מארה על שני בתיכם
בפרפרזה על גולדה מאיר, לעולם לא אסלח לוואלה על כך שאילצה אותי להגן על אלון עוזיאל. אלו מכם שלא יודעים מיהו עוזיאל, אשריכם וטוב לכם: מדובר בהיפסטר שלפני כשבוע החליט לשבש את ההלוויה של סמי עופר במוזיקה בווליום גבוה ובריקודים, אבל לא היו לו את הביצים לעמוד מאחורי המעשה הנתעב שלו כשבאה המשטרה, אז הוא שיקר לשוטרים תוך שהוא כותב פוסט מתמם על כך שהוא לא הבין מה הם רצו ממנו. עוזיאל חשב, משום מה, שהוא עושה משהו חתרני בכך שהוא דורך על רגשותיהם של אנשים שבאו להפרד מיקירם; הוא פשוט המקבילה ההיפסטרית של כנסיית Westboro, שמפגינה מול הלוויתיהם של חיילים אמריקנים. התגובה הראשונה שלי לסערה-זוטא של עוזיאל – שמעולם לא שמעתי את שמעו קודם לכן, ואני מנחש שזה נכון לרוב האוכלוסיה הישראלית – היתה "אוי. איזו ברבריות צדקנית ומרוצה מעצמה."
ושם אפשר היה לעצור ולהחזיר את עוזיאל לאלמוניות הברוכה שבה שרץ קודם לפוסט ההוא. אבל לא: וואלה החליטה להפסיק לקבל שירותים מעוזיאל, שכמסתבר שימש כפרילאנסר במדור התרבות שלה. המעשה הבזוי והפחדני הזה גרוע מהמעשה הבזוי והפחדני של עוזיאל.
לעוזיאל יש זכות ביטוי. הוא פגע ברגשות הציבור, והרוויח ביושר תיעוב של החלק ממנו ששם אליו לב. זה לגיטימי: החופש לומר או לעשות דברים מקוממים לא אמור להגן על בעליו מכך שאנשים יבוזו לו. אבל, בלשונו של ברטרנד ראסל, אי אפשר לדבר על חופש ביטוי אם מחירו של חופש הביטוי הוא אובדן יכולת ההשתכרות של האדם.
עוזיאל לא ביצע את הריקוד שלו בשמה של וואלה. הוא לא דרש וודאי לא קיבל עבור כך משכורת. הוא לא היה במשמרת בוואלה כשעשה את זה. לא היתה לוואלה שום עילה הגיונית לעשות את מה שעשתה. יש להניח שפרשת עוזיאל עוררה שם סערה; התגובה הנכונה היתה הודעה צוננת שהמערכת מגנה את כרכורי השמחה לאיד של עוזיאל, אבל שאין לה שום קשר אליהם. במקום זה, החליטו שם לרצות את זעם ההמון על ידי התזת ראש.
אני לא יודע מה אומר החוזה בין עוזיאל ו-וואלה; מהיכרותי עם חוזי פרילאנס, אני מנחש שהוא מתיר לה לפטר אותו – סליחה, להפסיק לבקש את שירותיו – מעכשיו לעכשיו, ובלי כל פיצויים. הרבה מאד אנשים, כולל עבדכם הנאמן, מועסקים בחוזים כאלה. סביר להניח שוואלה לא עברה על חוקי העבודה, כי החוזה המקובל מבהיר במפורש שאין קשר של מעסיק-מועסק בין הצדדים. אבל הצעד שהיא נקטה מסוכן מאד לכל מי שמועסק בחוזים כאלה: הוא קובע, בפומבי, שמותר למעביד להפסיק התקשרות איתך בגלל משהו שעשית בחייך הפרטיים – משהו שאיננו עבירה פלילית ושעליו כלל לא הועמדת לדין. יש, מטבע הדברים, מקצועות שבהם פיטורים במצב כזה היו מהלך סביר – למשל, כל משרה מטעם המדינה, שהמחזיק בה מחויב בשמירה על כבוד הציבור. עיתונאי, לדעתי, הוא לא חלק מהמשרות האלה. ראוי לציין שהאתר האחר שמקבל שירותים מעוזיאל, טיימאאוט, הודיע שהוא דווקא ימשיך לקבל אותם – וראוי לציין שעכשיו הוא תקוע עם עוזיאל, כי לך תפטר אותו אחרי זה.
אם השטות הבהמית של עוזיאל לימדה אותנו משהו, הוא עד כמה שברירית זכות הביטוי בישראל, ועד כמה זה נחשב ללגיטימי להגיב עליה בשלילת פרנסה. גם זה משהו, אני מניח.
עדכון: דובי קננגיסר פרסם פוסט עם כמה טיעוני נגד לא רעים בכלל.
לבקשת הקהל, עוד דבר אחד: בסרטון שלמטה אפשר לראות את משטרת כ"ך בפעולה החביבה עליה, חביטה במפגיני שמאל בלתי מסוכנים. ראוי לציין שהקלגסים כלל לא חוששים לבצע את הפעולות מול המצלמות. למה מה יעשו להם? התקרית הזו מתרחשת בעת "ריקוד הדגלים" של הציונות הדתית, אותו אירוע שבו צווחו בריוניה קריאות "מוות לשמאלנים", "איטבח אל ערב" ועוד, מבלי שהמשטרה עצרה מישהו מהם.
(יוסי גורביץ)
ולמה שיחששו?
איך שרו פעם הילדים הפלסטיניים לפני הנכבה? (בדוק אלו היו זכרונות הילדות של אימי ז"ל)
איל דאולה מענה ,פלסטין בילדנה ואיל יהוד כלבנה (המדינה עימנו,פלסטין ארצנו והיהודים כלבינו)
ובפרפרזה הימין יכול לשיר כיום
המדינה בכיסנו,ארץ ישראל שלנו, והערבושים הם כלבינו.
כתבתי ככה בפוסט של עוזיאל: 'עדיף פעולה בלתי אלימה כמו זו, שהיא חריפה לאללה, ברמה שהיא שורפת לך בעיניים, מאשר להקים חזית עממית מול הרוצחים הקפיטליסטים ושכירי החרב שלהם. הם לעולם לא שיחקו במשחק של כבוד איתנו, החיילים על לוח השח שלהם, אז אני לא רואה שום סיבה לתת להם כבוד. אני לא יכולתי לעשות כלום כשהמלך עבר בין הפחונים עם האפריון שלו, אבל סעמק… בדרכו האחרונה אני לפחות אחייך.'
מה שהוא עשה היה בהחלט ברברי. זה לא בטעם טוב. אבל אנחנו במלחמה עם האנשים האלו, ועדיפה פעולה בלתי אלימה על כל אלטרנטיבה אלימה או פאסיבית.
אני חולקת עליך בסוגיה הזו, יוסי.
בראש ובראשונה, אני לא מקבלת את ההגדרה של אלון עוזיאל כעיתונאי. זה שהוא כותב – על מוזיקה, או על סחים – לא הופך אותו אוטומטית לעיתונאי.
למען האמת, בכלל לא ידעתי שעוזיאל כותב. נחשפתי אליו שלוש פעמים, ואף אחת מהן אינה קשורה לכתיבה על מוזיקה:
1) נתקלתי בשמו לראשונה כמי שחשף את עדן אברג'יל והעמוד שלה בפייסבוק. אותה חשיפה היתה, אגב, סיבה הרבה יותר טובה לוותר על שירותיו, מאשר הפרשה הנוכחית, שכן הוא הוכיח כבר אז שעיתונאי הוא לא: עוזיאל 'חשף' את אברג'יל כבדיחה, במסגרת הבלוג שהריץ אז "סחים, הם בכל מקום", לצד כל מי שנראה לו עלוב או לא היפסטר או מה שזה. מקרה אברג'יל היה בידיו כמקרה חתן שיכור שרקד עם הריץ' רץ' פתוח. אלמלא ראו אחרים – עיתונאים, לצורך העניין – את התמונות של אברג'יל באותו בלוג של עוזיאל, הפרשה לא היתה מקבלת את ההד הציבורי המגיע לה.
2) עוזיאל התפרסם שוב כמי שהחליט על דעת עצמו לחשוף שמות ופרטים מלאים של גברים שמתחילים עם נשים בפייסבוק. גם שם הוא הפגין שיקול דעת ציבורי לקוי, שכל מטרתו הוא יצירת "פרובוקציה רעבת טוקבקים" (ביטוי מצויין שהטביעה ריקי כהן על הפרשה הנוכחית). גם שם הוא הצליח לעורר דיון בקרב בלוגרים וצייצנים על הלגיטימיות של מעשיו.
3) עתה הוא הצליח, סוף סוף, להתפרסם באמת מחוץ לגבולות הסושיאל מדיה הדיגיטלית. כבוד.
אי אפשר שלא להסיק שעוזיאל מבקש לייצר פרובוקציות, שהוא מחפש לו חשיפה ללא שיקול דעת אחראי, וכי שמו הפך נרדף לשערוריות הרבה יותר מאשר למוזיקה. במצב דברים שכזה, אני לחלוטין מקבלת החלטת עורך שאומר לעצמו, אני רוצה מישהו שיכתוב לי על מוזיקה. לו רציתי פרובוקטור, הייתי הולך על מישהו עם קצת יותר נסיון ועומק עיתונאי. אפילו גיא מרוז.
אבל, נניח שאתה בכל זאת מתעקש לראות באלון עוזיאל עיתונאי. ונניח שאתה צודק ואין למעשיו "בחיים הפרטיים" (ומה פרטי בהם, אגב? כל מעשיו הללו היו במרחב הציבורי ובמתכוון) כדי להשליך על עבודתו. שאלה לי אליך: מדוע שעיתונאים לא יעמדו באותן אמות מידה כמו כל שליח ציבור? האם עיתונאות, ביסודה, אינה שליחות ציבור? והאם הם לא מייצגים במידה רבה את המקום שבו הם כותבים? עבור הציבור, "הארץ" זה גדעון לוי, לא דב אלפון. ו"וואלה!" זה גם אלון עוזיאל, לא גדי להב.
אני משוכנעת לגמרי שלא היית כותב את הבלוג הזה לו עוזיאל היה מאבד את מקום עבודתו לו הפרובוקציה שלו היתה כוללת משהו כמו, נניח, הצטלמות סטייל עדן אברג'יל. או במילים אחרות, לו עוזיאל היה עדן אברג'יל ו"וואלה!" היו מבטלים את התקשרותם עמה, היית מצדיק את זה. אני משוכנעת לגמרי.
והעניין הוא, שאין באמת הבדל בין עוזיאל לאברג'יל: הם שניהם בהמות נטולי הבנה תרבותית וגסי רוח. וזו הפררוגטיבה של כל עורך וכל מוסד תקשורת לבחור מי האנשים שהוא רוצה ששמם יתנוסס כמייצגיו.
בירנית – יש מידה של צדק בדברייך בנוגע לעמידה בסטנדרטים מסויימים. הבעיה היא שלא נראה שזה החשש של וואלה, כמו החשש מדעת הקהל/דעת הטייקונים. כלומר, יש סיכוי שעוזיאל היה מפוטר גם אם היה מנהל קמפיין מתוקשר אך מכובד כנגד הטייקונים. ייתכן גם שהאלמוניות של יוסי, לדוגמא, בקהל הרחב, היא זאת שמאפשרת לו לפעול בגופי תקשורת מיינסטרימיים תוך כדי היותו פעיל רדיקלי.
ואגב, העובדה שאת לא מכירה את אלון עוזיאל כעיתונאי מראה כנראה שאין לך עניין במוזיקת אינדי מחו"ל (תחום הכתיבה של עוזיאל). הוא יותר מבקר מעיתונאי, וכותב לקהל מצומצם יחסית.
אתה כמובן צודק לגביי (בעניין המוזיקה ועוזיאל).
חשוב לי להדגיש, עם זאת, שלא היתה במעשים של אלון שום אמירה אידאולוגית. זה פשוט קשקוש. הרבה יותר קל לי לקבל – ולהגן – על זכויות חופש הביטוי של מי שקודם כל מוכיח שהוא מיישם את זכויותיו לחופש המחשבה.
אין, ולא היתה בשום פעולה של עוזיאל, מחשבה של ממש.
לא ידעתי את כל זה על עוזיאל; כאמור, נחשפתי אליו לראשונה בפרשה הנוכחית. אני מסכים שהוא פרובוקטור. אני לא חושב שפרובוקציה צריכה לגרור פיטורים. עם זאת, שכנעת אותי שהוא ראוי עוד פחות להתייחסות.
אני לא חושב שיש הקבלה בינו ובין עדן אברג'יל. האחרונה ניצלה כוח שניתן לה כדי להתעלל בחסרי ישע. המקרה של עוזיאל לא דומה.
אני אהיה devil's advocate לרגע, ברשותך, לצורך הויכוח בלבד.
אפשר לטעון שמעשיו של עוזיאל פגעו ישירות באנשים – מי שבא לקבור אם אביו או אחיו, וכו'. לעומת זאת, עדן אברג'יל הפגינה חוסר טעם וגסות רוח, אבך לא פגעה ישירות באיש.
אפשר עוד לטעון שמעשיו של עוזיאל נלוזים אף יותר בגלל העובדה שהוא ביקש לפרסם בפומבי את הוידאו המדליק שלו, בעוד שאברג'יל בחרה במה ששהיא חשבה לבמה פומבית.
וכו' וכו'.
כך או אחרת, שניהם הפגינו אגואיזם וטמטום צרוף. שניהם פעלו על פי אמודת מידה מוסריות לוקות או חסרות לחלוטין. וכשם שיש (בימין) כאלה שלא מבינים מה לא בסדר בפעולה של אברג'יל, כך יש לצערי כאלה שלא מבינים מה לא בסדר בפעולה של עוזיאל.
סליחה על שגיאות ההקלדה!
תיקון: צ"ל להיות "בחרה במה שהיא חשבה לבמה פרטית"
שוב – אני לחלוטין מבין מה היה לא בסדר בפעולה של עוזיאל. אני חושב שהיא היתה צריכה לגרור סנקציות, למשל בוז פומבי או סירוב לשבת עם התולעת בפאנל, אבל הסנקציה של שלילת עבודה חריפה מאד ולדעתי במקרה הזה לא היתה במקום.
בירנית, בוודאי שעדן אברג'ל פגעה באנשים – באנשים בהם התעמרה. פעמיים. פעם כשהתעמרה בהם ופעם כשהשפילה אותם בהצגת התמונות.
שכנעת אותי לגמרי.
וזה התיאור של משרד האמת לתקרית בירושלים:
http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/249/057.html
בלי קשר לפרובוקציה המגעילה של עוזיאל, מה עשתה שם המשטרה? מה זכותה להתערב במעשיו של מי שמרעיש לא בשעות המנוחה?
מצטער, אחרי שצפיתי בוידאו שכאן הבנתי שכנראה יש חוק כנגד הפרת הקונצנזוס הישראלי. גם עוזיאל וגם הבחור בסרטון הפרו אותו. אין מה לעשות, חוק זה חוק.
מה עשתה שם המשטרה? לשם שינוי אכפה חוק. מצ"ב קישור לחלק הרלוונטי בחוק העונשין המסביר בדיוק מדוע מעשיו של אלון עוזיאל פליליים והמשטרה נדרשת להפסיק את העבירה. תשומת ליבכם לסעיפים: 170, 171, 172, 173.
http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=1619&lang=HEB
אילנות גבוהים מצאת להיתלות בהם — החוק נגד פגיעה ברגשות דת.
סעיף 172 ("גורם הפרעה לאנשים שנתקהלו ללוויית המת, והכל בכוונה לפגוע ברגשותיו של אדם") נשמע מדויק למדי.
עכברוש, לא ראיתי יותר מדי קריאות שבר או זעקות מחאה מצד אבירי חופש הביטוי אחרי ששמעון בן חיים וויקטוריה שטיימן קיבלו עונשי מאסר חמורים בעקבות השלכת ראש חזיר עליו כתוב "מוחמד" למסגד חסן בק. הם נשפטו ונענשו בעקבות אותו החוק נגד פגיעה ברגשות דת. נראה לי שיש כאן איפה ואיפה, והבהמה התורנית, שבמקרה מייצגת את הצד האידיאולוגי הנכון, זוכה ליחס סלחני באופן בלתי מוצדק. באותה המידה, אני חושד שאם מתנחלים היו רוקדים ושרים באופן גס לצד קבורת איש ציבור ערבי מישהו כאן היה מתנגד לכך אם היו נעצרים ומורחקים על ידי שוטרים באותה העילה.
עוזיאל נהג כבהמה, והשתין בקשת ממרפסתו על משפחה אבלה. למעשה, השוטרים היו מאוד מנומסים ועדינים כלפיו: דפקו על הדלת, והלכו לאחר שראו שהמוזיקה והריקודים פסקו. הלוואי וכל פגישות משטרת ישראל עם אזרחי המדינה יראו כך.
זה המקום אולי להזכיר את מה שלא מוזכר בפוסט כאן למעלה:
עוזיאל השמיע את המוזיקה, בקול רם ככל שיהיה, בסלון או במרפסת ביתו המשקיף לבית הקברות. אני לא טוענת שהוא עשה את זה בתום לב, אבל ספק אם האבלים בכלל תפסו את המסיבה הקטנה והדבילית שלו על רקע ההלוויה כהפרעה מכוונת. מהתיאור של גדעון לוי למשל, משתמע שהמוזיקה הרועשת היתה חלק מהתפאורה העירונית של החיים הממשיכים כרגיל שיש לצפות לה כאשר מארגנים הלוויה בלב תל אביב. אולי אם עופר לא היה מתעקש ביומרנות מבחילה להקבר דווקא בבית הקברות ההיסטורי הזה, שכבר שנים סגור לקבורה, לצד גדולי העיר והאומה, הוא היה זוכה להלוויה שקטה יותר. בכל אופן אני לא רואה מצב שאם פלוני צנוע ולא עשיר במיוחד היה נקבר במרכז העיר, מישהו מקרוביו היה מעז לצפות שהעיר תעמוד דום ותשקוט לכבוד האירוע הפרטי. אני בטח לא רואה מצב שבו המשטרה היתה עולה למעלה כדי להפסיק את המוזיקה המושמעת בשעות לגיטימיות. אני מסכימה שזה היה מעשה אידיוטי ומגעיל, אבל בשורה התחתונה, מה שעוזיאל עשה זה להשמיע מוזיקה בביתו. זה היה נשמע בדיוק אותו הדבר אם סתם שכן שלא מודע להלוויה היה משמיע מוזיקה חזקה,ולכן כל מה שמסביב גובל במשטרת מחשבות.
לעמוד דום, לא.
לשמוע מוזיקה, ואפילו בפול ווליום, זה מעשה לגיטימי למדי שלא בשעות המנוחה.
לרקוד ולפזז במרפסתך – גם.
אבל אם ראית שמתרחשת לוויה, עליך להכנס פנימה לביתך ולא לפזז להם מול העיניים בזמן הלוויה.
עשית זאת, צילמת את עצמך עושה זאת, העלית ליו-טיוב את עצמך מפזז בלוויית אחר, וכתבת על זה פוסט בבלוג (והסגרת, אגב כך, שאתה מטומטם ולא ברור מרמת הכתיבה שלך, איך מישהו נתן לך בכלל במה)?
אל תתפלא אם יש לזה השלכות.
ואגב, עוזיאל לא פוטר. הוא פרילנסר.
דבר ראשון, מה שבירנית אמרה, וניסחה את זה באופן המדוייק והטוב ביותר.
ועל מנת לחזק: יש גבול חמקמק שעובר בין חופש הביטוי הלגיטימי, ובהמיות גרידא. עוזיאל עבר את הגבול מזמן, והוא שקוע כולו בצואה. לרקוד על המרפסת אל מול פניהם הדומעים של בני משפחתו האבלים של אדם תוך השמעת מוזיקה קולנית, ואין זה משנה אם אותו אדם הוא פושע או צדיק, זה גועל נפש מזוכך. אני דווקא מכיר את כתיבתו של עוזיאל עוד מימי הבלוג שזכה לעשר דקות של תהילה, וברור לי מאיפה הוא מגיע. הוא שקוע כל כך בציניות ובסרקזם, שהוא מזמן איבד את היכולת האנושית הבסיסית להבדיל בין נכון ללא-נכון.
אין לי בעיה ש"וואלה!" פיטרו אותו. להיפך. אני מאמין שהוא לא פוטר על רקע סתימת פיות, ולא על רקע איומים מבעלי מניות, אלא על רקע סטנדרטים מינימאליים של תרבות במערכת (כן, אפילו ב"וואלה!"…). דווקא התייצבותו הצדקנית של איתי ולדמן עורך "טיים אאוט" לצדו של עוזיאל גורמת לי לבחילה. אבירי חופש הביטוי, עאלק.
אולי תנאי ההעסקה של פרילנסרים הם בזיון, אבל זו סוגיה אחרת לגמרי. אני מאמין שגם כשכיר החבר באיגוד עובדים עוזיאל היה מפוטר, ובצדק. הוא היה זוכה להתראה של שבועיים ולתשלום פיצויים, כמו שאכן ראוי וצריך, אבל מפוטר באותה המידה.
לסיום, אם מישהו רוצה לדוגמא לכתיבה חריפה הרבה יותר כנגד דורסניות ההון-שלטון בישראל, אינטלגנטית הרבה יותר, אבל עדיין כזו שנותרת בתחום הדיון האנושי הלגיטימי, אני ממליץ בחום על דרור פויר. פויר לא צריך לרקוד על גופתו של עופר (פשוטו כמשמעו) בשביל לומר משהו בעל ערך על סמי עופר, יצחק תשובה ויתר חבריהם למעמד:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?QUID=1056,U1307683741695&did=1000652696
יוסי, בירנית מתייחסת לכך שעוזיאל חשף בבלוג שלו (במקרה) את התמונות של עדן אברג'ל.
בירנית: העניין פה הוא כלל לא עוזיאל ופעלו המפוקפק. העניין הוא המסר החד והברור שהעבירה משפחת עופר: כל אחד שיעצבן אותם מספיק, ישלם על כך. למען יראו ויראו. בלי שום קשר לשאלה האם הוא עבר על החוק או לא.
נתאי, אני לא חושבת שמשפחת עופר התערבה פה. אני חושבת שזו היתה החלטה של הנהלת וואלה! ללא צורך בלחצים חיצוניים. תתפלא, אבל גם זה קורה לפעמים… 🙂
השאלה היא עד כמה החשש מפעולה של משפחת עופר ריחף באוויר.
אני מניחה שלעולם לא נדע את התשובה בוודאות. אבל אני מרשה לעצמי לקבוע שבמקרה דנן, יש סיבה מספיק טובה להאמין שגם ללא החשש ממשפחת עופר, המוסד היה בוחר להרחיק את עצמו מעוזיאל.
מדובר בבית קברות במרכז העיר. האם סביר להניח שמעולם לא הייתה חפיפה בין מסיבות ללוויות שם?
אנשים לא נקברים שם כבר שנים (פרט לכל מיני גדולי אומה ואנשים שממונם בכיסם).
הקיצור, בית הקברות הזה די מת (הא הא).
ידוע לי. הדבר נאמר באירוניה שבקריאה שנייה נראית גם לי מרומזת מידי
כמי שכותב בוואלה אני יכול להעיד מבפנים שלא מדובר במערכת של אבירי חופש הביטוי, ואכן קיימת צנזורה המופעלת כשמנסים לתקוף גופים שנמצאים איתם בשת"פ.
אבל, אני לא מזדהה בכלל עם ההיצמדות הקדושה הזאת שלך ל"הקשר בין חופש הביטוי לשלילת יכולת השתכרות". ישנם מקרים חריגים שבהם מקובל לחלוטין שגוף מסויים לא ירצה להיות מזוהה עם מישהו שחצה את כל גבולות הטעם הטוב והרע, ומתנהג כמו אינפנטיל שכל עניינו הוא בניפוח כמות התוצאות שמניבה הקלדת השם שלו במנועי חיפוש. בדיוק כפי שהייתי מפטר את אחד הכותבים שלי לו היה מתייצב ערום עם ראש של חזיר בכניסה למסגד חסן למסגד חסן בק וקורא "מוות לערבים" ו "ברוך גולדשטיין הגיבור" , כך לגיטימי גם לפטר את א.ע (הנה, לא סיפקתי לו תוצאת חיפוש בגוגל).
ונקודה שהיא אפילו יותר קריטית – חשוב לזכור שעיתונאי, בניגוד לעובד פס יצור בעוף העמק, מקיים קשר ישיר בין דיעותיו והתנהלותו הציבורית, לבין העבודה והפרנסה שלו, ולכן אם וואלה משאירים אותו במקום עבודתו הם בהחלט עלולים לפגוע לעצמם בתדמית ולאבד קוראים וכתוצאה מכך גם פרנסה.
ואיפה הטייזרים החדשים שהבטיחו לנו? רוצים לראות קצת פרפורים!
זאת הייתה אמורה להיות תגובה לעדו כמובן…
אני עם גורביץ. חופש הביטוי נועד להגן על ביטויים שאינם נעימים לאוזן. לא על שיח ליברלי מנומס, אלא בדיוק על דברים שלא כל אחד רוצה לשמוע. גם על "ברוך גולדשטיין גיבור" וגם על "סמי עופר נוכל".
לא לגיטימי לפטר.
טענות ה"זיהוי" של מקום העבדוה עם מעשיו הנלוזים אך לא שייכים לעבודה של מישהו היא תירוץ לצנזורה. הרי הוא מגעיל, הרי א"א לשים אותו בכלא, הרי מותר לא לדבר איתו, אז למה לא מותר לא להעסיק אותו. נכון? לא נכון!
נתון נוסף שצריך להוסיף למשוואה: העורך של עוזיאל במדור התרבות, אריאל קריל, התפטר באותו היום שבו פוטר עוזיאל. הוא נימק זאת בכך שלאחרונה חלו שינויים במערכת שלא אפשרו לו להמשיך בתפקידו. הניחוש שלי: יש קשר בין שני המקרים.
כלומר, העורך שלו, הסמכות המקצועית במערכת, ככל הנראה לא סבר שעוזיאל ראוי להיות מפוטר בגין מעשיו ושמקצועית יש לו מקום אף לאור מעשיו. ההוראה ככל הנראה הגיעה "מלמעלה", מדרגים שמעדיפים שיקולים כלכליים/תדמיתיים ככל הנראה על פני שיקולים מקצועיים. זו זכותם, אבל צריך לזכור זאת בפעם הבאה שמישהו מאתר וואלה מדבר על הסטנדרטים המקצועיים של האתר. הדרג המקצועי באתר הזה ככל הנראה לא נותן את הטון.
ממה שראיתי המצב חמור, על כזה נחנח צריך להשתלט שוטר אחד בלי בעיה ולא חמישה שרואים עליהם שהם מתאמצים. אם זאת היכולת של משטרת ישראל באמת שיתרחקו מהפגנות הימין, יעשו מהם שם קציצות.
האם מכוח חופש הביטוי ניתן לשלוח תמונות עירום בטוויטר? האם ניתן להעיר הערות גזעניות? האם ניתן להשתלח במישהו מילולית? ( ושלא יהיה ספק- המעשה שהוא עשה הוא אלימות לשמה ), מה לא עושים בשביל הפירסום.
בכל המקרים האלה, ולא רק בישראל שבה " זכות לחופש הביטוי היא שברירית, ובה יש לגיטמציה לשלול פרנסה", חברות פיטרו עובדים שלהם, אחרי שהם העלו בכוונה או בטעות חומר פוגעני כזה במדיה, והוא פורסם ברבים.
אנשים צריכים לקחת אחריות על המעשים שלהם, וגם אם הוא עשה את זה מתוך מניעים אידאולוגיים ( לפי התגובות פה- אף אחד לא מאמין בזה באמת ), הוא צריך להבין שיש מעשים שבהם האידיאולוגיה מאבדת מחשיבותה , כי כבר לא מדובר רק על אידאולוגיה- אלא על פגיעה בכוונת תחילה באחרים
לבנאדם הקטן יש כל כך מעט כוח כנגד עריצי הממון של המדינה שקשה לי לפסול שום מעשה המתריס נגדם ופוגע בהם כפסול. הייתי מעדיף לו אלון עוזיאל היה מטיף למהפכה אלימה כנגד הטייקונים אך אסתפק גם בריקוד הקבורה שלו בתור פעולת מחאה.
היו צריכים לפטר אותו כבר מזמן על כתבות המוזיקה הביזיוניות שלו, במיוחד אחרי מצעד העשור המגוחך והפרובוקטיבי שלו שהביך כל מי שאי פעם האזין למוזיקה.
אם רק עכשיו זה קרה בגלל עוד פרובוקציה מטופשת, מוטב מאוחר מלעולם לא. האמן לי שלחופש הביטוי אין שום קשר לעניין הזה, כנראה שמישהו בוואלה קיבל שכל סוף סוף.
לא הולך. אתה כמו מעסיק שנזכר כאשר מישהי נכנסת להריון שהיא (באמת!) עובדת גרועה.
מסכים איתך שהסנקציה כלפי עוזיאל מוגזמת. אבל אי אפשר להתעלם מעניין אחד: מדובר באדם שמתייחס לאנשים כ"קטע". הוא לעג ברבים לגברים שהתחילו עם בנות בפייסבוק וכינה אותם "קריפים" תוך חשיפת שמותיהם (כשחלקם היו רחוקים, רחוקים מאוד מכל דבר שעלול להתפרש כהטרדה מינית). אחר כך הוא רקד והשמיע מוזיקה בהלוויה מתוך איזשהו תירוץ אידיאולוגי עלוב (אחרי פוסט שלם שבו הוא כתב שהוא צרכן נהנתן ושלא אכפת לו מכלום). ואלה רק שתיים מבין לא מעט דוגמאות. אז אותו איש זוכה בדיוק ליחס שאותו הוא מקדם, שכולל איבר מין גברי עצום על כבוד האדם ועל זכויותיו. יש בכך מן הצדק הפואטי, גם אם הפיטורים עצמם מקוממים.
השאלה היא אם החגיגות בהלווייה היו הקש ששבר את גב הגמל, או שמא לפני כן היו מרוצים במערכת ואלה מעמדותיו הפרובוקטיביות, ופתאום כשזה מגיע לסמי עופר מתנערים ממנו.
אני סטודנטית למשפטים באונ' ת"א ומתנדבת בבית הדין לעבודה. " החוזה המקובל מבהיר במפורש שאין קשר של מעסיק-מועסק בין הצדדים" – זה נכון, אבל מה קורה כשמאתגרים את חוזי הפרילנס האלה בבית המשפט? פס"ד שאול צדקה נגד רשות השידור הראה שגם פרילנסרים יכולים לקבל פיצויי פיטורין וזכויות אחרות הנובעות מהיותם עובדים. יש שורה של מבחנים, שבודקים בעיקר עד כמה דומים לתנאי ההעסקה של הפרילנסר לאלה של העובדים הרגילים – שהות במשרד בשעות קבועות למשל. אם התובע עומד בהם הוא יכול להיחשב עובד מן המניין גם אם המעביד קרא לו פרילנס. אני מציעה בחום לכל מי שמועסק בפרילנס ומפוטר לגשת לבית הדין לעבודה, יש שם סטודנטים שמסייעים למלא את טפסי הגשת התביעה. האגרה על זה נמוכה מאוד, לפעמים לא משלמים אגרה בכלל.
צדקת
את מדיניות ההעסקה הזו, שפושה במקצועות שלמים, היה כדאי להעביר מן העולם ויפה שעה אחת קודם.
אבל במקרה של עוזיאל, שכמדומני היה שולח ביקורת אחת לשבוע מביתו, קצת קשה להוכיח יחסי עובד-מעביד.
1) לא כל אחד שמפליץ כתבות לאינטרנט הוא "עיתונאי". מעבר לזה, זכותה של וואלה לחשוש שקהל הגולשים שלה יפסיק להגיע לאתר, ולכן להפסיק עמו את ההתקשרות, בדיוק כפי שזכותו של טיים אאוט לפרסם את המשך העסקתו כדי לשמר תדמית "חתרנית". למה דווקא המדינה צריכה לשמור על "מכובדות" ולא כל מעסיק אחר?
2) המפגין הזה טופל בכפפות של משי. ורואים שהוא ממש ממש מתנגד לעיכוב (המוצדק – הוא מסרב להזדהות ולהשמע להוראות השוטר). אני מאמין ששוטר אחד היה מספיק, אבל דווקא בגלל המצלמות ודווקא כי הוא אמריקאי הגיעו כמה וכמה שוטרים שהשתלטו עליו בלי להכאיב. סמוך על היס"מ שהם יודעים לכופף לך את היד כדי שתלך עם השוטר כמו ילד טוב. בשביל זה מספיק שוטר אחד, ובניגוד לפרשנות שלך (ושל בלוגרים אחרים) עצם העובדה שכמה שוטרים מטפלים בו רק מראה על טיפול "דה לוקס". אין אפילו פריים אחד של שוטר שמכה אותו, אין עליו דם, והוא מספיק חזק כדי לקום ולהראות את הפרצוף שלו מהניידת לקראת סוף הסרטון. אין פלפל, אין שוקר, אין מכות: הלוואי על כל עצור בישראל. בלוגרים מפרשנים דברים כאלה בלי קשר למציאות, מה שדי מפתיע בהתחשב בנוכחות הגבוהה בהפגנות. אני לא מופתע שבאתרים אחרים מראים את הסרטון הזה בתור הוכחה ל"אלימות משטרתית", אבל ממך ציפיתי לסטנדרט גבוה יותר של פרשנות.
טוב, כנראה שאנחנו לא ראינו את אותו סרטון. צריך להגיד לגורביץ' שיפסיק לשדר סרטון אחד בשביל אנשי ימין ואחר בשביל אנשי שמאל.
אני ראיתי מישהו נשלף בכוח מבין קהל בלי שום סיבה מיוחדת(למה דווקא הוא?)
נגרר לצד השני של הכביש ששם שלושה שוטרים מפילים אותו ומועכים את ראשו על הרצפה. אבל אין בעיה – שיתנהגו כך לכל מפגין ימין שצועק קריאות הסתה ונראה מתי תוגש שאילתה דחופה בעניין בכנסת ויידרש ראשו של המפכ"ל
כמובן שאם אני לא מסכים עם פרשנות הסרטון, אני אוטומאטית ימני… ואני אומר לך, בתור אחד שראה גם באינטרנט וגם במציאות איך מעכבים אדם שמתנגד פיזית למעצר, אני אומר לך שזה מעצר ממש באיזי. בטח אם הוא גם נשך את הקצין הראשון שניסה לעכב אותו.
מה גורם לך להעלות בדעתך שהילדון
נשך את קצין-המשטרה?
אה, הקצין טוען שאכלו לו נשכו לו … ושר החינוך טוען שלא היתה נכבה. אז מה? אין לך עיניים? – לא ראית איך נשלף בצוארו? לא
ראית את התנהגות הקצין מששילח את הטרוריסט הצעיר לדרכו? אדם שזה עתה ננשך יתבונן, ולו פעם אחת, כדי לבחון את פציעתו. קצין המשטרה אינו עושה זאת.
אמת, בהיותו חובש כיפה ואוחז דרכון אמריקאי
(כלומר בן הגזע הנבחר ובעל
קונגרסמן בר-תוקף) זכה לטיפול
בכפפות משי בו לא ייזכה חובב-ערבים מן השורה (שלא לדבר על ערבי) אבל זה כבר סיפור אחר
מה גורם לך להעלות בדעתך שלא כך היה? אני מבין שהמרטירי ההתנגדות לכיבוש הם תמיד קדושים וטהורים. נראה לך שהיו מנפיצים משהו במו נשיכה? מספיקה נגיעה כדי להאשים אותו בתקיפת שוטר, מה שלמיטב הבנתי בכל מקרה לא עושים אלא מגרשים אותו הביתה.
לא ענית מה גרם לך לטעון שהיתה
נשיכה.
וגם הצורה שמצמידים אותו לרצפה מהווה טיפול דה לוקס?
הטיפול הפיזי אכן עדין יחסית. העניין הוא שנטפלו אליו אך ורק מפני שלא אהבו את מה שהוא אמר בראיון, ולא נגעו במאות אנשים שלהבדיל ממנו, הפרו את הסדר הציבורי וחוק או שניים, לכאורה. לא לא סיכן אף אחד ולא הפר שום חוק.
אולי לישראלים קצת קשה להבין זאת, אבל המשטרה שם כדי להגן עליו ועל הזכות שלו להפגין מול הצועדים, לא כדי לסתום לו ת'פה.
זה שאנחנו אמורים להבין מכל הסיפור שעשו לו טובה מיוחדת שלא פיצצו אותו, חישמלו אותו וריססו אותו בספריי פלפל על מה שהוא אמר – כאן הבעיה.
הכל יחסי
בדיוק.
כהשתלטות על מתפרע, הייתי אומר שזה מופתי. כהיטפלות ללא סיבה למישהו שלא בא להם טוב, זה עובר כל גבול.
מוזר. אולי משטרת ישראל אוהבת לחבוט באנשים סתם כך, אבל אין ספק שבסרטון הזה לא רואים שום חבטה. סתם מעצר. אולי חושב כותה הבלוג כי גם מעצר הוא משהו שאיננו בגדר סמכותה של משטרת ישראל. בכל מקרה, ההגזמה הזו משקפת הוויה שהתפתחה בשמאל הקיצוני בישראל. בשיחדש הזה, כל מעצר הופך "לחבטה" כל פיזור של הפגנה הופך "להתנהגות ברוטאלית" וכל חסימת כבישים ומאבק עם השוטרים הופך "להפגנה בלתי אלימה". תמיד תלווה בכך גם הצעה ישימה והגיונית לדרכי פעולה אלטרנטיביות של המשטרה, כלומר הצעה שתדרוש מהם "פשוט לא להיות שם"
אם הצורה שבה עצרו אותו לא נראית לך ברוטלית, אני לא יודע מה להגיד לך.
תגיד לי מה אתה יכול לעשות עם פסקודניאק שמסר להזדהות ? אתם מייללים ברוטלי ברוטלי, אבל מסרבים להתנהג לפי הכללים.
תתנהגו לפי הכללים, תהיו באמת בלתי אלימים ואז תהיה לכם הזכות לתמוהה על האלימות.
נקודה 1: סרוב להזדהות
נקודה 2: המפגין אלים
אלעד היקר, איך בדיוק חיברת בין הנקודות?
איך סרוב להזדהות הוא לא "באמת" אי-אלימות?
אתה דביל?
אכן. אני מניח שהמפגין המסרב להזדהות מפר חוק ומעניק למשטרה את הזכות לעצור אותו. זו אינה פעולה אלימה אך כן הפרת חוק.
האתגר הגדול הוא מה היה קורה לו היה מזדהה ומה היה עושה אז השוטר. דורון רוזנבלום כמדומני כבר כתב פעם על הדרישה לתעודת זהות כאילו התנייה פבלובית של שוטרים שחוץ מאיום מוסווה אין בה בעצם שום דבר מלבד הזכות לקרוא אותה ואז לגרד בפדחת.
זה מזכיר לי פעם שביציאה מהבניין שגרתי בו התנפל עלי מישהו בבגדים אזרחיים בדרישה שאזדהה. כששאלתי אותו מיהו בכלל ולמה שאזדהה לפניו הוא פשוט ויתר והלך…
יצאת בזול. אל תסתמך על זה כתקדים.
http://mondoweiss.net/2011/06/a-young-american-jew-describes-being-arrested-for-standing-in-opposition-to-the-jerusalem-day-parade.html
מדוייק ביותר. "סתם" מעצר. ללא סיבה.
יש מצב שנטפלו אליו כי יש לו פרצוף דורש מכות של "נדי פעמוני"?
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%93%D7%99
הבעייה בעיני היא לא כל כך תהליך ההשתלטות, ראיתי כבר אלימות רבה יותר. השאלה היא למה בדיוק הוא נעצר מלכתחילה. ולא, שוטר לא יכול לעצור מישהו "כי בזין שלו". צריכה להיות סיבה למעצר. כמובן שבמקרה הזה (ורבים אחרים) יש סיבה פיקטיבית שאפשר להפעיל על על מי שעבר ברחוב.
לגבי העוד-דבר-אחד: לבחור עם הכיפה והכאפייה קוראים לוקאס קורנר. במונדווייס פורסם הסיפור שלו כאן.
התגובה של השוטרים לבחור מרתקת. לא ברור לי מה הוא עשה, מלבד לערבב להם קטגוריות בראש: גם כיפה וגם דגל פלסטין? אי אפשר דברים כאלה. סדר שיהיה פה!
ובנושא אחר: נאמר במעלה הפתיל ע"י בירנית גורן שעדן אברג'יל לא פגעה ישירות באף אחד. מאיפה הרעיון המוזר הזה בא?
צילום של אסיר לצורך ביזויו – ופרסום הצילום – עובר על הכללים שישראל הסכימה להם כאשר חתמה על אמנת ז'נבה (1949) – סעיף 13, שמבטיח הגנה מפני עלבונות וסקרנות הציבור. ביזוי אינו מהווה פגיעה, בעולמה של פרקליטת השטן?
שונרא כמו שאני מכיר את החוק הישראלי, בשביל להפגין צריך רישיון, הבחור הצעיר – שמקריאה בבלוג שלו אני מבין שהוא הלך בכוונה להביא כיפה ולשים על הראש בשביל הסימליות (הוא הרי לא באמת דתי) הצטרף למשמרת מחאה לאא חוקית של קבוצה של פלסטינים שמחו על ההפגנה – דבר שהוא הרי עברה על החוק הישראלי.
אבל את אבירי המאבק הבלתי אלים, החוק מעניין כקליפת השום.
והנה ההגדרה של משמרת מחאה:
"משמרת מחאה – פחות מ- 50 איש המתקהלים תחת כיפת השמים כדי לשמוע נאום, כדי לשמוע הרצאה או כדי לנהל דיון, או 50 איש או יותר המתקהלים תחת כיפת השמים, שלא כדי לשמוע נאום, שלא כדי לשמוע הרצאה ושלא כדי לנהל דיון."
יפה מאוד, אלעד. הצלחת גם לספר מה החוק בשום פנים ואופן לא אומר וגם לספר לנו שהוא בעצם כן אומר את זה.
קרא בעצמך את מה שכתבת: מעל 50 איש שלא כדי לשמוע נאום, שלא כדי לשמוע הרצאה ושלא כדי לנהל דיון. כלומר- משמרת המחאה הפלסטינית היתה חוקית, כי לא היה בה נאום, הרצאה או דיון.
אה ובקשר לצעיר שטוף המוח, סליחה אבל אני כישראלי לא מתיימר לייצג את יהודי העולם, אני מייצג בקושי את עצמי, מי הוא החנטריש הזה שידבר בשמם של יהודי העולם ?
קצת הצחיק אותי איך בנאיביות אמריקאית טיפוסית הוא מאיים לצלצל לקונסוליה, בה בשעה שהוא מסרב להזדהות לפני שוטר במדים. כל אותם חכמים שמגנים את המשטרה ממליץ לכולכם לטוס לאוקלנד או לחלקה המערבי של לוס אנג'לס ולנסות את אותו הטריק, סביר להניח שזה לא ייגמר בגרירה למכונית משטרה אלא עם טייזר. וכן גורביץ זה מתקשר ישר להבנת המציאות.
הנושא הוא לא העומק או הגיחוך בטענותיו של אותו צעיר, ממש לא מעניין אותי אם הוא מדבר שטויות או משווה את ישראל לנאצים, אם הטיפול (הברוטלי, מאד ברוטלי) שהוא קיבל הוא תולדה של הדברים שהוא אמר אז הילל וייס שהתגאה בכך שקילל קצין בצה"ל ואיחל לו שאישתו תהיה אלמנה היה צריך כבר להיות מאושפז לכמה חודשים והוא לא.
נ.ב אחרי פרשת רודני קינג אני גם לא ממש מתרשם מהדמוקרטיה האמריקאית והטיפול היעיל שלה בהפגנות, כל מה שמעניין אותי הוא ההבדל בין היחס לנחנח השמאלני הזה לבין הביריונים שצעקו 'מוות לשמאלנים' ואף שוטר לא נקף אצבע למרות שזה נגד החוק במפורש.
עידו היקר, הצעיר הנ"ל השתתף במשמרת מחאה – לא חוקית – בשביל לייצר פרובוקציות.
יפה עשתה המשטרה שהעיפה אותו משם שעה אחת קודם. ד"א גם סירוב להישמע להוראות שוטר הוא עברה על החוק.
לא יעבור על החוק לא יטופל בכפפות ברזל. אין לו להלין אלא על עצמו.
א. למה שלפו דווקא אותו מהקהל ? הרי זו הייתה 'משמרת מחאה לא חוקית' אז היה צריך לעצור את כולם, לא? מישהו כאן הציע שהשילוב של כיפה ודגל פלשתין הוציא את השוטרים מדעתם, לך תדע.
ב. אני מבין ש'משמרת מחאה לא חוקית' זה משהו שצריך לחטוף בגללו אבל קריאות נאצה לא חוקיות דווקא זוכות להתעלמות, למה בדיוק?
ג. אני חוזר שוב, אם מפגין ימין שהשתתף ב'משמרת מחאה לא חוקית' היה זוכה לאותו טיפול בדיוק כיסאו של המפכ"ל היה מתחיל להתנדנד. 'לא יעבור על החוק לא יטופל בכפפות ברזל' הצחקת אותי ואת כל נוער הגבעות שמפנצ'רים צמיגים של מכוניות ותוקפים אנשי ביטחון שבאים לפנות אותם ואחר כך הולכים לעשות פוגרומים ('תג מחיר) בכפר הערבי השכן.
ד. עדו כותבים בלי 'י' אבל אפשר עם 'א' בסוף, לפחות לפי התנ"ך.
כמו שכתבתי למעלה, משמרת המחאה חוקית לחלוטין. זה ששוטרים מכריזים על משמרות מחאה כלא חוקיות לא הופך אותן ללא חוקיות, כי החוקיות שלהן לא תלויה בהכרזה אלא בהגדרת החוק.
במקרה המדובר, השוטרים כנראה גם לא הכריזו על המשמרת כבלתי-חוקית. אלוהים יודע על מה הם עצרו את הבחור.
תספר את זה לכל הבכיינים מעמונה. אני בטוח שבזמנו גם תמכת במעצר של הנערות מההתנתקות שסרבו להזדהות. ויש לי חדשות בשבילך, עבירה על החוק היא לא נימוק מספיק לשוטר לשימוש באלימות.
You know, when there were massive Hispanic protests in LA a few years ago demanding comprehensive immigration reform, there was no brutality and there were no massive arrests. Has there ever been a large Arab protest in Israel about which you can say the same?
P.S. West LA is the rich part of the city, like North Tel Aviv. The parts you're thinking of are East LA and South Central.
ברגע שאדם חתום על עבודתו, הרי ששמו הטוב או הרע משליך על אותה עבודה. אין לכן דין עיתונאי כדין פועל במפעל – זה האחרון אינו חותם את שמו על התוצר שיוצא תחת ידיו. לטעון שחופש הביטוי משמעו שאסור שאדם יפגע כתוצאה מאמירת דברים זו טענה חסרת שחר. חופש הביטוי, כמו כל זכות אחרת, היא הגבלה על השלטון, לא הגבלה על כלל הציבור. אתה יכול בהחלט לטעון שההחלטה שגויה, ולהחרים את וואלה בעקבות החלטתם, אבל לטעון שמדובר באיזו נבלה שנעשתה שפוגעת בחופש הדיבור? ממש לא. לכל פעולה שלנו, גם אם היא חוקית, יכול להיות מחיר חברתי ולפעמים גם כלכלי. אם אתה לא מוכן לשלם את המחיר, אל תעשה פעולות שאנשים לא יסכימו איתן.
דובי, דבריך לא ממש תואמים את המציאות. אם אני, למשל, אגיד עליך דבר מה שהוא הוצאת דיבה, תוכל לתבוע אותי בבימ"ש אזרחי בלי שהמדינה תתערב בכך. בנוסף, חופש הביטוי זו לא רק הגבלה על האזרח מפני השלטון, זו גם הגבלה המטילה חובה על השלטון לשמור שחופש הביטוי של האזרחים לא יפגע. עיתון הוא גוף דו מהותי ולכן חלות עליו הגבלות מן המשפט הציבורי.
באיזה אופן הממשלה דואגת שיהיה לך חופש ביטוי? האם מוקנית לך בחוק חלקת עיתון באופן קבוע? האם המדינה מחלקת מגאפון לכל פועל? אם יוסי יחליט למחוק את התגובה שלי, האם יש לי עילה לפנות לבית המשפט על פגיעה בחופש הדיבור שלי?
מחקת הא… והנה הראית שזכותך כאדם פרטי לצנזר תגובות באתר שלך, ולא כך, וודאי תגרוס, זכותה של הממשלה.
בנוסף הראית שאתה מתמודד עם ביקורת בצורה ילדותית למדיי, מאכזב משהו.
איזו עדינות, פשוט עדינות. מדוע נזקקו לארבעה אנשים כדי לפנות מפגין אחד? כי רק ארבעה אנשים יכולים לפנות אותו בעדינות. שוטר אחד היה צריך ממש להכניס לו מכות ולהמם אותו. נקטו בו עדינות שאין כמוה: בלי מכות, בלי אגרופים, בטח בלי נשק. אפילו את הצעיף שמרו לו ברכב. למען האמת אפשר שזו בעייתה של המשטרה. אולי אם היה ידוע כי עימות עם המשטרה פירושו טיפול נמרץ במקרה הטוב, לא היו באים מארה"ב הרחוקה כדי להפגין פה.
סוף סוף אחד נורמלי פה (לפחות לגבי החלק הראשון). מה ששאר המגיבים, וגורביץ כמובן, מסרבים להבין הוא שהמעצר ה"ברוטלי" הזה הוא כשלון משטרתי, לא בגלל האלימות שהם לא הפגינו, אלא כי אם צריך יחסי כוחות של ארבעה שוטרים לכל מפגין, אף פעם לא יהיו מספיק שוטרים. לכן יש גז מדמיע, לכן הבואש, לכן כל האמצעים האחרים. במקרה הזה, הבחור טופל בכפפות משי בעיקר כי הוא אמריקאי. אין בעייה ליסמ"ניק בודד להתגבר עליו, זה פשוט יכאב יותר, ואולי גם ישאיר כמה סימנים.
לא הייתי קורה לזה כישלון, אלא הפעלה נבונה של כוח. הרי לשוטרים האחרים לא היה מה לעשות באותו רגע, אז אפשר היה לעשות בהם שימוש לפינוי עדין. אם היה לחץ גדול יותר, לא היו מקדישים ארבעה שוטרים למפגין אלא משתמשים באמצעים אלימים יותר. כל הכבוד להם על שימוש שקול ויעיל באמצעים העומדים לרשותם. אין צורך לנהוג כאילו מדובר במלחמה כשמדובר בקטטה פעוטה. אני הייתי מוסיף אפילו נאום קטן מול המצלמה: היינו, היו חוזרים ומבקשים ממנו להתפנות שוב ושוב ואז אם היה מסרב היו מפנים אותו בכוח. אבל לא ניצלו את ההזדמנות. אולי לא ידעו שמצלמים. כדאי אולי לתאם עם גורביץ' את העניין בפעם הבאה.
מעניין אם אפשר יהיה להציג את הסרטון במערך ההסברה של ישראל כדוגמה ליחסינו המתקדם למפגינים זרים.
למה טיפול נמרץ? ישר לגבעת שאול מפגינים חולירות יימח שמח טינופות דמוקרטיה זה לא אנרכיה זיג הייל
יופי, עוד פעם הלך השרשור? עכשיו איך אני אדע אם הגבת לי או למישהו אחר, יוסי?
אלעד, אני מניח שלדעתך, אדם סמית', אלברט איינשטיין או מרטין לותר קינג עניינו מישהו בגלל שהם הפיקו פרסומים מסחריים?
הניסיון למדוד את מידת העניין שמעוררים דבריו של אדם מסוים ביכולתו להרוויח מזה כסף הוא, איך לומר בעדינות, קישקוש.
כן, השרשור בפוסט הזה נפח כנראה את נשמתו. נו שוין.
מני, אני לא הייתי רץ להשוות בין בלוגר חד לשון לאינשטיין או מרטין לותר קינג, אתה בכלל לא מוציא דברים מפרופורציות כשאתה משווה.
הניסיון להשוות בין בלוגרים לענקי רוח הוא לא יותר, מאיך נאמר בעדינות, קשקוש.
נראה לי שדיברת על עיקרון ולא רק על בלוגר ספציפי (לא הצלחת להקים עסק => אתה לא מעניין מספיק אנשים).
אם אתה רוצה לדבר ספציפית על כתיבתו של יוסי, אפשר בהחלט (ואני מסכים שאיינשטיין הוא לא), אבל אז מה הקשר לענייני השוק?
אם מתברר לי שבעל חנות מוצרי החשמל השכונתית הוא חרא של בנאדם בחייו הפרטיים זכותי לא לקנות אצלו טלויזיה – גם אם מעשיו אינם משנים את איכות המוצר שהוא מוכר.
כנ"ל – אם עוזיאל עושה הכל בראש חוצות כדי להפגין את אופיו הנ"ל זכותה של וואלה לבחור לא לקנות מוצר (במקרה זה מאמרים) מאנשים כמוהו. אין בכך שום קשר לחופש הביטוי שלו. זכותו לדבר ולהשמיע אבל זה לא אומר שמישהו חייב להקשיב (ובודאי לא לשלם). ובעידן האינטרנט והבלוגים אין צינור מידע יחיד המשמש כמונופול כמו העיתונים של פעם. עוזיאל יכול לפרסם את הגיגיו בקלות בכל עת.
אתם מפספסים את השערוריה האמיתית. מה פתאום קוברים את עופר בטרומפלדור? בית הקברות שם מזמן לא פעיל, קבורים שם ראשוני תל אביב והרבה מאוד אנשים מפורסמים. סוג של אתר הסטורי.
לכל אדם אחר קבר בטרומפלדור הוא פשוט בלתי אפשרי. אז כן, יש טעם למחות על כך וכל הכבוד לאלון עוזיאל שהזכיר למשפחת עופר שיש עוד אנשים בעולם.
ויזלטיר כתב שיר על זה:
"אפשר לחיות בתל אביב עד יום הכיליון אבל להקבר אפשר רק בחולון…"
תבדוק
אני חושב שהבעיה העקרית שיצרו ואללה בפיטוריו של א.ע היה האפשרות (ולו הקלושה ) שהדבר יעניק לו ,בעיני עצמו, תחושת קרבן מערכת אמיתי. ממקום מעוות משהו הפיטורין ועצם הפוסט כאן נותנים תוקף לשטויות שלו שטוב היה לו אף אחד לא היה מתייחס אליהן והן היו מתפוגגות כמו הפלוץ שהן.
אלעד, אם אתה רוצה לספר לנו שהקמת סטרט אפ פשוט תגיד חמוד, לא צריך לעשות את כל הרעש הזה מסביב.
חברים!!! הוא פתח סטארטאפ!!! לכן הקפיטליזם עובד!!
הבנתם את זה! bootsraps! It's all about the bootstraps!
אם אתה רעב זאת אשמתך, זה הכל, הרי הבחור פתח סטארטאפ.
אני לא מבין. לא רואים בסרטון את הסיבה אלא רק את המעצר. מדוע הסרט נחתך. האם משהו מנסה להסתיר את האלימות מצד המפגין שהביאה למעצרו?
אם כן, השוטרים צריכים להיות מפוטרים לאלתר, שכן הם גוררים אותו מהמדרכה כשהוא עומד בשקט. מה הם עשו בכל הזמן לפני זה, בקטע המצונזר יענו, כשהוא כיסח את כולם?
"אבל, בלשונו של ברטרנד ראסל, אי אפשר לדבר על חופש ביטוי אם מחירו של חופש הביטוי הוא אובדן יכולת ההשתכרות של האדם"
זה קצת מוגזם. זה לא שאלון עוזיאל צריך מעתה ועד עולם לחזר אחרי פתחי ביטוח לאומי. הוא בסך הכל הפסיק להיות מועסק בוואלה, ואם לשפוט עפ"י העובדה שיש לו דירה (עם מרפסת!) ברחוב טרומפלדור בתל אביב, כנראה שהמשכורת מוואלה לא תחסר לו יותר מדי.
(ד"א, זה לא משנה את העובדה שהמעשה של וואלה היה מטופש להחריד).
אני לא יודע מה מקורות ההכנסה שלו, אם הוא שוכר את הדירה ההיא או שהוא הבעלים שלה. אני יודע שפגעו בפרנסה שלו.
פיטרו אותו, אכן, וזה היה מטופש. אבל לא "פגעו ביכולת ההשתכרות שלו". הוא יכול להציע את כישוריו לגוף אחר.
אני מניח שלא נראה בבלוג הזה התייחסות למרצה אייל ניר מבן גוריון שכתב בפייסבוק שיש לשבור את מפרקתם של פעילי הימין וממשיך להצדיק את ההתבטאות הנ"ל.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4080326,00.html
אכן דרך ארוכה עבר השמאל מאז "העם לא מתאים בואו נחליף אותו" דרך "העם לא מבין – בואו נזמין בריון חיצוני שישכנע אותו – למשל ע"י חרם") עד ל "העם לא מתאים, בואו נשבור את מפרקתו". רק רעיון אחד עוד לא עלה לדיון : להשיג את קולו של הבוחר באופן דמוקרטי… – למשל ע"י מלחמה על שכר המינימום, ביטול ההפרטות וחברות כ"א, מימון מעונות יום… (כל הדברים ששמאל אמיתי אמור להתעניין בהם)
אגב, אני רק יכול לנחש מה היה נכתב פה אם הלל ויס היה אומר אותו דבר על פעילי שמאל (ולא שיש לי חיבה מיוחדת לויס או לפעילי ימין כלשהם – להיפך)
לפחות חלק מהשמאל כן נלחם על הדברים הללו. זה עדיין לא ממש עוזר לו בקלפי. כמו כן, לא ברור לי מהתגובה שלך אם אתה חושב ששמאל אמיתי צריך להתעניין *רק* בדברים האלה, ולא להתעניין למשל בכך שיש מיליוני אנשים תחת שלטון צבאי שלא יכולים להשמיע את קולו לגביו באופן דמוקרטי.
ברור, הרי התפיסה של הימין הישראלי היא שזכויות הן רק ליהודים, לכן זכותי להיות יוזף גבלס הציוני ואם תנסה לפגוע ב"זכות" הזאת אז הרי שאתה בעצם הפאשיסט מבינינו.
הרי זאת רק דעתך שהפלסטינאים הם בני-אדם, אל תנסה לכפות את הדעות שלך עליי בבקשה.
כל הסמולנים אותו דבר, נכון?
לא הבנתי מתי ואיך בוצעה המטמורפוזה המופלאה של אייל ניר ממרצה בודד ל"השמאל" (וקרי: הסמול).
אם יורשה לי לשאול, אולי אבין אחת ולתמיד: מדוע הפעילות הסוציאליסטית המבורכת הזו שאתה מציין משויכת לשמאל? מדוע אי-אפשר לתמוך במעונות יום ליהודים בלבד ביהודה ושומרון? מדוע אי-אפשר להילחם על ביטול חברות כוח האדם לצד יישוב מחדש של חבל עזה?
האם מדובר פשוט בקשר היסטורי בין שמאל מדיני לשמאל חברתי-סוציאליסטי? האם קשר כזה מתחייב? הרי דווקא לציבור הדתי-לאומי יש אינטרס למימון ממשלתי למעונות יום. אשמח אם תפרט.
המתנחלים דווקא מאוד בעד סוציאליזם. נציונל-סוציאליזם.
יוסי,
רק הערה אחת, בהתחשב בעמדה (המוצדקת) שלך כלפי משטרת ישראל (אלימה, עוצרת בלי סיבה ומצליחה להרשיע 99.99%) סביר ולגיטימי מצד מישהו שהמשטרה נוקשת על דלתו להתממם ולעשות ככל שביכולתו לחמוק ממנה.
שנית באופן עקרוני נדמה שבישראל עדיין צריך צו חיפוש כדי להכנס לדירה של מישהו וסביר שלמשטרה לא היה כזה. (אלא אם אתה מיישם דוקטרינה של מרדף חם ונדמה שזה מותר רק במקרים של פשע ולא של עבירה מהסוג שהבהמה הרוקדת ביצעה)
אז אני אמור להבין שאתה נגד כל שמחה לאחר מוות של בנאדם, לא משנה כמה נורא היה?
או נגד הביטוי של השמחה הזאת כמחאה על פשעיו של המת, והפשעים (ופשעי-העתיד) של משתתפי הלוייה?
נכון שאתה שמאל ואני ימין אבל אני קצת מאוכזב.
מותר לאנשים להדליק מוסיקה בביתם.
אדם גר ברחוב בתל אביב ופתאום סוגרים רחובות ליד הבית שלו כי יש הלוויה של איש עשיר.
מי מממן את השוטרים והמחסומים? בטח לא משפחת עופר.
לגבי סגירת המוסיקה-מקוה שזכור לך הארוע הבא מפלורנטין
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,778,209,35706,.aspx
קרא עד הסוף ותראה שזו לא פעם ראשונה ששוטרים חודרים לבית פרטי להפסיק מוסיקה.
מותר לאדם להשמיע מוסיקה בביתו כל עוד זה לא נגד החוק -אפשר להתווכח אם זו דרך מחאה טובה או עם טעם רע.
לגביי וואלה שפיטרו אותו-בדוק מי הבעלים שלהם ואייך הם מקושרים לעופר.
גם באלעל ככה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4080923,00.html
http://www.haoona.com/article_i.asp?id=895
בעניין עוזיאל – אבקש להצביע על דמיון מעיק לאתרי הימין המוטרף, העוסקים בהסתה ומנערים חוצנם מן התוצאות, למרות שביעות הרצון המופגנת.
במה שונה התנהגותה של חברת הכנסת חלי יחימוביץ' מאתר ההסתה הימני? לדוגמא, שעתיים אחרי שהתפרסמה פרשת המיכליות אצה רצה לשחרר את הקומוניקט הבא:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000649194
האם יש בעל מצפון חברתי בליבו ש*לא* היה רוקד על קברו של עופר?
זה פופוליזם, אלו דברי הסתה ושטנה, ואלו התוצאות.