, בשיטת הממשל בישראל לראש הממשלה יותר קשה לדרוש חוקים מאשר למנהיג המפלגה השניה בגודלה בקואליציה. לכן עדיף להיות ראש המפלגה הזו.
שנית, אם משהו ישתבש בדרך, תמיד יהיה שעיר לעזאזל לזרוק עליו את האשמה, לחמוק ולהמשיך במועד אחר. זה תמיד טוב.
1) באופן קבוע הייתי משדר מסרים מלחיצים על כמה ישראל מבודדת בעולם ועל האיום הקיומי עליה. כשאנשים בלחץ הם מוכנים לקבל דברים שלא היו מקבלים בלי זה. תחשבו על תרופות מסוכנות או ניתוחים כואבים שאנשים מוכנים לעבור כשהאפשרות השניה היא מוות. זה הבסיס. במידת הצורך יש לעורר פרובוקציות שיגרמו לחיכוכים עם אויבים שונים בגבולות או במקומות אחרים, כמו האו"ם. צריך להיזהר ממלחמה ממש, כי למלחמה אתה יודע איך אתה נכנס אבל לא יודע איך תצא ממנה. לא לקחת סיכונים שיגרמו לאובדן השלטון. ייתכן שעדיף להתסיס כנגד ארגונים פנימיים, כך זה לא יעורר מחאה עולמית. עדיף לגרום לסכסוך פנימי בעם, בשיטת הפרד ומשול. צא נגד דברים שאנשים שונאים: אנשים עשירים, מצליחים, מתנשאים, משכילים. אפשר להפנות את כל זה כנגד אנשי הייטק או "מדינת תל אביב" שהם כאלה (ומתייחסים באופן כזה) ביחס לשאר. אפשר לארגן פעילויות נגד אוכלוסיות מוחלשות, כמו "תג מחיר", וגם קל להתנער מהן אם יש צורך. כל תחושה של חיכוך כזה תגרור אנשים להחליט האם הם איתנו או נגדנו. ברגע שהגענו לשלב הזה יש לעבוד על הגברת הטונים והקצנת הדיון.
2) צריך לשקול אילו ארגונים ומוסדות באמת יפריעו בדרך ולחסל או להחליש אותם: ארגוני שמאל, ארגוני זכויות אדם, עיתונות חופשית, בג"צ, בית מחוקקים.
להלן הפעולות שכבר בוצעו: ארגוני שמאל וארגוני זכויות אדם – ועדת חקירה פרלמנטרית אושרה בקריאה ראשונה והיא כבר בדרך. בסוף החקירה הזו יימצא שהם פעלו נגד האינטרס הלאומי ופגעו במדינה. יועברו חוקים שימנעו את פעילותם.
עיתונות – העיתונות היא חרב דו-כיוונית. מחד, היא משרתת את התעמולה על האיום הקיומי. היא גם מסיתה לחץ לנושאים משניים כמו קוטג' ומשדרת בידור להמונים. זה טוב, כי אנשים לא מסתכלים על מה אתה עושה. מצד שני, יש שם גם קולות נגד. גם לא ניתן להשתלט עליה במכה אחת כי זה לא ארגון אחד מסודר. איך מתגברים? בהתחלה שותלים הרבה דעות וטוקבקים קיצוניים להגביר את האווירה הקיצונית. אנשים הולכים אחרי קיצוניות וזה מגביר את תחושת הלחץ. בשלב שני, אחרי שארגוני שמאל וזכויות אדם יחוסלו, אפשר יהיה להפעיל יותר צנזורה ולאסור עיתונאים מתנגדים.
בג"צ – בית המשפט העליון משמש לא רק כמקום בו האזרח יכול להתגונן נגד הרשויות אלא גם כבית משפט חוקתי בו נשפטים חוקים שנויים במחלוקת. זו מורשת האקטיביזם השיפוטי. זה לא טוב כי זה פוגע ביכולת להעביר חוקים שיפגעו בדמוקרטיה, ולכן יש לחסל את בג"צ, אבל זה לא קל כי לבג"צ יש כלים להתמודד עם איומים עליו. אז איך מחסלים את בג"צ? החוכמה היא סוסים טרויאנים. צריך להכניס מספיק שופטים "שלנו" לתוך בג"צ. זה אומר שצריך להשתלט על הליך מינוי שופטים לעליון. מטרתם תהיה כפולה: ראשית, לרכך ולהתנגד להחלטות בג"צ שמתנגדות לחוקים שנויים במחלוקת, שללא ספק עוד יהיו בתחילת התהליך עד שיוחלפו מספיק שופטים בעושי דברנו. במקרים כאלה יש משמעות גם לדעות מיעוט, שיעוררו הדים בציבור. עם הזמן, בג"צ יהפוך להיות פחות לעומתי ופחות אקטיביסטי, כלומר חלש יותר. השלב הבא הוא להשיג רוב בבג"צ, על ידי מספיק מינויים מ"אנשי שלומנו". ברגע שזה יקרה אפשר או לחסל את בג"צ לחלוטין בחקיקה או להשאירו כמצג שווא לדמוקרטיה וכבובה ריקה מתוכן. נראה.
3) בשלב בו אין ארגוני שמאל, אין בג"צ (או שהוא בובה), אפשר לעלות לשלטון בראש המפלגה הגדולה. להתמנות לראש הממשלה. ואז נכנסים לשלבים האחרונים:
חיסול הכנסת – אין צורך במחוקקים שאינם מהרשות המבצעת. סתם גרר מיותר על תהליכי העבודה של הממשל.
חיסול העיתונות החופשית והכפפת העיתונות לממשלה – ממילא בשלב הזה העיתונות כבר חלשה מספיק לקבל כל דבר. ניתן יהיה להשתמש בה כשופר לדעות הממשלה ולהשבת האינטגרציה של החברה, אחרי תהליך הקיטוב שביצענו בשלב 1 ו-2. בשלב הזה קיטוב זה לא טוב לנו, ועדיף שכולם ישדרו בראש אחד. העיתונות יכולה לעזור לנו בזה, אם היא משלנו.
בשלב הזה יש לשמר שני דברים: כסף וכוח. הכסף צריך ללכת גם למימון המדינה וגם לכיס האישי (אם כבר). בשביל כסף צריך אנשים יצרניים שמייצרים הרבה הכנסה. המקור המרכזי – הייטק. הבעיה: רוב אנשי ההיטק חיים במדינת תל אביב העויינת לנו, מחזיקים בדיעות שמאלניות ובעלי יכולת ניוד גבוהה למדינות זרות. יהיה צורך להשתלט עליהם במספר אמצעים: פרופגנדה, איומים, טרור פוליטי, ואיסור יציאה מהארץ עם רכוש ו/או משפחה.
כוח – יש להקים גוף של משטרה פוליטית או להפוך את המשטרה לכזו. נדרש לדעת בכל עת מי נגד המהפיכה ומיהם חבריו. לגוף כזה צריכה להיות יכולת אכיפה שמנצלת את הטכנולוגיות הטובות ביותר: האזנות, פריצות למחשבים, מאגרים ביומטריים. זה מאד יקל על הפעלת טרור פוליטי
אם הייתי מפעיל סוכנים בק.ג.ב והייתי מצליח להשתיל סוכן בעמדה בכירה בישראל. איך הוא היה נראה ומה הוא היה עושה?
סתם מחשבה…
פוסט קולע.
חשוב להזכיר בהקשר של הדמוקרטיה היחידה וגו', שגם אם הומואים יורשו להתחתן ומנויי החאן יוכלו להבין את המנגנון שמאחורי ברוך גולדשטיין, עדיין יהיו מי שלא ייהנו מכל זה – הפלסטינים תושבי השטחים, אלה שאינם זכאים אפילו לבחור ולהיבחר בבחירות שעוסקות בראש ובראשונה בעתידם.
איפה היה ליברמן בהצבעה על נישואים אזרחיים?
מעניין יותר איפה יהיה ליברמן אחרי החלטת היועמ"ש.
אני מוחה על האפליה מבית מדרשו של עובדיה יוסף. גם אני רוצה ששני רופאים יטפלו בי אם אזדקק לזה. למה עלי להסתפק רק באחד?
אתה לא מפחד שהם ישתמשו בך כדי לשחק איקס-עיגול?
http://pbfcomics.com/219/
לא הבנתי את הבעייתיות במחאה נגד תיאטרון החאן, זה לא חלק מהמשחק הדמוקרטי? אם תיאטרון כלשהו היה נותן במה להצגה שיוצאת נגד מחנה השמאל בצורה בוטה ומהללת את דרכו של ברוך הגבר, האם לא היינו מפגיזים אותו קצת בפייסבוק ואולי אפילו קצת מאיימים להחרים את מי שנתן במה לממשיכי דרכו של גולדשטיין?
א. הקישור באמת לא עובד אז אני מסתמך על גורביץ
ב. מחאה? לגיטימי מכל כיוון, התקפת ספאם? ממש לא מחאה, יותר סוג של בריונות בעידן הדיגיטלי
ההבדל הוא די פשוט וקל לשכוח אותו במסגרת הפוסטמודרניזם הימני.
זכויות אדם, ליברליזם וחירויות הפרט הם ערכים אוניברסליים ורצויים. ערכי הימין היהוויסטי הם טינופת נאצית ולא זרם פוליטי לגיטימי.
בלוג חשוב ומעשיר. חזק ואמץ.
וכמו סמולן יפה נפש, גם טרחנות אחת לרפואה – יש לכתוב "מאחר ש" ולא "מאחר ו". מילית הקישור היחידה שאחריה באה ו' החיבור היא "הואיל ו".
אפרופו אהבת האדם של הרב עובדיה, קראתי עכשיו את הידיעה ההזויה הזו
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/369/244.html?hp=1&cat=402
האם יש שמץ של אמת במעשיה שהם מספרים שם על 'רשת הפדופילים', או שפשוט מדובר בדתיים שהחליטו להתעלל באכזריות בקשישה שחשדו בה בפעילות מיסיונרית-נוצרית. נשמע לי הרבה יותר סביר.
דוסים הרביצו לדתיה. נאחל בהצלחה לשני הצדדים.
דמוקרטיה צריכה גבולות נגד השמדתה ונגד מגמות הרסניות לעתיד
בכללם ייסוד של קהילות פרוצות ולא מוסריות או אלימות הן מינית והן פיסית
מבחינת זכויות הפרט הרי לכל פרט זכות להרגיש ולעשות כרצונו,כל עוד אינו פוגע בסביבה פיסית רגשית או מוסרית ואת זה יש לקחת בחשבון
לא נותנים פרס בצורת זכויות אזרח שוות לאלו שרוצים בהשמדת הישות הציונית פיסית או תודעתית כמו שלא נותנים פרס לאלו שמשדלים קטינים למשכב זכר ודרושים זכויות ככולם
אם נלך לחופש מוחלט של כל פרט הרי שנגיע רק לתוהו ובוהו והאלימות רק תגדל מכיוון והחיכוכים בים השונים יגדלו
אולי זו מהפכה אנושית חברתית עולמית הנובעת משינויי והתקדמות טכנולוגיית התקשורת הן טלוויזיה והן אינטרנט ואי אפשר לעצור זאת
אך יש לקחת בחשבון שאם זה כך כולם יעברו פה תקופה קשה מאוד של חוסר ואלימות שהרי זה טבע האדם
בינתיים אנו חווים התלהמות של המשאל אשר הביאה רק לעליה במיסים
קבוצתות מגוחכות כמו מכסחי הטייקונים שברגע שיצילחו נגיד להפיל טייקון יישארו בכלל גם בלי פת לחם
שהרי רובם אינם מבינים כלל את המערכת שבה הם חיים ומסתכלים רק מתוך טובתם האישית והאגואיסטית
כולם בוכים אני אני ואף אחד לא מוכן לחקור לעומק את ההשלכות
זה היה מגוחך.
עשה לי טובה, אל תקבע עובדות שאינך יכול להוכיח.
הייתי טורח להגיב משהו מושקע יותר אם הייתי רוצה להכנס איתך לדיון הפילוסופי הדרוש. לילה טוב.