ייהרג ובל יעבור
דב ליאור לא נעצר בגלל דברי ההסתה שלו. גם לא יעקב יוסף.
שני עובדי המדינה האלה עוכבו – לא נעצרו – בגלל שהם נדרשו להתייצב לחקירה, וסירבו לעשות זאת. כלומר, הם סירבו לקבל את מרות המדינה, שמממנת אותם, לחקור אותם. ליאור יודע שאין סיכוי שיקרה לו משהו: אחרי הכל, לפני מספר שבועות נאם בנוכחותו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בישיבת מרכז הרב. נתניהו הודה שם לתלמידי הישיבה וכינה אותם "סיירת של תורה", שבלעדיה הוא לא היה חוזר כמנצח מוושינגטון. דב ליאור לא רק ישב בקהל: הוא גם נאם. ראש הממשלה ישב בשקט והקשיב ללא מחאה לנאומו של אדם שמן המפורסמות היא שהוא מבוקש לחקירה. מי שזכר את זה, לא התפלא למשמע המחאה הרפה הקבועה שיצאה מלשכת נתניהו אחרי ההתפרעויות של הסיירת לה הודה במילים נרגשות רק לפני כמה שבועות. מי שזכר ששר המשפטים של נתניהו ומי שהיה עורך הדין הפרטי שלו, יעקב נאמן, כבר הצהיר בפומבי שישראל צריכה להיות מדינת הלכה, לא הופתע גם הוא מכך שנאמן מילא פיו מים ולא יצא להגנת הצוות המקצועי של המשרד עליו הוא מופקד. אחרי הכל, מה יגידו עליו בבית הכנסת?
מיד עם עיכובו לחקירה של דב ליאור, התייצבו לצידו כל רבני המגזר, מגינצבורג שלימינו יש רק גדר תיל מחושמלת, עבור באטילה ההוני בימין המתון ועד יובל שרלו במרכז הקיצוני. כולם מחו על מעצרו של רב. המדובר, נזכיר, ברב של המחתרת היהודית, במי ששמו נקשר בהוצאת דין רודף על ראש ממשלה שאכן נרצח, ובמי שחתם על "הסכמה" לספר שבו נאמר שרצח ילדים הוא דבר יהודי. אסור למשטרה, אמרו הרבנים, לחקור רב. אפילו לא רב כזה. עכשיו, סביר מאד שיובל שרלו לא חש בנוח עם פסיקות "תורת המלך", ואין ספק שהוא לא היה מוציא מתחת עטו משפט "ויש סברא לפגוע בטף, אם ברור שהם יגדלו להזיק לנו". אבל למרות שהוא היה כנראה מתחמק מחובתו לבנות מחנה השמדה לעמלקים, הוא לא התחמק מחובתו לסייע לרב כנגד השלטון.
ההתייצבות הזו היא בקוד הגנטי של הרבנים. מוסד הרבנות, כפי שאנחנו מכירים אותו, קיים כבר 2,220 בערך. הוא מבוזר, כל רב עומד לעצמו, ומאז שתמו ימי שושלת הלל לגווע – שכרכה בשתיקה עדינה את הספר עם החרב הרומאית-ביזנטית, והחזיקה כ-450 שנה, שלוש מאות שנים לאחר שעשבים עלו בלחייו של עקיבא – מעמדם של רבנים נקבע במידה רבה על ידי רבנים אחרים, ובאופן מריטוקרטי. בקרב הקבוצה הזו, ניתן לקנות מעמד באמצעות התקפת שיטתו של אחר, אבל חברי הקבוצה מאוחדים בהתגוננותם נגד קבוצות חיצוניות, במיוחד קבוצות מינות. הם מגינים זה על זה, כפי שראינו בפרשת מוטי אלון, גם כאשר הרב הוא טורף המסכן את הצאן; ולחיים דרוקמן, מראשי המגוננים על אלון, יש היסטוריה של הגנה על רבנים שהם תוקפים מיניים של תלמידיהם.
והם מאוחדים עוד יותר בהגנה על הטקסטים שלהם ועל המעמד הבלבדי שלהם כסמכות לפרשנותם. הם אינם זוכרים במדויק, כי ליהדות הרבנית יש יחסים מעורערים מאד עם האמת וההיסטוריה, מה קרה כשיריבי הרמב"ם הסגירו את ספריו לאינקוויזיציה; הם אינם בקיאים בפרטי הוויכוח הגדול של פאריס, כשהמשומד ניקולאס דונין הוכיח בקיאות רבה יותר מזו של רבי יחיאל מפאריס בתלמוד; הם לא יודעים איך נגמר ויכוח טורטוסה, האחרון שבוויכוחים הגדולים; הם אינם יודעים על שום מה ירד מסך הצנזורה על התלמוד, רק שהוא ירד – אבל הד מעורפל של זכרון ארגוני חוזר אליהם, ואומר להם שמי שלא יתייצב לצד רב שנחקר על דברי תורה, כמוהו כמי שהפקיר את "עשרת הרוגי מלכות" בימי מרד בר כוזיבא ועקיבא, וייזכר לדראון עולם כאותם רבנים ליטאים שהסגירו את רבני החסידים למלכות הצאר.
אז הם מתייצבים לצד ליאור, כי 2,200 שנות היסטוריה מיתית דורשות זאת. אבל מה, בעצם, רוצה ליאור?
[]
ביום שישי האחרון נתן ליאור רמז ברור: אחרי שהשווה את עצמו לאב המיתולוגי של העם היהודי ("גם לאברהם אבינו עשו חקירה", עילגות במקור) הוא הגיע ישר לעניין. הדמוקרטיה, אמר ליאור, היא "העבודה הזרה של דורנו. פעם היו הבעל והעשתורת, והיום זו הדמוקרטיה. במקום שהדמוקרטיה תהיה צורת שלטון, היא הפכה להיות ערך".
כדי שלאף אחד לא יהיו אי הבנות – כלומר, כדי שחילונים ו"בעלי רגש למסורת" ימשיכו לא להבין, וכדי שהצאן הקדוש יבין היטב – ליאור חזר על המסר שלו פעמיים: הדמוקרטיה היא עבודה זרה, כמו זו של הבעל והעשתורת. כשמישהו מהמגזר של ליאור שומע את הצירוף "עבודה זרה", התרגום האוטומטי, המיידי שלה הוא "ייהרג ובל יעבור".
ההלכה קובעת שאם נדרש יהודי באיום ובאונס לעבור על מצווה כלשהי, עליו לעשות זאת ובלבד שאין הדבר בפומבי. אבל ישנן שלוש קטגוריות של מצוות, שעליהן הוא מצווה למות ולא לעבור: גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה. אנשים שמוסרים את חייהם ובלבד שלא לעבור על המצוות הללו מכונים מקדשי השם. ההיסטוריה היהודית לא מכירה דוגמאות רבות לאנשים שמסרו את נפשם כדי לא לחטוא בגילוי עריות או שפיכות דמים, אבל יש לה מסורת מרטירולוגית שלמה – מדניאל וחבריו בכבשן והלאה, כשהדוגמא המוכרת ביותר היא אולי של "חנה" ושבעת בניה – של יהודים שבחרו במוות ובלבד שלא להמיר את דתם. הדוגמא הקיצונית ביותר היא זו של ההתאבדות ההמונית בימי מסעות הצלב, בה טבחו היהודים את ילדיהם ובלבד שלא יועברו על דתם.
עכשיו קובע ליאור שדמוקרטיה היא "עבודה זרה", ומכאן משתמעים שני דברים: שכל יהודי טוב צריך להרחיק את עצמו ממנה, וכל המהדר הרי זה טוב. בכך אין הרבה חדש: העקרון שכל בני האדם שווים הוקע על ידי אברהם יצחק הכהן קוק כ"עקרון קייני", כלומר כזה המשויך לקין, הרוצח הראשון, משום שהוא פוגע בתפיסה שהיהודים הם העם הנבחר. אבל משתמע מכאן דבר נוסף: לעבודה זרה יש כהנים, כאלה שמנסים להעביר יהודים טובים על דתם. ולאורך ההיסטוריה, היו יהודים שהמירו את דתם מרצון, וניסו לשכנע יהודים אחרים לעבור על דתם.
הפסיקה ההלכתית בקשר לטיפוסים כאלה ברורה מאליה. דינם מוות, לא על ידי בית דין – כי לכנס בית דין כזה יהיה קצת מסוכן, לכוהני הבעל והתקינות הפוליטית יש כוח עדיף על זה של חסידי יהוה – אלא על ידי קנאים ש"פוגעים בהם". ליאור נזהר מלהתפס כשהוא מוציא דין רודף על מגזר שלם, אולי מהחשש שמתוך הקהל הזה יקומו כמה קנאים ויפגעו בו עצמו, אולי מחשש שהמערכת תתנער, תבין שהיא ניצבת מול אספסוף מהפכני ושאם היא תפגין את הרפיסות שהפגינו המשטר הצארי והמשטר של השאה, מנהיגיה-שלה יוכלו לבחור בין ארבע מיתות בית דין. את מה שליאור מעז רק ללחוש, אומר השלוח שלו, יעקב כ"ץ, בפירוש: "הפשע הזה והרשע הזה שעשו למורנו ורבנו מרן הרב ליאור לא יעבור בשתיקה, ובבוא היום נבוא איתם חשבון […] ואני אומר לך שגם לשי ניצן יתברר בבוא היום שהחזקים בכל הדורות הם המכבים הנאמנים לה' ולתורה, ואנחנו ננצח, ובגדול. כל אותם אלו שעושים את המעשים הנפשעים הללו כביכול בשם חוק ? יתנו את הדין." לא "יעמדו לדין": נבוא איתם חשבון, יתנו את הדין.
דמוקרטיה חפצת חיים היתה בועטת את כ"ץ מהפרלמנט שלה, מפסיקה לממן אותו ואת שאר אוכלי החינם המכרסמים תחתיה – ליאור ורבינוביץ' תחילה – מסיגה את כוחותיה מההתנחלויות, ומניחה להם לפרפר. הרי ללא מימון ממשלתי והגנה ממשלתית, הם לא היו מחזיקים מעמד יומיים. אבל, כמובן, במדינה שראש הממשלה מקשיב לנאומיו של ליאור וששר המשפטים שלה מצהיר בריש גלי על רצונו במדינת הלכה, זה לא יכול לקרות. מדינה שהעמידה טיפוסים כאלה בראשה – מישהו שכח מי נאבק עבור נתניהו בבחירות 1996? מישהו שכח מאיפה צצו הכרזות "נתניהו טוב ליהודים"? – כבר הכריזה שמבחינתה דמוקרטיה, שעקרון הבסיס שלה הוא השוויון בין כל בני האדם, היא עבודה זרה. עכשיו נשאר רק לחכות לרגע שבו הברברים של כ"ץ יפסיקו את הפסאדה הדמוקרטית.
ועוד דבר אחד: ואם מישהו היה צריך הוכחות מי מנהל את המדינה, מסתבר שבעוד משרד ה-Hasbara מנסה לאחז את עיני הגויים הטפשים ולטעון שבישראל יש חופש דת, הרי שמשרד הפנים אוסר את כניסתם של נוצרים שלגביהם התקבלו הלשנות שהם מסיונרים. לעיתים קרובות מגיעות ההלשנות מארגונים יהודים אורתודוקסיים, שלעיתים חבריהם הם פקידי משרד הפנים עצמם; מסתבר שלא מקפידים שם עם איסור גילוי עריות, לפחות לא ארגוני. כאן המקום להזכיר שוב, שבניגוד למיתוס הרווח החוק הישראלי לא אוסר על הטפה להמרת דת, אלא על המרת דת תמורת שוחד או מתנות ועל המרת דת של קטין ללא הסכמת הוריו. הפקידים במשרד הפנים שנקטו במדיניות הבלתי חוקית הזו, כמובן, לא ישלמו במשרותיהם. ככה זה במדינת היהודים.
הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו שתי תרומות בקרן הטבק והאלכוהול. אני רוצה להודות בזאת לתורמים, ולאחל להם שלא יצטרכו לחיות במדינת דב ליאור.
(יוסי גורביץ)
ארוך מדי מלא פילפול. המשטרה קוראת לך לחקירה אתה בא. לא בא באים ואוסרים אותך עד לחקירה. כל מי שמקבל כסף מהממשלה מהנשיא עד לתופס הכלבים באילת ולא בא מפסיקים מיד את התשלום. על כל יום העדרות מיום הוצאת הצו התייצבות הלך חודש משכורת או סכום דומה. לא ניתן להמיר להחליף לבטל קנס זה שהוא אוטומטי לפי דיווח המשטרה. עכשיו אשאל, כאיש מרכז, האם השמאל מסכים לזה? האם הערבים? אם כך שחנין יעלה הצעת כזו בכנסת.
יש פה בעיה חוקתית מסויימת. זה הופך את המצב של עובדי מדינה למצב נחות לעומת עובדים אחרים, ואת המשכורת שלהם לבת ערובה – בלי שיש סנקציות דומות כלפי עובדים מן השורה. אתה מציע מנגנון שבו מעקלים משכורות של אדם ללא זכות ערעור , וזאת רק אם הוא עובד של המדינה. מדרון בעייתי.
מזכיר קצת את "חוק בשארה", אם כי הוא חל רק על חברי כנסת, ומנגד, שולל מהם גם גמלה.
http://my.ynet.co.il/pic/11/1.pdf
מנגנונים כאלה גורפים הם לעיתים רחוקות רעיון טוב.
רעיון טוב יותר יהיה גבייה מנהלית (כמו שהעיריות גובות חובות ארנונה לדוגמא, בלי משפט ובלי הוצל"פ) של הוצאות מעצר שגרמת להם בחוסר תום לב.
למרות שגם זה לא כל כך מידתי (גביה מנהלתית זה כלי חזק מאד וקל לניצול ושרירות לב), אז יכול להיות שעדיף מסלול תביעה מקוצר מיוחד לעניינים כאלה. אולי אפילו בית דין נפרד ומתמחה.
אני בטוח שהתקנים לשופט ותובע כאן יחזירו את עצמם מהר מאד. בין אם בכספים ובין אם בחסכון בהוצאות מעצר.
בלי קשר לכלום, את המסרבים הסדרתיים הנוכחיים צריך לפטר. אסור שהם יראו שקל ציבורי בשאר חייהם.
העובדה שברור שזה ממש לא כך ולכיסיהם יזרמו שקלים ציבוריים לרוב גורמת לי לרצות להכריז על מרד מיסים.
ולמי שטרם צפה:
http://www.youtube.com/watch?v=fDxpF6rdkoE
ועבודה נוספת מאותו פרוייקט (מוזמנים גם להפיץ הלאה):
http://www.youtube.com/watch?v=rBcwchwcVuM
מצחיק
not
לא, אין צורך להגיע לעיקול רכוש (זו לא סנקציה רלוונטית לעניין).
פשוט צריך ליצור מצב של אפס סובלנות להברזה מחקירות – כלפי כל אזרח ובמיוחד כלפי דמות ציבורית.
המעשה שעשתה המשטרה במקרה ליאור היה נכון אך מאוחר מדי – צריך לתת להם "חלון" של עד 24 שעות להתחרט ולבוא להיחקר בכל זאת, ואז משהבריזו, לבוא אליהם עם ניידות הביתה/לישיבה/למשרד.
קצר מדי ובלי שום טעם. מותר לכל אחד למחות איך שהוא רוצה וחקירה של חצי שעה במשטרה היא לא דבר קדוש. אין בפוסט שום טענה נגד המעשה, אלא נגד האופן שבו הוספן.
פוסט טוב.
ההבחנה בנוגע לשימוש במושג "עבודה זרה" היא מאוד עניינית ומטרידה.
חותם על הפוסט הזה מילה במילה, ומסיר את הכובע.
אני חושב שיש הלך רוח מסוים במאמר שמפספס משו.
אסור לדעתי לקשר בין שכר שמשהו מקבל מהמדינה לבין חובות או זכויות. אלו קיימים כשלעצמם וללא קשר לעבודתו של אדם. המדינה צריכה לתת לאזרחים בצורה שווה ללא קשר למעשיהם או לדעותיהם.
מאותה סיבה, כל סנקציות שקשורות לשכר של האנשים האלו הוא לא תקין.
התקשי"ר קובע שלעובדי ציבור אסור להתבטא באופן פוליטי, או אפילו להפגין. אחרי עופרת יצוקה פוטרה אחות, משום שהיא הפגינה נגד הממשלה. אז נכון שהיא היתה ערביה ואשה, אבל מה שנכון לה נכון על אחת כמה וכמה לטיפוסים כמו דב ליאור.
האמת שמה שאתה אומר לא מדוייק. חופש הביטוי של עובדי מדינה אכן מוגבל יותר משאר האזרחים, אבל אין איסור גורף לביטויים פוליטיים. אוכל להעתיק לכאן את חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים),
התשי"ט – 1959 אם תתעניין.
איתמר צודק.
מה שיותר מעניין הוא שהרבנים הנ"ל יטענו שהדבר הוא בגדר "חופש אקדמי".
מקרה נגדי מהצד ההפוך:
(ציטוט מהזכרון מתנצל אם יש פה פרטים לא מדוייקים).
המרצים באוניברסיטאות אינם מוגדרים עובדי מדינה אלא עובדי האוניברסיטאות, וההתבטאויות שלהם מוגנות גם כאנשים פרטיים וגם כחופש אקדמי.
אבל היה מקרה אנומלי – המרצים בסמינר הקיבוצים (למשל נמרוד אלוני) שמתבטאים בעניני מדינה ופוליטיקה אבל בגלל המוסד שלהם *כן* הוגדרו כעובדי משרד החינוך.
זכור לי שקמה איזו מחאה שבעקבותיה קבעו שגם הם מוגנים (אבל הפרטים מעורפלים משהו).
הרבנים בוודאי ירצו להיתלות באילן זה.
המעניין הוא מה המשמעות שלהם. רוב הציבור החופשי רואה ברב המועסק ע"י המדינה פקיד שנותן שירותי דת. אבל מבחינת הרבנים וחלק מהציבור שלהם, הרב הוא מנהיג "רוחני", שעושה למדינה טובה בכך שהוא מרשה לה להעסיק אותו כי היא משתוקקת להנהגתו. ממילא הוא
גם עליון על פני הפקידים הרגילים.
נחום ברנע כתב בדיוק היום על התופעה הזאת, בצורה חמורה עוד יותר, בתוך הצבא:
http://tinyurl.com/669aug4
בליל שטויות יותר מהרגיל.
המונח "עבודה זרה" משמש כבר מזמן לתיאור כל מערכת ערכים חוץ תורנית (עניין בעייתי לכשעצמו, אבל זה המצב בשיח התורני). יש המון דרשות על עבודה זרה בהקשר של ממון למשל (בדרך כלל עם השנינות על "עגל הזהב").
כל קשר בין זה לבין "יהרג ובל יעבור", מצוי, בדמיונו של הכותב בלבד. (שלא לדבר על הקישור שהכותב מביא ל"קנאין פוגעין בו" שפרי עטו הבלעדי).
נכון, הגורביץ הזה פנטזיונר וההלכה היהודית מעולם לא קבעה שעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים הם 'יהרג ובל יעבור'.
צודק, הרי ההתנחלויות הם לפחות שתיים מתוך השלושה.
אמרתי שיש אינפלציה במונח "עבודה זרה", ומשתמשים בו במובנים שאף אחד לא מעלה על דעתו (מלבד גורביץ) לקשר איכשהו ל"יהרג ובל יעבור".
כמו שאומרים – מעט ידע הוא דבר מסוכן.
אם אתה רוצה הוכחות ל"פנטזיונר" אז ה"קנאין פוגעין בו" הגיע ללא ביסוס כלשהו.
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=210
לא אמרתי שאין דין כזה. אמרתי שאין דבר כזה ב"עבודה זרה" באופן כללי.
עדו, קרא שוב בבקשה את התגובה של יעקב.
יש ניואנסים בעבודה זרה, לא בכל דבר שרב מקשר לעבודה זרה הוא מתכוון ליהרג ובל יעבור, ובטח שלא ל"קנאים פוגעים בו". בדרך כלל מדובר על ניסיון לעמת ערכים של יהדות מול ערכים שזרים ליהדות.
התחושה שיוסי מנסה להעלות לפיה מדובר בג'יהאד יהודי היא פנטזיה מוחלטת.
זהו שלא. קירות מאה שערים תמיד היו מכוסים פשקווילים עם המילים הבומבסטיות ביותר 'מספד מר!' , 'זעקי ארץ!' וכל המגזים הרי זה משובח אבל חוץ מהפגנות פה ושם הם לא באמת מזיקים.
לעומת זאת כשיש ברוך גולדשטיין, יגאל עמיר ומחתרת יהודית, כשאחרי מעצרו של ליאור יש התסערות על בית המשפט העליון דווקא. כשפעולות 'תג מחיר' נעשות בהסכמה אם לא בעידוד של רבנים אז כן – אני בהחלט צריך להיות מודאג שהם ילכו על הפירוש המקורי של 'עבודה זרה'. יש לי כבר מספיק תמרורי אזהרה שרק עיוור יתעלם מהם.
עדו, אתה מוזמן להאמין לתמרורי האזהרה שאתה מדמיין.
כשתרצה לטעום מנה קטנה מהמציאות אתה בחר את הדתי לאומי הקרוב אליך ושאל אותו איך הוא ושמותו מפרשים את המושג "עבודה זרה" של דב ליאור.
בעצם, אל תטרח, זה סתם משעמם. עדיף להקשיב לצעקות ההיסטריה של יוסי ולדמיין צונאמי מתקרב של ג'יהאד יהודי. זה חומר הרבה יותר טוב.
הבנתי .רצח רבין, המחתרת היהודית, 'תג מחיר' , ברוך גולדשטיין וההסתערות על בית המשפט העליון כולם פרי דמיוני, הם מעולם לא קרו ואם כן אז זו בטח פרובוקציה של שמאלנים מחופשים.
זה שרודפים אחריך לא אומר שאתה לא פרנואיד.
במקרה הזה אין שום קשר בין הקריאה "עבודה זרה" לקנאים פוגעים בו או ליהרג ואל יעבור. שום קשר. אל תאמין לי, תבדוק.
לזכותו של הרב שרלו צריך להגיד שהוא תמך פומבית בספר "דרך המלך", חיבור הלכתי אורתודוכסי שאמור להפריך את "תורת המלך". כשמגיע אז מגיע.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3999006,00.html
ואני גם לא קונה את הסיפור הדתי שהרבנות היא אותה רבנות 2000 שנה כמו שאני לא קונה את שאר הסיפורים שלהם לפיה כל הנפצה חדשה הופכת להיות "מקדמת דנא" ברגע שהנפיצו אותה. לא שמוסד הרבנות היה סימפטי במיוחד בעבר, אבל הוא היה אחר והשתנה מתקופה לתקופה בדיוק כמו כל דבר אחר.
האמת היא שיש לא מעט דתיים שלא נסחפים אחרי הטירוף, אבל אפקט ה"מה יגידו בבת הכנסת" חזק מאוד, והם לא נוטים להודות שכבר אין "מגזר דתי לאומי" אחד בפרומים פתוחים. ידידיה שטרן (זה שנבעט ממשרד החינוך לאחרונה) היה בין הבודדים שאמרו זאת בריש גלי.
חוץ מזה, שכוייח.
הנה תקציר הספר.
http://www.yhn.co.il/articals/aktoaliya/derchhamelecfinkel
אגב, שם, המחבר מפנה לראיון שנתן הרב גינזבורג בו הוא טען שאם יהודי זקוק להשתלת כבד, הוא יכול לקחת אותו מגוי (אה לה מונטי פייתון ב"משמעות החיים" אני מניח).
התכוונת לזה?
http://www.youtube.com/watch?v=Sp-pU8TFsg0
לגבי – הרבנות היא אותה רבנות, הנה קישור מעניין שנוגע בעניין בעקיפין.
http://greengross.wordpress.com/2011/07/01/%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%94-%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9F-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%9C-%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90/
"שרצח ילדים הוא דבר יהודי. "
מה הוא לא?
איפה קוק דיבר על העקרון הקייני?
זה מעניין שאתה מכל האנשים תזכיר את ויכוח טורטוסה או פריס, שהיו "ויכוח" באותה מידה שאונס הוא סקס פרוע. מה הנקודה שלך בהעלאת טקס ההשפלה הנורא הזה? איך זה קשור ל"אמת" רבנית כלשהי? האם אתה מעוניין בחידוש המסורת הוותיקה של שרפת התלמוד ומאמיניו?
אגב, האם היית ממליץ לעצור לחקירה כל אדם(או כל אדם הנושא משרה ציבורית) הממליץ על קריאת הקוראן למשל, או כל אחד מאלפי ספרים נוצריים, או התלמוד לצורך העניין? שכן הללו מכילים לא פחות המלצות לרצח או דיכוי של כופרים?
אגב, לאור קריאתך הישנה לאסור על חובשי כיפות לשאת בתפקידים של שופטים או שרים. רציתי לשאול האם האיסור הוא בלעדי ליהודים דתיים או שהוא גורף לכל הדתות. והאם לשם הגנת הציבור האם כדאי שמלבד כיפה נוסיף עוד סימנים בהם כדאי לסמן את היהודים הללו שלא יעבדו עלינו אתה יודע.
טורטוסה היא סיפור אחר, אבל ויכוח פאריס היה הוגן למדי. אני לא בעד שריפת ספרים, כמובן, בגלל המדרון החלקלק, אבל אין ספק שהעולם היה מקום טוב יותר אם התלמוד לא היה קיים.
כשנוצרים או מוסלמים יתחילו לכתוב ספרי הלכות על הרג לא מאמינים, בוא נדון בזה שוב. אם יקום בישראל איזה בן לאדן, ודאי שיהיה צריך לעצור אותו על הספרים "ההלכתיים" שהוא יכתוב.
כשתראה לי עוד דת שמנהיגיה מוצאים צידוק הלכתי להרג ילדים בפני עצמו, בוא נדבר על זה שוב. אסור להעמיד יהודים דתיים כמנהיגים על הציבור, משום שהם עוינים לרוב הציבור – נשים, לא יהודים, הומוסקסואלים וכמובן כופרים. כשהיהדות תעבור את הרפורמה שעברה הנצרות, נוכל לדון בזה שוב.
זה אומר בהכרח שאסור בשום אופן להעמיד מוסלמים דתיים כמנהיגים על הציבור, או נוצרים קתולים או נוצרים שנולדו מחדש. שכן כולם עוינים נשים, הומוסקסואלים וכמובן כופרים. אני צודק?
השאלה כמובן רחבה יותר, האם אמונה דתית של אדם צריכה לשמש ככלי לגיטימי להדרתו ממנגנוני השלטון.
אם כן, אז למה להפסיק באמונה דתית? יש עד לא מעט קריטריונים שאפשר להוסיף לעגלה הזו.
יוסי, אני לא ראיתי את הרב שרלו מתבטא בקשר לחקירת ליאור עד כה. רק אתמול (נדמה לי) פורסם מאמר פרי עטו באתר הישיבה שלו, שבו הוא די לועג לספר, ומורה שיש תמיד לכבד את החוק (גם אם בתירוצים שונים):
http://www.ypt.co.il/show.asp?id=45711
מה אתה אומר?
הוא התבטא על כך בשובע שעבר, ואפילו היה מישהו בצהר, לא זוכר מי, שיילל על כך שהמשטרה מכריחה אותם להתייצב לצד ליאור.
לאור מה שתומר קישר אליו, קשה מאוד להאמין ששרלו תמך בספר.
כדאי גם לתקן שהתברר בסוף שלדב ליאור לא היה שום קשר לדין רודף לרבין.
לא טענתי בשום מקום ששרלו תומך ב"תורת המלך". אפילו כתבתי את ההיפך.
שטמקא ציינו אותו ברשימת הרבנים שהתנגדו למעצר לפני שבוע:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4088110,00.html
יש דבר אחד פשוט שאפשר לעשות על מנת לגרום למדינה להתייחס קצת יותר ברצינות לרב ליאור ולדומיו. לקחת את ״תורת המלך״, לתרגם לאנגלית בתוספת הערות ומובאות, ולפרסם ברבים. יש איזה תלמיד ישיבה בקהל שמרים את הכפפה? 🙂
רק לציין שבניגוד לנאמר, שר המשפטים נאמן לא תומך ב"מדינת הלכה" אלא סך הכל אמר כי בכנס משפטי מקצועי כי יש להמשיך את המגמה של הכנסת המשפט העברי אל תוך המשפט הישראלי (למשל בדמות מגשרים רבניים).
אכן יש חשש כי תומכי מדינת ההלכה יכפו את המשפט העברי (לשיטתם) במקום שיטת המשפט הישראלית, אך זה רחוק מרחק רב מדברי נאמן (גם מהמשתמע מדבריו) ועמדתו היא עמדה לגיטימית שרבים מחזיקים בה.
אחד הדברים האירוניים שקראתי בזמן האחרון:
הרב שמואל אריאל יוצא נגד ההגנה האוטומטית על "תורת המלך", הוא מצטט בצורה פרטנית את כל הדברים מעשי הזוועה שאליהם מצווה הספר (מומלץ לקרוא) מתוך תפיסה שברור מעליו שמדובר בזוועות ואז מוסיף:
"המצב הנוכחי, בו נראה שהרבנים והציבור מגינים על כל הספר ואינם מוקיעים אמירות אלה, פוגע לענ"ד באמיתתה של תורה, מביא לחילול השם, ועלול לגרום לכך שאנשים יבינו שאכן כלל הרבנים והציבור מסכימים הלכה למעשה לדברים הללו ואף יקומו ויעשו מעשה על דעת עצמם"."
מייד לאחר הכתבה, כמו כל כתבה מופיעים טוקבקים, וכמה לא מפתיע, רובם של הטוקבקים תוקפים אותו על כך שהוא חולק על הספר…..
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/222198
מצגי השווא של "אחדות בעולם התורה" לא משכנעים אותי. ליובל שרלו אפשר גם להוסיף את הרב מדן. אגב, מעניינת אותי דעתך לגבי עמדתו לפיה יש לשרוף את "תורת המלך", לא פחות:
http://www.kipa.co.il/jew/39904-לשרוף-את-תורת-המלך-.html
עם כל תיעובי לליאור, נראה לי שבעניין העבודה הזרה את מפספס – הבאת את הציטוט המלא, אך לא התייחסת לסיפא: "במקום שהדמוקרטיה תהיה צורת שלטון, היא הפכה להיות ערך". אני מבין מכך שדמוקרטיה הופכת להיות עבודה זרה ברגע שהיא הופכת לערך. לעומת זאת, כצורת שלטון אפשר לקבל אותה, או לפחות לדבר על זה.
ואם כבר התייחסות רבנים לליאור ולתורת המלך, הנה מאמר שנכתב בעבר על-ידי הרב בני לאו:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3939859,00.html
"לא אוכל לזכור את כל הדברים שלו, שנאמרו בלהט רב, אך את השנאה שבה הוא דיבר על ה"גויים", לא אוכל לשכוח. באותם רגעים ידעתי שתורה שפורצת משנאה לא תיכנס לחדרי לבי. אני משער שפסיכולוגים יפרשו את השנאה הזו בכך שהרב ליאור חווה על בשרו, כילד בן ארבע, את אימי השואה, את הגירוש ואת השמחה לאיד של שכניו הגויים."
פוסט מצויין,תודה רבה.