חיילי השוקולד המורעל
צה"ל מפעיל מזה כמה שנים שנקרא שח"ר ("שילוב חרדים") שמיועד, ובכן, לשלב חרדים. השבוע קיבלנו תמונה על התנאים שבו הוא פועל: חייל זועם בשח"ר – זועם על השינויים האחרונים שבוצעו שם – קרא לשאר החיילים למרוד, תוך שהוא מציין את ההבטחות שניתנו לחיילים ושהופרו בוויכוח האחרון בין רב חיל האוויר סא"ל משה ראב"ד והרב הצבאי הראשי. לטענתו, החיילים החרדים קיבלו הבטחות שהם לא יידרשו לשמור בלילות, לא יידרשו להשתתף באירועים "מעורבים" – כלומר, כאלה שיש בהם מבני שני המינים, דרישה שהיא מחמירה אפילו בקנה מידה חרדי – ושהם לא יצטרכו לשמוע הרצאות מנשים. אנחנו לא מדברים על שירה; אנחנו מדברים על עצם דיבורה ועצם נוכחותה של אשה.
האם החייל המרדן דיבר אמת? האם אכן קיבלו חיילי שח"ר הבטחות כאלה? שלחתי שאילתה בנושא לדובר צה"ל ביום ראשון, ואתמול (ה') הגיעה התשובה: "חיילי שח"ר זכאים להקלות בתנאי שירותם, מתוקפן הם אינם שוהים ביחידותיהם בלילות ואינם מבצעים שמירות לילה. מאז הקמת מסלול שח"ר ועד היום, לא חל כל שינוי בסוגיית השתתפות חיילי שח"ר באירועים ובטקסים, חיילי שח"ר אינם משרתים בסביבת עבודה עם נשים ובנוסף לכך, לא משתתפים באירועים שאינם הולמים את מאפייני החברה הדתית."
כלומר, כן, דובר צה"ל מאשר את כל טענותיו של החייל המורד (הוא גם מוסיף, בתשובה לשאלה מה בדעתו לעשות באשר לראיון הממריד, ש"על פי פקודות הצבא כל מגע בין חייל לאמצעי התקשורת הינו באישור דובר צה"ל בלבד וכל העובר על הפקודה צפוי להיענש." וואלה.
אז מסתבר שבלי יותר מדי דיון ציבורי, צה"ל הסכים להקים יחידות מופרדות על רקע מגדרי, שהחיילים שלהן לא שומרים. יש הגיון בכך שהחיילים האלה אינם שומרים: הם בדרך כלל אבות לילדים והם צריכים להיות בבית בערבים. השאלה היא למה לקרוא לאנשים האלה חיילים.
הם לא מבצעים תפקידי לחימה. הם לא שומרים. ספק אם הם יודעים להפעיל נשק. הם, לכל דבר ועניין, פקידים טכניים. אז למה לא לקרוא להם "עובדי צה"ל" ולסגור עניין? למה להכניס אותם לצבא, ועל ידי כך לעוות את דמותו הבלתי מחמיאה ממילא, בכך שמכניסים אליו את הארס הרבני, הרואה כל אשה כטמאה ומפתה? למה יש יחידות בצה"ל, שאליהן נשים לא יכולות להתקבל? וכן, מרוב רצון ל"שילוב ראוי" אנחנו מגיעים לכך ששתי חיילות שמתחבקות אחרי קורס – שתי חיילות, נזכיר, שביחידה שלהן אין כלל חרדים – נענשות על כך. כמו רוב מוחלט של החיילות שצה"ל מפלה לרעה, נזכיר, אלה חיילות חילוניות: דתיות וחרדיות אין מתגייסות; הן פטורות ממילא. החילוניות מתבקשות לשרת, בכפיה, בצבא שמגדיר אותן יותר ויותר כבזויות ולא ראויות לבוא בקהל.
יתר על כן, איזה מין "שילוב" זה, שבו החרדים מקבלים את כל התנאים שהם מקבלים בבית, ושבו הם עובדים בסביבה שלא דומה כלל לחברה הישראלית? איזו דוגמא נותנים להם בצבא – שמקום העבודה צריך להתכופף לדרישותיהם? הרי מי שהורגל לתנאים האלה בצבא, ידרוש אותם – ויביא את כל הארסנל החרדי הנלווה – גם במקומות העבודה. למה אנחנו מניחים – ושוב, בלי דיון ציבורי – לחרדים להפוך את החברה הישראלית לחברה מופרדת, מיזוגנית? הרי מה שקורה בצה"ל מקרין גם על האזרחות. הרי הטיעון "אם זה לא נורא לחיילות, זה לא רע גם לעובדות" עוד יגיע.
הבעיה, כרגיל, היא האתוס – ויותר ויותר המיתוס – של צבא העם. אנחנו שמים מדים על החרדים כי אנחנו לא יכולים לומר לעצמנו שיש אנשים שמותר שלא ישרתו בצבא. ואחרי ששמנו עליהם מדים, צריך לספק להם תנאים מתאימים.
צריך לקטוע את הקשר הגורדי הזה. העניקו פטור מוחלט לכל החרדים משירות צבאי, ובו זמנית הודיעו שבתוך חמש שנים תסתיים סופית התמיכה הממשלתית ב"חברת הלומדים." את חמש השנים הללו יתבקשו החרדים להעביר באימון מאומץ לקראת החיים האמיתיים, כשתקציב המדינה מעניק להם סיוע נדיב בהסבה מקצועית. אחריהן, מי שירצה ללמוד בישיבה יצטרך לעשות זאת על חשבון תורמים פרטיים. הישיבות, המקבילות שלנו למדרסות, גורמות נזק עצום למדינת ישראל. הגיע הזמן להחזיר אותן לגודלן הטבעי – גם אם זה אומר שכעשרת אלפי חרדים לא ישרתו בצה"ל. אחרי הכל, השירות שלהם גורם לצבא ולרפובליקה החופשית שהוא אמור לשרת הרבה יותר נזק מתועלת. הגיע הזמן להתעלות מעל הרגש הקמאי שאומר ש"אם דפקו אותי אז צריך לדפוק גם אחרים", ולשחרר אותם ואותנו מהקשר החונק הזה.
ואם זה יביא לדיון כולל בשאלת הגיוס הכפוי לצה"ל, בהפיכתם של עשרות אלפי ישראלים לעובדי כפיה מדי שנה, מה טוב.
הערה מנהלתית: קרן הטבק והאלכוהול שבה לפעולה, סוג של. עקב נהלים חמורים של פייפאל, אני לא יכול לקרוא לה קרן, אני לא יכול לקרוא לתרומות שלכם תרומות, ואני לא יכול עוד לאפשר לאנשים לתת ככל אשר נדבה רוחם, אלא מגביל אותם לסכומים קבועים מראש. הכפתור החדש מופיע בצד שמאל, כמו גם כאן. כמה אנשים כבר העלו תרומות, ביניהן תרומה גדולה מאד, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות להם כאן.
(יוסי גורביץ)
שמעתי שמועות על מקומות עבודה שיש בהם כבר שעור תורה יומי.
האמת היא שגם במקום שבו אני עובד היה פעם איזה כינוס לראש השנה ומישהו רצה להרצות שם על ראש השנה בראי הקבלה אבל מקרן השקפים התקלקל וזה ירד מהפרק.
מקרן השקפים התקלקל? ממש סימן משמיים
יש אינפורמציה לגבי הבעיות עם האתרים של ההם?
כמה זמן ייקח עד שיתייצב?
אמן, כן יהי רצון! ממש משחרר (ללא הגזמה) לקרוא כאלה מלים כדרבנות. בלי השתלחות מכוערת באנשים עניים ואומללים, בלי הרגשות השוביניסטיים של הישראלי הטיפוסי, שהמלה "משתמט" מוציאה אותו משלוותו. יישר כחך!
אני משרת בצבא, יש איתי בצוות חייל משח"ר.
יש לנו במדור בנות והרבה מהעבודה שלהן אצלנו בחדר של הצוות והרבה מהעבודה שלנו היא מולם.
אין לו בעיה (לפחות ניראית לעין) עם זה והוא גם יושב איתנו לאכול בחדר אוכל הצבאי ביחד עם בנות המדור ובכלל כל בנות היחידה.
לא הרגשתי עד עכשיו בעיה מיוחדת איתו, כן מפריע לי שאולי נפסיד אנשים טובים לצוות רק בגלל מינן.
אני גם בטוח שהוא בצוות רק בגלל הפרויקט. יש איתו כרגע קצת בעיות, ההבנה הטכנולוגית שלו נמוכה מאוד ויש לו בעיה רצינית עם אנגלית אבל אני בטוח שהבעיות יעלמו עם הניסיון.
וכן, יש לו הרבה הטבות, כמו אי-עשיית תורניות, זמן עבודה קצר יותר (תורה+יציאה מוקדם למשפחה).
אבל אני כן חושב שמהות הפרויקט היא חיובית. הלוואי שהיה אפשר פשוט לבטל את כל ההטבות שלהם ואת כל החוקים שבעדם ולשים את כל מי שיפר את החוקים בכלא. המצב היום בעייתי מאוד ויהיה בעייתי יותר בהמשך.
אני כן חושב שההצטרפות שלו לצוות ושל שאר האנשים שהצטרפו תמתן אותם בקצת.
אני כן חושב שבמקביל יש לעשות עוד פעולות וניסיונות לביטול הזכויות המיוחדות של החברה החרדית ולפעול למען השתלבותם בחברה הישראלית החילונית וכן להכריח אותם ללמוד לימודי ליבה במועד הקצר ביותר אבל עד אז… גם בפרויקט הזה יש ביחד עם גיוס של יותר ויותר אנשים לפעול למען ביטול של יותר ויותר הטבות אבל בצורה הדרגתית.
רגשותי לפרויקט מאוד מעורבים בתור דמוקרט ואתאיסט שבעד מדינת כל אזרחיה, אבל אני רואה בו פתרון יחסית טוב וריאלי.
ואני חושב אחרת. מהות הפרויקט היא לשלב את החרדים בחברה, בפועל לפי מה שאתה מתאר המצב הפוך – החברה היא זו שמשתנה עבור החרדים במקום להיפך.
כולם משבחים ומהללים את פרויקט 'נערי רפול' (אני לא מבין למה שכחו שלפניו היה מרכוס שעשה דבר דומה אבל מילא)שנועד לשלב אנשים שמערכת החינוך נכשלה איתם בצבא.
הייתי מקבל את פרויקט נערי רפול כרע הכרחי אם היה נמשך 12 שנה בלבד ונפסק. אבל לא: הוא ממשיך כי כל שנה יוצאים ממערכת החינוך שלנו אנאלפביתים שנפלטו מכל המסגרות. במקום לפתור את הבעיה היכן שהיא נמצאת – במערכת החינוך, מביאים את הצבא כדי שיפתור הכל. זה לא הופך את הצבא ליותר אנושי אלא את החברה ליותר מילטריסטית וזה גם מזיק מאד לצבא. יש לא מעט חיילים שהמושג 'בעיתיים' קטן עליהם אבל מתייחסים אליהם בכפפות של משי כי הם הרי 'רפולניקים'. כך רואה החייל הממוצע איך חייל אחר עושה בעיות ולא נענש או נענש בעונש מצחיק והוא מרגיש מקופח וממורמר וכמובן שגם הוא מתחיל לעשות בעיות.
אז היות ושיחררו אותי אפילו מהמילואים, אין לי מושג מה קורה עם פרויקט שח"ר אבל יש לי הרגשה שזה אותו דבר. חבורה של חיילים שהצבא צריך לכופף את הנוהלים שלו למענם וזה גורם נזקים לצבא כי משום מה דווקא הצבא צריך להיות זה שיפתור את הבעיה הזאת שאיננה בטחונית אלא אזרחית במובהק.
לגבי "נוכחות נשים" הבעייתית כל כך.
הרי בחור חרדי יכול לגדול בבית בו יש כמה אחיות בשלבים שונים של גיל ההתבגרות , חברות ושכנות שנכנסות ויוצאות ועוד כהנה וכהנה נוכחות נשית צפופה מאד.
תגידו את האמת , לא נשים מפריעות להם אלא נשים מסוג מסויים, כאלו שלא חושבות שהגבר הוא נזר הבריאה שעליהן לסגוד לו.
כבר שמענו על "מקפידים" שאצלם בבית נשים וגברים אוכלים בנפרד בסעודת השבת.
אם באים חברים – הנשים מסתגרות בחדר.
אם באות חברות – הגברים מסתגרים (או יוצאים מהבית).
מעניין אם הפטור משמירה קשור בחשש שמא תתקוף אותם בלילה מחבלת 🙂
ומעבר לזה – חשוב במיוחד לנוכח היאיר לפידיזם וכל הגל הקם עלינו מחדש של "עם אחד גיוס אחד".
פוסט שכתב שחר אילן בבלוג שלו "משגיח כשרות" בנושא:
http://cafe.themarker.com/post/2493678/
הכניסה לצהל היא מפני שהתקציב שם הכי פחות שקוף
מה עם עתודאים ואקדמאיים למיניהם, שפטורים משמירות ותורנויות, בעודם משרתים כתף אל כתף עם חבריהם החפ"שים? המצב הזה מתמשך בצבא הרבה יותר זמן משילוב החרדים, ובהיקף נרחב הרבה יותר. לדעתי יש לתת את הדעת על הנושא הכאוב הזה עוד טרם מתייחסים לסוגיית החרדים.
עתודאים ואקדמאיים למיניהם יסיימו את לימודיהם וימשיכו לתרום לצבא ולאחר מכן למדינה בתחום שבו הם למדו זה ממש לא אותו דבר
עתודאים ואקדמאים אינם פטורים משמירות ותורנויות. לפחות לא באופן גורף. יש להם תורנויות מקצועיות ו"שמירות" כקצינים תורנים.
מה הקשר לעתודאים? זה נכון לקצינים בכלל שפטורים משמירות בעודם משרתים כתף אל כתף עם חבריהם החפ"שים. עתודאים דווקא עושים שמירות במהלך לימודיהם על תקן מילואימניקים. ובנוסף עתודאים צריכים לחתום קבע בתמורה ל"צ'ופרים" שהם מקבלים מהצבא. כמה חרדים נראה לך חותמים קבע?
מסכים לגמרי.
אבל למה רק לחרדים, גם ככה רק כחמישים אחוז מהמועמדים לשרות ביטחון מתגייסים בפועל, אפשר להרחיב מאד את מסגרת השירות הלאומי ולתגמל את המשרתים במלגות ומענקים, להפוך את צה"ל למקצועי ולשלם לחיילים בהתאם ולהעלות את גיל הפרישה למשרתי קבע ל55 לפחות.
בנוגע למערכת הישיבות המתוקצבת, גם המכללות מתוקצבות ואני לא יודע להגיד שלימודי קולנוע, היסטוריה או ספרות השוואתית חשובים יותר מלימודי גמרה, יש להשוות את התנאים וזהו.