הבלוף מתחיל להיחשף
כבדים, האירופאים האלה.
ג'ון מרטין, ראש מחלקת תעסוקה, כוח אדם ועניינים חברתיים ב-OECD, ניצל את ביקורו האחרון בישראל כדי לנזוף בממשלה, אותה האשים בחוסר רצינות ובזלזול בבעיות החברתיות בישראל. בהתייחסו לבעיית התעסוקה במגזר הערבי, הוא אמר שישראל איננה עושה מספיק כדי לקדם את המגזר, וקבע שיש להשקיע סכומים גדולים הרבה יותר במועצות המקומיות הערביות.
דבריו של מרטין מגיעים בשבוע שבו הבטיח בנימין נתניהו חגיגית, בין טיסה לטיסה, להשקיע 800 מיליוני שקלים במגזר הערבי במשך חמש שנים. כלומר, כ-160 מיליוני שקלים לשנה, כלומר פחות מרבע מ-700 מיליוני השקלים שאישרה ועדת הכספים בחטף, מעכשיו לעכשיו, כתוספת בלתי מוסברת לצרכי משרד הבטחון. נתניהו לא הצליח לוותר על ההזדמנות להכניס קטנה לאורחיו הערבים, וקרא להם לחקות את היזמות של המהגרים הקוריאנים בארצות הברית, תוך שהוא משבח את החינוך שקיבלו האחרונים. חבל שמישהו לא הזכיר לו איך הזניחה ישראל לדורותיה את מערכת החינוך הערבית, תוך שהיא גוזלת במקביל את אדמותיהם ומסרבת בעקשנות לאפשר להן תכניות מתאר, כך שכל הבניה הערבית בישראל היא בלתי חוקית אפריורי.
למי שבכל זאת מתרשם מהסכום שעליו הודיע נתניהו, נזכיר שבהצהרות ממשלת ישראל ממש טובה: אריאל שרון, כראש ממשלה, הבטיח חגיגית להשקיע ארבעה מיליארדי שקלים – סכום גדול פי חמישה מזה שמבטיח נתניהו – בשיקום המגזר הערבי. איכשהו, זה לא קרה.
יממה קודם לדברים של מרטין, פורסם מחקר של משרד התמ"ת, שמצא ש-80% מהאקדמאים הערבים בישראל אינם עובדים במקצועם. 44% מהאקדמאים הערבים משמשים כמורים, למרות שלא למדו הוראה. הסיבה לכך, הן לדברי הסטודנטים והן לדברי התמ"ת, היא גזענות יהודית, שלדברי בכירים במשרד מוסווית לעיתים כהעדפת יוצאי צבא, גם במשרות שבהן בהעדפה כזו אין כל הגיון.
בהתחשב בכך שישראל הקפידה לאורך השנים למנוע עד כמה שאפשר את התפתחותה של תעשיה במגזר הערבי, לרוב הצעירים הערבים המחפשים תעסוקה אין ברירה אלא לחפש אותה בערים אחרות. שם הם נתקלים בסירוב להשכיר להם דירות, מה שמקשה עליהם למצוא עבודה. וכל זה קרה לפני תנועות "עבודה יהודית" למיניהן. מהבחינה הזו, ממשלת ישראל יודעת היטב את נפש בהמותיה.
הבעיה של מרטין היא שהוא מתייחס להצהרותיה של ממשלת ישראל ברצינות: הוא חושב שהחוקים נגד אפליה במקום העבודה מצוינים, ומתלונן על חוסר אכיפה. הוא כנראה עוד לא שמע על כך שממשלת נתניהו דחתה רשמית את הדרישה לחלוקה שווה של משאבי הציבור. סביר להניח שהוא לא יודע מיהו שמואל אליהו. אבל הוא ילמד, ומתקבל הרושם שה-OECD קולט מהר מאד איזו עז הוא קנה כשקיבל את ישראל לשורותיו.
הביקורת של ה-OECD על מדיניות האפליה של ישראל עדינה עדיין; סביר שהיא תהיה עדינה פחות בשנה הבאה, כשישראל תשיל עוד ועוד שכבות של הבלוף של השוויון בין אזרחיה. מישהו אמר דה-לגיטימציה?
(הפוסט נכתב בהשראת הפוסט הזה ב"מדרון חלקלק".)
ועוד דבר אחד: הדרום נמצא בימים האחרונים תחת התקפת רקטות. אף שבידי צה"ל שתי סוללות של "כיפת ברזל", ששתו מיליארד שקלים מקופת הציבור, הוא לא מציב אותן בדרום: צה"ל מסרב להגן על באר שבע. בניגוד להודעת ה"לכו תמותו" שמסר צה"ל לציבור בדצמבר 2010, הוא אפילו לא מעמיד פנים שהוא צריך את הסוללות כדי להגן על עצמו או שקיימת סכנה להתקפה קרובה על שדות התעופה שלו. הסוללות שם; צה"ל בוחר לא להשתמש בהן, כי חיי אזרחים מזמן לא מהווים שיקול בתפיסה שלו. הציבור האזרחי נדרש להגן בגופו על צה"ל, לא להיפך. עדכון: צה”ל מתכוון להציב את הסוללות ביום ראשון, שבוע אחרי התחלת הירי, אם כי יתכן שיהיה עיכוב של יום-יומיים. מה בוער? אם זו המהירות שבה צה”ל מתכוון להפעיל את המערכת בזמן מלחמה, ספק גדול אם יש בה תועלת כלשהי.
(יוסי גורביץ)
אתה מניח כאן שתי הנחות סמויות- שכיפת הברזל יכולה להגן מפני קסאמים ושהיא נועדה להגן מפני קסאמים, שתי הנחות שיש לו מעט שטוענים שהן אינן נכונות
לעניות דעתי נורו קסאמים לא מגיעים מהרצועה עד לבאר שבע, והללו (כמו אחיהם באשקלון, אשדוד והסביבה) סובלים בעיקר מגראדים.
אותם – עד כמה שאני יודע, שוב – "כיפת ברזל" אמורה לדעת ליירט.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4047544,00.html
"כיפת ברזל תוצב בעוטף עזה ביום ראשון"
לא רק בענייני המגזר הערבי.
ל- OECD יש רשימת דרישות מוגדרת מאוד לא רק במדדים של כלכלה וחברה (המוכרים יותר) אלא גם של דמוקרטיה, זכויות אזרח, קיומה של חברה אזרחית חופשית ופעילה, שקיפות שלטונית, אחריותיות שלטונית, זמינות השלטון לאזרח ועוד.
לדעתי, ישראל מרחה אותם ברצינות בכל התחומים הנ"ל ובכל אופן, לא הייתה מתקבלת לפורום ללא לחץ מצד ארה"ב.
אחר כך כולם יצעקו למה הם יורדים לנו לחיים ולא נטפלים לסוריה. בגלל שנדחפנו למועדון שלהם ובוריה לא – זה למה.
ישראל אולי מרחה, אבל היא לא היחידה שעשתה זאת. גם מכסיקו וטורקיה הן חברות ב-OECD, ולא נראה לי שמבחינת קיומה של חברה אזרחית חופשית, שקיפות שלטונית, וכו', מצבן טוב יותר מזה של ישראל.
אין לי מושג לגביהן. לגבי ישראל יש לי.
גם לו אין, ולא לחינם הוא כתב "נראה לי".
אז הנה כמה נתונים לגבי מקסיקו וטורקיה:
לפי דו"ח Freedom House מ-2010 טורקיה מקבלת 3 בחופש אזרחי וזכויות פוליטיות ומוגדרת כחופשייה חלקית.
מקסיקו קיבלה 2 בזכויות פוליטות ו- 3 בחופש אזרחי ומוגדרת חופשית.
ישראל קיבלה 1 בזכויות פוליטות ו- 2 בחופש אזרחי (ומוגדרת חופשית), אבל השטחים קיבלו 6 בשתי הקטגוריות והשטחים שבהם מחזיקים הפלסטינים קיבלו ציון דומה ומוגדרים כלא חופשיים. לתשומת ליבם של אלו שרוצים לתת לכל הפליסטינים זכויות אזרח בישראל.
איך המשפט האחרון קשור לכל השאר?
בסוף היום הOECD מפרסמם רשימה אין סופית של BEST PRACTICES לשקיפות שלטונית, מנהל תקין, וכ"ו, בסופו של יום אף אחד לא עומדים בדרישות האלא.
אולי. אבל יש כאלה שמשקיעים את האנרגיה שלהם בלנסות לעמוד בסטנדרט (כי הוא טוב, ולא כי ה-OECD רוצה).
ויש כאלה שמשקיעים את האנרגיה בלהתבכיין ולחפש תירוצים למה הם צריכים להישאר במועדון למרות שהם בכלל לא רוצים לעמוד בסטנדרט.
ועכשיו, ילדים, נחשו באיזו מהשניים נמצאת ישראל?
והשתיים במקומות האחרונים יורדות ליגה?
אחרי קיזוז ופלייאוף
אז אנחנו באותה שורה עם מכסיקו וטורקיה, טוב לדעת.
אם הייתי מכסיקני הייתי כנראה לא פחות מתוסכל.
להיות מתוסכל זה בסדר, וגם מוצדק במקרה המדובר. מה שלא כדאי לעשות הוא לפנטז שה-OECD הוא מין עולם שכולו טוב. דרך אגב, אני חושב שישראל צריכה לעשות את המאמץ המקסימלי כדי לעמוד בסטנדרט. כי הוא טוב, לא כי הוא OECD.
ישראל מרחה אותם?? הם לא שמעו על הכיבוש? כל שאר הדברים שציינת די מתגמדים לעומתו.
אליבא דטמקא (ידיעה מלפני 45 דקות) הסוללות יוצבו ביום א'.
גם מה שהמדינה משקיע בערבים עכשיו זה יותר מידי.
צודק, בוא לא נשקיע בהם שום אגורה ונראה לאן זה יוביל.
הלוואי ולא היינו משקיעים בהם כלום,אז הם היו לומדים להעריך מה שנותנים להם.
יש מקומות הרבה יותר חשובים להשקיע בהם מקומות שבאמת יניבו איזשהו רווח למדינה ולתושבים.
אני לא מבין למה אתה מבטל את הדוגמא הקוריאנית כל כך בקלות. מערכת החינוך הציבורית בארה"ב כל כך טובה, ולכן הקוריאנים מצליחים כל כך יחסית?
הסטטיסטיקות גם משקרות קצת. אין ספק שיש אפליה בשוק העבודה נגד ערבים, אבל לפעמים הנתונים מוגזמים. למשל, אני לא יודע מה זה "לעבוד במקצוע" למי שלמד מדעי המדינה או גיאוגרפיה, אז 80% שלא "עובדים במקצוע" זה לא אומר כלום. האמת היא שאני ממש לא בטוח כמה יהודים "עובדים במקצוע", הנתון לא בקישור. אני מעריך שזה יוצא פחות מ- 50 אחוז, בין כל הסטודנטים למדעים שלא ממשיכים הלאה במחקר, מדעי הרוח ומדעי החברה. זה גם לא לוקח בחשבון את איכות התארים, תואר במוסד יוקרתי יוביל לתעסוקה "איכותית" בסיכוי גבוה יותר. ואיך אפשר לא לקשור בין העדפה חברתית לעיסוק בהוראה לנשים לבין אחוז אקדמאים גבוה העוסקים בהוראה?
לגמרי, יש לי תואר בקולנוע ואני לא עוסק במקצוע (אני בהייטק בכלל), זה טוב? רע?
בנוגע לכיפת ברזל:
לצבא פרוסיה היתה ,כידוע, מדינה משלו.
צה"ל זה מיליציה לבנטינית שיש לה
מקסימום "הכנה למדינה".
מי שרוצה לשנות את המצב העגום הזה לא ישנה כלום כל עוד הדבר העיקרי שמעסיק אותו זה לשלוח את ה-ש.ג. להאג.
אני היחיד שקובע את מי להעסיק.
וכן אני מעדיף אפליה מתקנת ליוצאי צבא ששרות בשבילי.
לכן אני רואה בקורות חיים שרות צבאי או לאומי -זה אומר לי שהבן אדם תרם כמה שנים למעני ולכן הוא יועסק על ידי.
אני רואה בקורות חיים בן אדם שכבר למד בגיל 18 ובגיל 21 עם תואר הוא בא לעבוד כשחברו רק יצא מהצבא אז אני חושב שמגיע לו פחות.
אף אחד לא קובע בשבילי.
כלומר לא תעסיק פגועי נפש, למשל?