המתריעים
כחודש לפני הפלישה הגרמנית לברית המועצות, התרחש אחד האירועים המשונים ביותר בהיסטוריה של המלחמה: סגנו של היטלר, רודולף הס, טס על דעת עצמו לבריטניה וצנח מעל סקוטלנד. עד כמה שאפשר להבין – ויש פרשנויות רבות לסיפור הזה – המטרה של הס היתה להביא להסכם שלום בין בריטניה וגרמניה, כדי למנוע מגרמניה להלחם בשתי חזיתות. העמדה הנאצית הרשמית היתה שהס היה מטורף, מה שגרם לגבלס – שהיה צריך למכור את הלוקש הזה לציבור הגרמני – ללא מעט בעיות. איך מסבירים, הוא תהה, שמי שהיה עד לפני כמה שעות הסגן הנערץ של הפיהרר הפך תוך זמן קצר כל כך למשוגע מזיל ריר?
למזלו של גבלס, הוא נאלץ להתמודד עם הבעיה הזו רק פעם אחת. לרוע מזלו של נתניהו, הוא נתקל בה יותר מדי פעמים. זה התחיל עם מאיר דגן. ראש המוסד הוותיק תקף את בבת עינו של נתניהו, המלחמה המיועדת באיראן. הוא הוגדר במהירות "כמשוגע." אחר כך הגיע תורו של עוזי ארד, ראש המטה לבטחון לאומי, שהעז גם הוא לפתוח את הפה. את ארד קל היה להגדיר כמשוגע, משום שבמשך שנים הוא אכן בתקשורת תואר ככזה: כמין ד"ר סטריינג'לאב עם התמחות בפראנויה. חשוב, עם זאת, לזכור שעל פי ארד עצמו, חינו סר בעיני נתניהו כאשר הוא החל לעשות את תפקידו כראש המב"ל ולספק לשרים הערכה שונה מזו של נתניהו על המצב מול איראן.
עכשיו הגיע תורו של יובל דיסקין, ראש השב"כ הבעייתי מאד לשעבר, מי שהודיע לבל"ד שהשב"כ יעקוב גם אחרי פעולות חוקיות שלה ומי שהגדיר את ענת קם כמרגלת מסוכנת. דיסקין חורר את העמדות של ממשלת נתניהו בשתי נקודות: הראשונה, כרגיל, היא איראן. דיסקין ציין שבהחלט יתכן שהתקפה על איראן לא רק שלא תסכל את תכנית הגרעין האיראנית, אלא אף תדרבן אותה – כפי שקרה, למשל, לתכנית הגרעין העיראקית אחרי ההתקפה ב-1981. כאן ראוי לציין את הדברים האחרונים והזהירים מאד שאמר הרמטכ"ל גנץ לאחרונה בנושא: לדבריו, ההנהגה האיראנית טרם קיבלה החלטה על פיתוח פצצה גרעינית. בהחלט יתכן שגנץ טועה – הוא נשען על אמ"ן, אחרי הכל, שעם רקורד ההצלחות שלו אולי עדיף היה לנו לו נשען על פותח בקלפים – אבל הדברים האלה סותרים את מה שאומר נתניהו כבר עשור, כלומר שהשנה היא 1938 וגרמניה היא איראן. ולנתניהו עצמו אין כנראה על מה להסתמך.
הנקודה השניה, והחשובה לא פחות, בדבריו של דיסקין היא פיצוץ בועת ה-Hasbara שניפח נתניהו, על פיה האחראים להעדר שיחות השלום הם הפלסטינים. דיסקין אמר את מה שיודעים כולם: שממשלת נתניהו לא מנסה להגיע להסדר כי אם תגיע לכזה, היא תחדל להתקיים. המשמעות, שהפכנו אדישים כלפיה, היא שממשלת נתניהו מוכרת את עתידה של ישראל ואת הסיכוי האחרון שלנו להמנע ממדינה דו לאומית תמורת שרידותה-שלה.
כמו בסיבוב הקודם, מנסים עכשיו נתניהו והתוכיים שלו – הבולט שבהם הוא, כרגיל, דני דנון הבלתי נמנע – לשנות את הנושא. במקום לדון במה שאמר דיסקין, שעליו קצת קשה יותר לטעון שהוא משוגע, הם רוצים שנדון בשאלה האם מותר לו לומר אותם.
התשובה היא חד משמעית. לא רק שמותר לו, זו גם חובתו. דיסקין הוא משרת ציבור, לא משרתה של הממשלה (בניגוד, למשל, לאופן שבו תופס יהודה ווינשטיין את תפקידו). כל זמן שהוא בתפקיד, אסור לו למתוח ביקורת עליה בפומבי. לפקיד ממונה אין זכות כזו מול נבחר ציבור. אבל כשהשתחרר מתפקידו? אם הוא סבור שהממשלה מסכנת בפעולותיה את הציבור, הוא חייב לומר זאת, או שימעל באמון הציבור. הוא לא עבד אצל נתניהו; הוא עבד אצלנו. אנחנו שילמנו את משכורתו.
בן דרור ימיני, שסימן את כל מי שאומר שיש צדק בדברי הפלסטינים כאויבי ישראל, מקונן על כך שדבריו של דיסקין הם טורפדו במערכת ה-Hasbara, וש"מלאכתם של רשעים נעשית על ידי טיפשים," אבל נאלץ להודות שכנראה שהוא צודק, רק שלא כדאי היה שיאמר את האמת. זו עמדה מדהימה לעיתונאי, שכנראה שכח שתפקידה של העיתונות הוא לדווח לציבור על מה שהממשלה עושה, לא לקדם את התעמולה שהיא מפיצה.
כתב חצר אחר, ארי שביט, משרתם של שני האדונים ברק ונתניהו, האשים את דיסקין בכך שהוא השתמש ב"משאית תופת פוליטית" כנגד הממשלה וביצע בה "סיכול תקשורתי ממוקד." שביט יוצר מצג שווא בדבריו כאילו דיסקין עדיין נמצא בתפקידו, אבל זה הרי כל ההבדל: הבעיה עם קצין בכיר שמדבר נגד הממשלה הנבחרת היא שהוא עשוי לסחוף חיילים כנגדה. הבעיה הזו לא קיימת כאשר מדובר במי שכבר פשט את מדיו או יצא מתפקידו, אבל שביט היה רוצה שתחשבו שכן.
שביט טוען עוד שדיסקין "פגע באופן מודע באסטרטגיה הלאומית של ישראל", הידועה בשמה "תחזיקו אותי." סליחה, אבל מי החליט שמדובר באסטרטגיה לאומית, ומתי? האמורה להחליט על כך היא הממשלה, שככל הידוע ולמרות כל הברברת, טרם התכנסה ולו לדיון אסטרטגי אחד על איראן. החלטות שמקבלים ברק ונתניהו בינם לבין עצמם אינן מחייבות – ועל אחת כמה וכמה אינן מחייבות פקידים לשעבר שחושבים שהציבור צריך לדעת שהעומדים בראשו מסכנים אותו.
המפחיד בכל זה הוא שנראה שדיסקין, דגן וארד מדברים כבר עכשיו מתוך מחשבה על ועדת החקירה העתידית, לכשתקום. אם הם מפחדים, אנחנו צריכים לפחד עוד יותר.
ועוד דבר אחד: השגריר לשעבר בבלארוס, זאב בן אריה, הודה בהסכם טיעון כי הוא העביר לשר החוץ ליברמן חומר מחקירה משטרתית שנערכה נגדו, שעה שליברמן היה עדיין חבר כנסת. בן אריה מונה לתפקידו, על פי דיווחים, לאחר לחץ של ליברמן שעה שהלז עדיין היה שר התחבורה בממשלת שרון. זאת, לאחר שליברמן הפעיל לחץ לפתיחתה מחדש של השגרירות בבלארוס, שנסגרה מפאת קיצוצי תקציב. במדינה נורמלית, שר החוץ היה מודיע היום על התפטרותו. בישראל של נתניהו וליברמן, זה אפילו לא עולה על הדעת אלא כבדיחה.
הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלו שתי תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.
(יוסי גורביץ)
הגהה: "שביט יוצר מצר שווא בדבריו כאילו דיסקין עדיין נמצא בתפקידו"
הכוונה למצג שווא?
(שוב מתרכזת בעיקר).
אם מותר לנטפק גם כן, אז המשפט "הוא נשען על אמ"ן, אחרי הכל, שעם רקורד ההצלחות שלו אולי עדיף היה לנו לו נשען על פותח בקלפים" יוצא די מסורבל לקריאה (בוודאי כשהוא בתוך משפט אחר). נראה לי שהזזת "אחרי הכל" להתחלה (אם לא השמטה שלו) תהפוך את המשפט לקצת יותר קריא.
האם אתה יכול להביא תימוכין לעמדות הפרשניות לפיהן גבלס מכר לוקש, והס היה שפוי? (מתוך סקרנות היסטורית גרידא, לא ניטפיקינג)
אני לא בטוח שבהקשר הזה מעניין מצבו האמיתי של הס, אלא המהפך התדמיתי שנאלצו לבצע לו, מ"מנהיג בעל שיעור קומה" ל"פסיכי שאין להתייחס אליו".
לגבי השפיות של הס, כל שידוע לי הוא שרודולף הס היה אסיר שהיה לו כלא פרטי משלו בו הוחזק עד מותו. אם הוא היה לא שפוי היה לו יופי של טיעון להשתחרר ממאסר עולם.
חשבתי שהוא קיבל מאסר עולם כי בניגוד לשאר הבכירים הוא היה כלוא באנגליה כשבוצעו רוב הפשעים.
וזה סותר? אם הוא היה משוגע אי אפשר היה לגזור עליו מאסר.
לא הייתי מסתמך על הרשעה במשפט נירנברג כהוכחה לשפיות.
בקשר ללוקש, אייאן קרשאו בביוגרפיה שלו על היטלר, במקום הרלוונטי. אשר לשאלה אם הוא אכן היה שפוי, קטונתי. ההתנהלות שלו בנירנברג מעלה ספקות רציניים.
האתר הזה הוקם במקור, הרבה לפני ממשלת ביבי הנוראה, כדי לבקר מתוך השמאל את צביעות השמאל. לכן אורוול הוא הפטרון שלו. מדוע אם כך לא לנצל את ההזדמנות שאתה כבר דן בדברי דיסקין, לדבר על החיבוק החם שהוא מקבל מ"מחנה השמאל", שהוא לא ראוי לו גם היום אף כי הוא תוקף את נתניהו על משהו שברור לכולנו.
מי מחבק את דיסקין?
איזה חלק ב"המפחיד בכל זה הוא שנראה שדיסקין, דגן וארד מדברים כבר עכשיו מתוך מחשבה על ועדת החקירה העתידית, לכשתקום" נשמע לך כמו חיבוק מצידו של יוסי?
לא מצידו של יוסי; ציינתי שהבלוג הוקם במקור וגו' אז לא ציפיתי שייכתב פוסט במיוחד על כמה מחנה השלום ממהר לחבק כל כוכב פופולרי חדש, אבל אם כבר נכתב פוסט על דיסקין, אפשר לציין את זה.
ראיתי ביקורת על התופעה הזו, אבל אני לא מכיר אותה. אני חושב שזה עוד ספין במלחמת הספין האינסופית. לא מכיר אנשי שמאל שהתחילו פתאום – דגש על "פתאום" ועל "שמאל" – לחבק את דיסקין.
אני נהנה לקרוא את הפוסטים שלך ובד״כ אני מסכים איתך אבל הפעם יצאת מדעתך. דבר ראשון אתה מתעלם לחלוטין שאנחנו קרובים לבחירות וייתכן שדיסקין אמר את מה שאמר כי יש לו אינטרס פוליטי להיכנס לכנסת. שנית, אני לא מבין מה הפחד שאתה מנסה להפיץ על ביבי וברק. למרות שאני חושב שביבי הוא ראש ממשלה כושל, לפחות בנושא האיראני, כמו שארי שביט אמר, הוא הביא לזה שיש סנקציות חזקות נגדם, דבר שיכול אולי לגרום לאיראן לוותר על הגרעין. מה ביביי בינתיים עשה? הוא תקף? הוא עד עכשיו רק איים, דבר שעזר בינתיים מאוד לישראל ע״י כך שארה״ב מפעילה סנקציות נגד איראן כדי למנוע תקיפה. דבר שני, תקיפה או לא תקיפה, לא אני ולא אתה יודעים האם זה כדאי מבחינה אסטרטגית, בכל מקרה ביבי וברק מקבלים המלצות ממערכת הבטחון שיש לה הרבה יוצר אינפומציה מלנו.
דסקין בתקופת צינון, הוא לא יכול להכנס לכנסת עכשיו. כנ"ל לדגן.
וכשמישהו ממערכת הביטחון (לשעבר, אלו שעדיין שם לא מתבטאים בתקשורת, אבל אין סיבה להניח שהמצב שונה) ממליץ אחרת ממה שהם חושבים, הם יוצאים למתקפה אישית נגדו. נראה לי שכבר נכווינו ממערכת מודיעין שמספרת לממשלה רק מה שהאחרונה מעדיפה לשמוע.
מסמכי הויקיליקס הראו שבהרבה מקרים הממשלה לא ידעה יותר מהציבור ויש טעם לחשוד שגם במקרה אירן הטיעון של "שם למעלה יודעים יותר" לא עובד.
ראשית בגלל שיש לנו לא מעט קצינים לשעבר שמדברים בנושא ויש לנו הערכות מארגוני מודיעין חיצוניים. שנית, בגלל שגם מה שאנחנו יודעים מספיק כדי להבין שטוב לר יצא מתקיפת אירן: יש להם מערכות נ"מ טובות (הרבה יותר טובות ממה שהיה לסדאם או אסד), הם מרוחקים יותר, מסלול הטיסה הוא בעייתי (בלשון המעטה) כי הוא עובר מעל מדינות ערב והחשוב מכל – התוכנית שלהם מבוזרת ואין לנו (ואולי אפילו לא לארה"ב) את היכולת למוטט אותה במכה אחת.
בוא נניח לרגע תרחיש דמיוני שבו יש שר בטחון מוכה שגעון גדלות וראש ממשלה שאי אפשר לסמוך על שיקול דעתו. בוא נניח שהכפופים להם – דגן, ארד ודיסקין משתחררים זה אחר זה מתפקידם בחשש כבד ממה שהצמד הזה עלול לעשות בקרוב. מה בדיוק הם היו אמורים לעשות אחרת?
אני רוצה להבין פעם אחת ברצינות: נניח שדיסקין מתכוון לכל מילה שהוא אומר וכמוהו השאר, מה הם אמורים לעשות א-ח-ר-ת ממה שהם עשו?
לדבר בפורומים סגורים? הרי במקרה שזה היה דולף (וזה היה דולף, לפחות לאוזני נתניהו) מיד היה אפשר לטעון שהם חותרים תחת ההנהגה ומנסים לחבל בחשאי בעבודת הממשלה.
לשתוק ולא לעשות כלום? אז הם היו מועלים בתפקידם.
לרצוח את ראש הממשלה? הרי כולם היו אומרים ששמעון פרס עומד מאחורי זה (הקטע האחרון היה בצחוק כן?)
עכשיו תסביר לי בבקשה, איפה בדיוק גורביץ יצא מדעתו ויותר מזה איפה דיסקין (לא בדיוק אהוב השמאל) יצא מדעתו? מה *כן* היית מצפה שהוא יעשה בהנחה שהוא אכן חושש ברצינות שביבי וברק מסוכנים למדינה.
אם טובת הציבור לנגד עיניו, הוא יכול להגיד מה שהוא חושב בצורה ישירה ורצינית ולא לחרטט על "אקירוב וקיסריה" כאילו הוא מינימום הסגן של דפני ליף. אותי זה היה משכנע הרבה יותר. אם ביבי וברק היו גרים בדירת שיכון בקריית אתא אז לא היתה לו בעיה עם המדיניות שלהם?
אני חושב שלדברים האלה יש סאבטקסט: "ביבי וברק משתמשים ברטוריקה העוסקת לכאורה בבטחון ישראל ע"מ לצבור עוצמה פוליטית אישית". מגורי פאר הם רק ביטוי לעוצמה הזאת.
אם ככה אז הבנאדם צריך להסתובב עם מתורגמן מסאבטקסט לעברית (או להיפך?).
במילים אחרות: לא השתכנעתי בכלל בכלל.
כאיש שמאל כדאי תמיד להתייחס באי נוחות לגנראלים(גם בדימוס) שמעבירים ביקורת על מנהיגים שנבחרו באופן דמוקרטי במיוחד כשזה נעשה תוך רמיזת רמזים דקים כרגלו של פיל על אי שפיות של השניים("חושבים שהם משיח"), על אחת כמה וכמה מאנשים כמו דיסקין,דגן וערד שלא הייתי רוצה לפגוש בסימטה חשוכה אחרי חצות .
דיסקין גם מעיד בעיקר על עצמו כמי שלמרות שידע ששני אישים לא לגמרי יציבים מוליכים את המדינה ולמרות זאת נדבק לכסא בדבק נגרים ולא יצא להתריע בזמן אמת אלה רק אחרי שיצא לפנסיה וכל המוסיף גורע ואידך זיל גמור.
כל דיון של אנשים מקצועיים על תקיפה באיראן צריך להיות בפורום סגור כי אחרת זה חושף את החולשות שלנו וכתוצאה מזה פוגע בהרתעה. אדם שהיה בשרות הבטחון ויש לו מידע פנימי, עליו לשכנע את מקבלי ההחלטות ואנשי הבטחון האחרים בצדקתו בפורומים סגורים בלבד. מה דיסקין עשה? זרק שהוא לא סומך על ביבי וברק, כאשר לנו בתור ציבור אין איך לשפוט את זה בסוגייה הזאת. אם הוא חושב שביבי וברק מסוכנים אז שיפנה לועדת חוץ ובטחון או מבקר המדינה. מה הקשר לעם? אנחנו הרי לא יכולים לשפוט. לנו אין את המידע על זה כי הוא סודי. אז לאיזו מטרה הוא אמר כדי שנתקוף את ביבי על משהו שאין לנו מושג בו?
אתה מניח שסנקציות נגד הגרעין האיראני זה דבר טוב, ומשבח את ביבי על השגיו בתחום. הרשה לי לחלוק:
מיטוט מבחוץ של כלכלה של מדינה זה דבר רע מאוד, שיכול לגרום להסתגרות והקצנה של משטר, לא פחות מתקיפה צבאית.
וזה חמור שבעתיים כשאין לזה שום הצדקה – איראן לא עושה שום דבר לא חוקי. היא מפתחת תכנית גרעין אזרחית תחת פיקוח הסבא"א. זה שישראל מפחדת שאולי בעתיד איראן תוכל תאורטית לפתח פצצה שאולי תגרום להגבלת מרחב הפעולה של צה"ל, זה בעיה שלה.
כשהעולם מטיל סנקציות חמורות על מדינה על סמך פרנויה של מדינה זעירה – הנזק לטווח ארוך הוא אדיר.
ספר את זה לאנשי הבי די אס. דוקא על דרום אפריקה זה עבד לא רע.
איראן כן עושה דברים "לא חוקיים"; היא הגבילה את היכולת של הפקחים של הסבא"א לגשת למתקנים שלה, ובחלק מהמקרים הם מצאו הפרות של איראן.
העולם ממש *לא* הטיל סנקציות על בסיס הטענות של איראן, כל הסיפור הזה התחיל מההתנהלות של איראן מול סבא"א.
"כפי שקרה, למשל, לתכנית הגרעין העיראקית אחרי ההתקפה ב-81" אה?
הכור שהותקף ב-81 היה כור גרעיני , הנשק שעירק שאפה אליו לאחר מכן היה בכלל כימי .
למעשה מי שמאמין בהשגחה עליונה יכול לנפנף בזה שסדאם חוסיין פלש לכווית בערך שנה לפי הזמן שבו היה אמור להיות לו נשק גרעיני לפי תחזיות המומחים.
"actually, what Israel [did] is that it got out the immediate danger out of the way. But it created a much larger danger in the longer range. What happened is that Saddam ordered us—we were 400 . . . scientists and technologists running the program. And when they bombed that reactor out, we had also invested $400 million. And the French reactor and the associated plans were from Italy. When they bombed it out we became 7,000 with a $10 billion investment for a secret, much larger underground program to make bomb material by enriching uranium. We dropped the reactor out totally, which was the plutonium for making nuclear weapons, and went directly into enriching uranium… They [Israel] estimated we'd make 7 kg [15 lb] of plutonium a year, which is enough for one bomb. And they get scared and bombed it out. Actually it was much less than this, and it would have taken a much longer time. But the program we built later in secret would make six bombs a year"
http://en.wikipedia.org/wiki/Operation_Opera#Assessment
למי שמעוניין בעוד פרטים: תקיפת הכור העיראקי – האמנם הצלחה?
"הנקודה השניה, והחשובה לא פחות, בדבריו של דיסקין היא פיצוץ בועת ה-Hasbara שניפח נתניהו, על פיה האחראים להעדר שיחות השלום הם הפלסטינים. דיסקין אמר את מה שיודעים כולם: שממשלת נתניהו לא מנסה להגיע להסדר כי אם תגיע לכזה, היא תחדל להתקיים."
רק חבל שהמומחיות של דיסקין היא חיסולים ולא דיפלומטיה. דעתו ביחסים בין ביבי לאבו מאזן לא שווה יותר משל נהג המונית שלך , או שלך .
זה ממש לא מדויק. מאז שנות ה-90' יש לשב"כ מטה מחקר די רציני בתחום, ולכן הוא גם הפך לתחום מרכזי בהערכות מצב בתחום הפלסטיני (זו תוצר הפעילות של עמי איילון וד"ר מתי שטיינברג). אם לשב"כ יש סמכות במהלך האינתיפאדה השנייה להציג הערכות בנוגע לערפאת ומעורבותו וטרור, ודאי שיש לו סמכות להציג עמדות גם בסוגיות מדיניות הקשורות לרשות הפלסטינית של פיאצ' ואבו מאזן.
השב"כ גם אמר בימי אוסלו העליזים שערפאת הוא פרטנר אמיתי לשלום. אז הוא אמר .
אני בטוח שאתה אומר אותו דבר גם במקרים ההפוכים כשראשי השב"כ או אמ"ן מאשימים את הפלסטינים או מתייגים פעולות כ"רוח גבית לטרור".
יוסי שכחת עוד כתב חצר את דן מרגלית
השנה היא 1938 וגרמניה היא איראן.
נתניהו כנראה שכח שאסור להשוות… (זילות השואה או לא?)
כנראה שכבר מזמן לא איכפת לו מזילות השואה. מילא להשתמש בהקבלה הזאת, אבל להפוך אותה לנושא המרכזי בנאום של טקס יום השואה הממלכתי – רק על זה נתניהו צריך לעוף מבית ראש הממשלה.
נדמה לי שאתה אוחז את המקל בשתי קצותיו. מצד אחד אתה הראשון לבקר ובצדק את הגנרלים על חוסר אינטגריטי, שיקולים זרים וכו' וכו' ומצד שני אם הם מלכלכים על ביבי אתה קונה בשקיקה את מה שהם אומרים. בקיצור ביבי כושל מכל הבחינות אבל אני לא באמת מתרגש כש"ביטחוניסט" כזה או אחר מלכלך עליו
שים לב להשוואה לרודולף הס.
תיקון טעות: בן דרור הימני-קיצוני אינו עתונאי אלא תועמלן.
עדיף היה לנו לו נשען על פותח בקלפים typo and you presume that bibi wants to attace iran. why?
תיקון קטן לדבריך בסיום:
הממשלה אישרה כבר בתחילת דרכה את הפורום של השביעייה (ואח"כ השמינייה) כפורום מרכזי לדון בסוגיית איראן. זה גם לא בלעדי לממשלת נתניהו – זה אירע גם בממשלת אולמרט, ובתחומים מסוימים גם בממשלת שרון.
השמינייה, לפי ההדלפות למיניהן, דנה בנושא איראן די הרבה.
לארז תדמור יש בעיה עם הבנת דימויים ומטאפורות. הוא לוקח דברים באופן מילולי: הפסלים של תומרקין ("מציג את דמות הצבר עם פה פעור, לשונה משתרבבת, מכנסיה מופשלים, איבר מינה חשוף ומבטנה מגיחים רובים. דמות הצבר הינה סוטה ואלימה"), שירים של הדג נחש ואביב גפן ("טוב למות בעד עצמנו"), ואפילו את סגנון הכתיבה הציורי של יוסי שריד ("כאשר כל סמרטוט-מתנפנף-ברוח נהפך לדגל – מוכרחים לשחוק ולעמעם את הסמלים").
תדמור לא מבין שמטאפורות וסמלים מכילים בתוכם משמעות שהיא מעבר לצורה החיצונית שלהם. באותה מידה שהוא לא מבין את הסמליות שב"השחטת הסמלים", הוא גם לא מבין את הסמלים עצמם. לכן כה כואבת לו "השחטת הסמלים" – כואבים לו מקרים של השחטת הסמלים בפני עצמם, לאו דווקא מקרים של השחטת הערכים שמאחוריהם. כי אצלו, הסמלים הם הערך.
(" את עיקר פרסומם רושמים גיבורי התרבות בישראל מביזוי סמלים. יעדם הוא אחד, יצירת ישראלי חדש המרגיש ניכור לדת היהודית, לארץ ישראל, לגורל היהודי.")
א. אין לי מושג בהקשר למה נאמרה תגובה זו.
ב. הטעות "השחטה" זה במקור ?
ג. לגבי הגישה שלו, נדמה לי שזה מה שידידינו הפוסטמודרנים קוראים סימולאקרה. אבל אף פעם לא הבנתי את הדברים האלה לעומק.
"הבעיה עם קצין בכיר שמדבר נגד הממשלה הנבחרת היא שהוא עשוי לסחוף חיילים כנגדה" – על הנייר אולי.
למה על הנייר? זו באמת הבעיה. זו המרדה.
אני באמת לא מבין. בישראל קצינים מתבטאים פוליטית על ימין ועל שמאל, אבל הם לא פוקדים על חייליהם לעשות זאת. דעות פוליטיות לחוד ומעשים לחוד. מאוד קשה לי לראות אוגדונר כופה את עמדותיו הפוליטיות על אוגדה שלמה שמתמרדת נגד מדיניות הממשלה. זה אולי הגיוני ברמת העיקרון, אבל בפועל זה גובל בהפיכה צבאית, וזה לא בדיוק קורה בישראל ולא משנה כמה הרמטכ"ל פותח פה בעיתונות. או שכאמור אני מפספס פה משהו.