התענוג הנדיר שבשמחה לאיד, שלי שלי שלך שלי, שגרת ההתבהמות, והמחווה היקרה של בוש: ארבע הערות על המצב
אחח, התענוג: המתנחל חננאל דיין, שעשה הצגה לפני שנתיים על פיה הוא נתקף הלם-התנתקות כשראה את דני חלוץ בבית הנשיא ולכן סירב ללחוץ את ידו, לא יורד מהכותרות, אבל הפעם נסלח לו. לפני כמה חודשים תבע דיין את יאיר לפיד, לאחר שהלז כתב עליו רשימה מלגלגת, תוך הטיות בלתי מחמיאות של שמו. אני לא יודע אם יש בסיס לתביעה הזו, למעשה אני מאד מקווה שלא (דיין, כמי שביצע מעשה מחאה ציבורי, הוא מטרה לגיטימית לסאטירה, פרודיה ולעג), אבל עד עכשיו היא מרתקת.
מסתבר שקודם שכתב לפיד, האיש שתמיד טוב לו, את הטור, הוא קיבל מידיו של אחד, אלעזר שטרן, מסמכים אישיים של דיין: מכתב מהמ"פ של דיין ובו פרטים אישיים ושורה של מסמכים אחרים, ביניהם מכתב ההדחה מהיחידה של דיין. שטרן היה זה שערך את מסע הצלב כנגד דיין.
אז יאירק'ה, האיש והשאלות הקשות, שימש בעצם ככתבלב בידיו של בעל שררה – והוא שימש ככזה מרצון. הוא ודאי רגיל לכך, אבל רק לעיתים נדירות נחשפים המהלכים של הכאילו-עיתונאי הזה.
וזה עוד כלום לעומת שטרן. הצדקן הזה, שהטיף לנו שנים על קריסת הערכים, נתפס כשהוא מוציא מסמכים מרשות הצבא ומעביר אותם לעיתונאי, וכל זאת כדי לקדם אג'נדה אישית של רדיפת חייל. שטרן, יש להזכיר, היה ראש אכ"א כשביצע את הפשע-לכאורה הזה. אם באטדים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר? אם ראש אכ"א מדליף פרטים חסויים כחלק ממאבק פוליטי, איך יוכל לבוא בתלונות לחוגרים שמדליפים פרטים לחברים, או לחוקרים פרטיים?
אם יש צדק בצה"ל, יועמד שטרן לדין וייתלשו דרגותיו. זה לא יקרה, כמובן. למה מה קרה, כולה חפ"ש. הנה עוד סיבה לסירוב לשרת בארגון המסואב הזה.
אגב הבהמה הירוקה… הסרטון הזה שווה צפיה. רואים בו קבוצה של חיילי צה"ל צועדים באזור בלעין. בקרבת מקום, משמאל, עומד מפגין וצועק. אחד החיילים מסתובב אליו, וללא כל התגרות יורה בו כדור גומי. החיילים ממשיכים לצעוד הלאה, כאילו כלום. נו, זה רק שמאלני. רצוי לזכור גם ששמאלנים הם מדרגה אחת למעלה מפלסטינים, ושפלסטינים מסתובבים הרבה פחות עם מצלמות וידאו.
שווה גם לקרוא את התגובות, לפעם הבאה שמישהו ינסה לומר לכם שהאוכלוסיה הישראלית היא נאורה. האמת היא שישראל נאורה מכוח חוקיה ומכוח האליטה שלה, בניגוד לרצון רוב האספסוף שחי בה. וזה לא יחזיק.
במדרגת רשעים: מדי פעם יולי תמיר מועילה במשהו: אתמול פורסם שהיא החליטה להפסיק את שירותן של כ-3,000 "בנות שירות" במערכת החינוך. כרגיל, נעמדו מגלגלי העיניים עם השביס והכיפה הסרוגה על הטלפיים האחוריות והתחילו לצרוח.
אבל תמיר צודקת לחלוטין. 90% מ"בנות השירות" מועסקות במערכת החינוך החילונית דווקא. הן חסרות כל ידע חינוכי, אין להן שום הכשרה, וכל מה שהן עושות הוא שימוש כסוכנות החזרה בתשובה במגזר החילוני. הן מלמדות "מורשת", והחינוך החילוני צריך הרבה פחות מורשת והרבה יותר ספקנות ונאורות – ודאי לא "מורשת" בנוסח שבת 18 דתיה מסוגלת ללמד.
מערכת החינוך הדתית מעולם לא היתה מקבלת מצב שבו מערכת חינוך אחרת – נניח, בנות יוצאות קיבוצים – היתה משתילה 90% מחניכותיה אצלה כדי ללמד את התלמידים אזרחות, נניח. לא; הם רוצים את מערכת החינוך שלהם לעצמם, שולחים זרועות תמנון אל מערכות החינוך האחרות – ואז צורחים כשהזרועות האלה נגדעות. למה שלא יופנו בנות השירות אל מערכת החינוך הדתית עצמה? כי זו ממילא היא מקור פרסנה עיקרי למגזר, ואין בה מקום לעוד מורות. שיקראו קצת בפרקי אבות, ויבדקו מי הוא זה שאומר "שלי שלי, שלך שלי".
שמיים, בקשו עליו רחמים: ג'ורג' וו. בוש שלח אלפי חיילים אמריקנים אל מותם, במלחמה שהיתה הכל חוץ מהכרחית, בעיראק. במלחמה נספו גם מספר לא ידוע, אך סביר להניח גבוה מאד, של עיראקים. עיראק חדלה, בפועל, מלהתקיים כגוף אחד, ואת הכלי שנשבר האמריקנים אינם מצליחים לבנות מחדש. מליוני עיראקים הפכו לפליטים.
ומה אומר על זה האיש, שבשעתו התלוצץ על העדר הסיבה למלחמה, בחפשו נשק להשמדה המונית בחדר הסגלגל? איזה קורבן הוא מקריב? ובכן, הוא הפסיק לשחק גולף. זה לא נראה טוב, הוא אומר.
המוח החשדן שלי חושב שזה לא קורבן, אלא עוד דרך של וו. להפליק סטירונת לאביו: על האב נמתחה ביקורת, משום ששיחק גולף לאורך כל מלחמת 1991. האב טען שזו דרכו להראות שהוא לא לחוץ; הוא לא שם לב ש-1991 איננה 1941, שהתפיסה השתנתה מאד. בוש ג'וניור תמיד חיפש דרכים להראות שהוא שונה מאביו; זו כנראה עוד אחת מהן.
אלוהים, כמה טוב שזה יגמר בעוד שמונה חודשים.
ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדארפור.
(יוסי גורביץ)
סיפור אמיתי מהחיים על הבהמה הירוקה:
אני חייל מילואים משנת 1990. לוחם.
לפני שבוע קיבלתי צו שמזמן אותי ליום מילואים, או יותר נכון "כנס" במוזיאון בית הפלמ"ח. התקשרתי למשרד הקישור לשאול מה פשר ונעניתי ב"אה, יש לכם סיור במוזיאון".
עכשיו, אני בשנת ה-40 לחיי ומעולם לא הייתי במוזיאון הפלמ"ח. למען האמת, אין לי כל כך מה לחפש שם. אני גם לא בטוח שכספי מדינה צריכים לממן לי ביקור שם. אז הודעתי לפקידה שאני לא מתכוון להגיע.
יומיים אחרי זה מתקשרת קצינת הקישור ששמעה שיש לי בעיה. הסברתי לה שאני מוכן להתייצב לאימון או לתעסוקה, או חלילה למלחמה, אבל בשום אופן אני לא מוכן ל"תרבות יום א'".
היא הסבירה לי שהמימון לא מגיע מכספי הצבא אלא ע"י עמותת הפלמ"ח (החטיבה שאני משתייך אליהשהיה לה סתם מספר, עברה שינוי מותג והיום קרויה על שם חטיבת פלמ"ח היסטורית) ושהיא באמת לא מבינה מה הבעיה.(היא כנראה לא יודעת שהמוזיאון מנוהל ע"י יחידת המוזיאונים של משרד הבטחון.)
הודיתי לה על השיחה, הודעתי שאני לא מתכוון להגיע וניתקתי את הטלפון.
בעוד 10 ימים מועד הצו. נראה מה יהיה.
כעיקרון לא הייתי מתרגש מהרמה הירודה של הטוקבקים וקופץ מהם למסקנות חפוזות.
בזמנו נכנסתי לדוגמא ליאהו ושם פורומים השתלטו לחלוטין גדודים גדודים של גזענים לבנים שכל ייעודם היה לקלל כושים ערבים יהודים ומה לא.
צריך לזכור שתרבות הטוקבים מוציאה מהרבה אנשים את הנמוך והרע לצערינו
בין התגובבות ("טוקבקים") לכתבה על תמיר היתה גם אחת משעשעת של אם לבת שירות לאומי דתית (ההדגשה שלי):
הורסת כל חלקה טובה
חבל ששרת החינוך הורסת כל חלקה טובה. הבת שלי משרתת באזור חילוני לגמרי ועם ילדים
אינטיליגנטים ממשפחות משכילות ונאורות. היא אינה מחזירה את הילדים בתשובה. אלא עובדת איתם על תכנים ערכיים חינוכיים יהודיים
אהה.
סליח על הניטפוק, אבל זו הפעם השנייה ביומיים שאני רואה את הטעות הזו (יכול להיות שזה היית אתה במקום אחר?):
מידת סדום זה לא מה שאתה אומר שזה.
ישראל, אתה ודאי צודק. זה מה שקורה כשמצטטים מהזכרון. אגב, איך אתה עושה את הציטוט הזה, עם המרכאות?
אבל מי אמר שבנות השירות מלמדות יהדות בכלל?? בכיתה א' של הבן שלי בת השירות רק תיפקדה כסייעת למורה. הסתובבה בין הילדים ועזרה למיתקשים שבינהם לפתוח את הספר כשהמורה אומרת, ולחדד את העיפרון ולהכניס מחברת חשבון לתיק ולשלוף את מחברת עברית מהתיקיה. בקיצור, אולי תפקיד שבמדינה מתוקנת צריך להיות משרה מסודרת בשכר אבל אין, פשוט אין, שום דרך להגדיר את זה כפתח להחזרה בתשובה. ובהעדר תקציב ממשלתי לכך זה בהחלט תורם לקהילה.
כדי ליצור ציטוט כזה צריך להקיף את הטקסט בתגיות HTML בצורה הבאה:
[blockquote]ציטוט כלשהו[/blockquote]
רק עם סוגריים משולשים ולא מרובעים.