דמעות התנין של המשטרה
בית המשפט העליון החמיר במהלך השבוע את עונשו של הקלגס שחר מזרחי, שירה למוות במחמוד גנאים בשלישי ביולי 2006. בית המשפט המחוזי גזר על מזרחי 15 חודשי מאסר; בית המשפט העליון הכפיל את הענישה.
התוצאה היתה צרחה וצווחה, התקפות על בית המשפט העליון ברמה שמזמן לא נראתה, כשהן מובלות על ידי מפכ"ל המשטרה והמינוי של ליברמן במשרד לבטחון פנים, יצחק "ערבוש" אהרונוביץ'; האחרון אף דורש הענקת חנינה למזרחי.
חבר הכנסת דני דנון (ליכוד) מיהר להעלות הצעת חוק, שקובעת כי "לא יישא שוטר או איש ביטחון באחריות פלילית למעשה שהיה בתוקף תפקידו, והיה דרוש להדוף תקיפה כלפיו או זולתו, או למנוע בריחה של אדם שעבר זה מקרוב עבירה בת מעצר, מקום בו סבר השוטר כי נשקפת סכנה לחייו או לחיי זולתו". ההדגשה שלי. הצעת החוק מסייגת את רשיון ההריגה שהיא מעניקה בכך שהשוטר לא יוכל להשתמש אלא אם הותקף או אם מבצע העבירה – שצריכה להיות פשע – נמלט, כמו גם שההגנה הזו לא תעמוד לשוטרים במקרה של פעולה בלתי סבירה בעליל.
הבה נבחן את המקרה של מזרחי. בית המשפט העליון, בצעד חריג, הגיב בתקיפות על ההתקפות נגדו מצד השוטר מס' 1 והשר שלו, ופירט את האירועים. מפסק הדין עולה כי מזרחי הפתיע את גנאים ותפס אותו על חם; גנאים ניסה להמלט אל הרכב שאיתו הגיע, וניסה לדקור את מזרחי במברג. גנאים הגיע אל הרכב, והחל בנסיעה איטית כדי לצאת מהחניה – הרכב שלו היה בין שני רכבים. מזרחי הגיע למקום, שבר את השמשה בצד הנהג וירה כדור אחד בראשו של גנאים. בכך חרג מזרחי מנהליה של המשטרה עצמה, שקובעים שהיה עליו לירות לעבר הגלגלים.
במהלך המשפט, שינה מזרחי את גרסתו ובסופו של דבר טען כי "חש מאוים" על ידי גנאים, שכן סבר שידרוס אותו. בקצרה, כמקובל בקרב שוטרים בבית משפט, הוא שיקר: הוא עמד אז לצד רכב שחנה בין שני רכבים ושלא יכול היה לתמרן. הוא ביצע, בפועל, הוצאה להורג של גנב. בית המשפט דחה את הטענה, וקבע שמזרחי היה מודע לכך שהוא יורה לעבר ראשו של גנאים.
המון מעשי גניבה מתרחשים בארץ מדי יום. רובם המכריע, למרות נסיונם של הגנבים להמלט אם מזהים אותם, לא נגמר במוות. מה שהמשטרה דורשת עכשיו הוא להעביר לידי כל שוטר את הזכות להוציא להורג אזרחים לפי שיקול דעתו; הוא תמיד יוכל לטעון אחר כך – כפי שטוען כעת מזרחי – שהוא "חש" מאוים.
המצב הזה, שבו די ב"חשש" – חשש שתמיד אפשר לפברק לאחר מעשה, כפי שמעיד המעשה במזרק שהתחפש לקלשון – כדי לאפשר לשוטר להפעיל נשק קטלני יעניק לשוטרים כוח ושכרון כוח, וידרבן את השוטרים למעשי ירי בלתי אחראיים. כל מיני מפכ"לים לשעבר מייבבים עכשיו שה"שוטרים יפחדו לירות" ושוטרים התבדחו בנוכחות עיתונאים שהם יוצאים מעכשיו לסיור רק עם גז מדמיע ואלה.
טוב מאד! שוטרים צריכים לחשוש להפעיל כוח קטלני. הם צריכים להפעיל אותו רק כאשר הם, או אלו שעל הגנתם נשבעו, נמצאים בסכנת חיים מיידית. לפני מספר שנים היה מקרה שבו שוטר הגיע לדירה שאליה פרץ בעל גרוש, שחטף את אשתו ואיים עליה בסכין. השוטר הרג אותו כשקירב את הסכין לפניה. זה בעליל היה ירי מוצדק; כאן, בניגוד למקרה של מזרחי, היתה סכנה אמיתית, והשוטר לא היה נתון בסכנה משפטית ולו לרגע.
המשטרה טוענת כעת שהמוטיבציה של השוטרים תרד בעקבות הפסיקה. זה טיעון פסול: גם אילו היו אוכפים את החוקים נגד אלימות משטרתית – מקרה היפותטי, כמובן – המוטיבציה המשטרתית צפויה לרדת. זו לא סיבה טובה להתיר אלימות משטרתית, ועוד פחות מכך להתיר לשוטרים לירות באזרחים על פי שיקול דעתם. אז כן, בפעם הבאה שהם מתעמתים עם פורץ, שישתמשו באלה או בגז מדמיע, לא באקדח.
כל זה, מבלי לומר מילה על החשד המנקר שמזרחי לא היה מעז לירות כך בגנב יהודי. לזה, הוא ודאי ידע, יהיו השלכות.
הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו כמה תרומות בקרן הטבק והאלכוהול. אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לתורמים.
(יוסי גורביץ)
"הרכב שלו היה בין שני רכבים" – אליעזר בן יהודה מתהפך בקברו.
צודק – המונח המתאים הוא "אוטו"
או "מכונית", או אפילו "כלי רכב".
"אבי, אבי, רכב ישראל ופרשיו". וואלה. כנראה שבתנ"ך לא ידעו שצריך לכתוב "כלי רכב ישראל ופרשיו".
נראה לי שהטעות נמצאת ב"רכבים".
גם אני חשבתי ככה. "כלי רכב" ביחיד, "כלי רכב" ברבים.
עד שהתברר שקיים בתנ"ך "רכבי פרעה" ומכאן שניתן להסיק קיום המילה "רכבים" .
לקריאה נוספת:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1072&msgid=98241052
ולמה מה שכתוב בתנ"ך הוא בסיס לעברית נכונה?
זה מתוך ההגדרה של השפה העברית.
התנ"ך הוא לבטח סמכות גבוה יותר מאשר האקדמיה ללשון…
אממ… דוגמאות מהסוג של "שתי לחם" מתחילות להתרוצץ במוחי. אבל בשורה התחתונה, לא נראה לי שיש משהו בלתי-תקני בצורת הריבוי "רכבים".
אני רק חייב להעיר שמה שאמרת כאן ("ההגדרה של השפה העברית") הוא לא פחות מפשע מבחינה בלשנית-מדעית.
וזה בלי קשה לעובדה שיש אינספור דוגמאות להיגדים במקרא שנחשבים שגויים בעברית בת ימינו.
מעניין. תמיד נמנעתי משימוש במלים 'רכבים' ו'נשקים', גם כיוון שכך לימדה אותי אמי, וגם כיוון שהמלים הללו נשמעות לי צבאיות נורא.
עד כמה שאני זוכר את שיעורי ההכנה לבגרות בלשון, רכב, וגם נשק, הן מילות קיבוציות. ככאלה הן מבטאות את צורת הריבוי בתוכן ללא סיומת "ים".
הודעה ובקשה מן המינהלה:
הקישורים המוספים במאמרים מאירים ומועילים, ברם,
לחיצה על הקישור מבריחה את הלוחץ מן המאמר העכשווי.
הבקשה:
המינהלה מתבקשת לערוך את הקישור באופן שיפתח בחלון חדש.
[עושים את זה בעת עריכת הקישור]
וכך, גם נשאר כאן וגם נהייה בכל מקום אחר.
תודה וברכה והערכה גדולה
ירוחם.
כן. יותר נוח שניפתח חלון חדש.
ירוחם, קישורים שפותחים חלון חדש הם תועבה שהגיע הזמן שתעלם מן העולם. אם אתה משתמש באיזשהו דפדפן מודרני שכולל גלישה בלשוניות (tabs), אתה יכול ללחוץ על קישורים בעזרת הגלגלת של העבר, והקישור יפתח בלשונית חדשה. אם אתה מתעקש על חלון חדש, אתה מוזמן ללחוץ על מקש shift בזמן ההקלקה. יש גם אפשרות ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר ולבחור לפתוח בחלון חדש.
אלה היו 60 שניות על שימוש נבון בדפדפן. תודה, סליחה והמשך קריאה מהנה.
ח"ח ירון.
אכן הגיע הזמן שבמקומותינו יצא שמעה של הגלגלת כיותר ממראית העין אשר…. אויש. נתקע המשפט. בקרוב הבלוג.
אוקצור, ללחוץ על הגלגלת זה לא אוקסימורון.
תודה על העצה! מתבייש לומר שלא הכרתי… 🙂
תודה.
תודה, חידשת לי.
טיפ קטן: בכל הדפדפנים הנפוצים לחיצה על לחצן עכבר אמצעי פותחת לינק בחלון חדש.
לא ראוי לא לתגובה ולא לתרומה.אין לך שום הבנה בנושא והכתבה שלך מטופשת
אם כך, סיצק, אתה מוזמן להראות לכל הנוכחים פה את הסיפור האמיתי.
התגובה שלך לא ראויה לתגובה או לתרומה. אין לך שום הבנה של הנושא, ותגובה שלך מטופשת.
מכיוון שקראתי שלשום (לצורך דיון עם מתנגד אחר לגזר הדין המורחב) את הכרעת הדין של בימ"ש המחוזי, אתקן לגבי שינוי הגירסה: בהתחלה, בחקירות המשטרתיות (הן מיד לאחר האירוע, והן בשבועות שלאחר מכן) היתה שמזרחי חש מאוים מתנועת הרכב של גנאיים, ועל כן ירה בו כפי שירה, לאחר ששבר את החלון עם האקדח.
בעדות שלו (בחקירה הראשית והנגדית) בבית המשפט, הגירסה היתה שונה, ולפיה בזמן שמזרחי ניסה לשבור את החלון, נפלט לו כדור מהאקדח, מכיוון שהדק האקדח היה רך מאוד. כב' השופט פינקלשטיין פסק בהכרעת הדין שגרסה זו לא מתקבלת, ונראה שהיא גובשה ע"י השוטר ועורך דינו לאור חוו"ד דעת של מומחה ירי שהם גייסו לטובתם, שגרס (לפי ממצאי אבק השרפה על הגופה) שלא יכול להיות שהירי לא היה בלי שיהיה משהו חוצץ (כמו זכוכית החלון הלא שבור עדיין) בין קנה האקדח ובין הראש הנפגע.
לגבי 'גז מדמיע ואלה', האם זה נכון שהמשטרה הבריטית ברובה לא חמושה בנשק חם?
כן, אם כי למיטב ידיעתי בגלל העובדה שהחזקת נשק חם היא דבר נדיר(והחזקה בלא רשיון נענשת מאוד בחומרה) בבריטניה גם העבריינים לא מחזיקים בהרבה נשק חם ולכן הצורך של המשטרה בו נמוך מאוד.
וואו.
שוטרים בבריטניה (לרבות שוטרי סיור) אינם נושאים נשק חם. יש חריגים (יחידות מיוחדות, וכו'), אבל בגדול – לא, אין נשק.
רציתי להגיב שהיה מוטב לו המשטרה לא הייתה חמושה כלל כמו באנגליה. כבר השתמשו בזה. כל מה שנותר לקשר לוויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Police_use_of_firearms_in_the_United_Kingdom
אה, ועם כמות הנשק שמסתובבת בישראל, חיילים וכו', בלאו הכי זה היה עוזר כמו כוסות רוח למת…
נתון מעניין מהמאמר שקישרת אליו: אמנם באנגליה השוטרים בדרך כלל לא חמושים, אבל בצפון אירלנד דווקא כן.
הבעיה היא לא בזה שהשוטרים חמושים. הבעיה היא בחוסר מקצועיות פשוט. הלחם והחמאה של עבודת ביטחון זה שימוש בכוח מבוקר בהתאם לנסיבות. כאן קופצים ישר משום כוח ליותר מדי כוח, וזה נכון גם לצבא.
מאיש מקצוע, להבדיל מאזרח שמגן על עצמו, דווקא צריך לצפות שידע להפעיל כוח מבוקר גם כשהוא חש בסכנה. זה מה שעושה אותו מקצוען.
לכן כתבתי אנגליה ולא בריטניה. צפון אירלנד, למרבה הצער, היא סיפור מעט שונה. במובנים רבים היא יותר קרובה לקולוניות בריטיות שכבר שוחררו מאשר לחלק מהאי השכן.
עד כמה שאני רואה, הסיפור של מזרחי תפס גובה בעיקר בגלל שהנורה היה ערבי, וגם בגלל הסיפור הטרגי של השוטר שלומי אסולין שהפך לצמח בנסיבות דומות. זו הזדמנות מעולה למשטרה לרכב קצת על גלי אהדה מהציבור, ואולי ללובי שלה להעביר כמה חוקים בכנסת שהם מתו להעביר מזמן. הריגתו (אפילו אם היתה מוצדקת) של סוחר סמים בן דת משה, למשל, לא היתה מזכה את השוטר היורה בכמות כזו של טוקבקים מתלהמים הקוראים לתת לו צל"ש. השר לבט"פ וחבר קציניו, שמצבם גרוע אחרי שלא הצליחו למנוע קיצוץ בתקציבם, הריחו את האפשרות לרכב על דעת הקהל. אין סיכון בלתקוף את בימ"ש העליון במצב כזה, וזה יכול רק לתת להם נקודות בתוך המשטרה ובציבור.
"התוצאה היתה צרחה וצווחה, התקפות על בית המשפט העליון ברמה שמזמן לא נראתה" – למה מזמן? רק לפני שבועות ספורים 100 אלף חרדים יצאו לרחובות להפגין בעד גזענות ונגד בג"ץ.
הם פשוט הרסו כל תעלול רטורי אפשרי המנסה להדגיש את חריפות המחאה נגד בג"ץ. כל מחאה אחרת תחוויר מעתה ועד הפעם הבאה שמשהו לא ימצא חן בעינהם.
מזרחי, שירה שלא לצורך בעבריין ערבי, מציג עצמו כקורבן של ערבים ואת הפרקליטות כמופעלת על ידיהם:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3923065,00.html
זו גם התזה של בן דרור ימיני במוספשבת (הטור עדיין לא עלה לאוויר).
גם בנושא זה כדאי לקרוא את פרשנותו השקולה והנוקבת של בועז אוקון. לצערי אני לא מוצא קישור לטור ברשת.
הרושם שקיבלתי מהתיאורים הוא שהשוטר פשוט ביצע הוצאה להורג (אמנם בדם חם) של הגנב בזמן שיכל לעצור אותו בדרכים אחרות. על כן טוב שישב בפנים, זו לא טעות שצריך "להחליק" עליה (ואם לעבריין היתה כיפה השוטר סביר להניח לא היה נוהג כך, אבל זה כבר דיון אחר).
מה שכן, אני חושב שברגע שהגנב ניסה לדקור את השוטר בזמן בריחה (לפני שנכנס לאוטו), הוא הכניס את עצמו לקטגוריית "מסוכן לציבור" – לדעתי נסיון דקירה צריך להיות משול לנסיון לרצח, או נסיון להריגה אם יש כזה דבר. ברגע שהחשוד הכניס את עצמו לקטגוריה כזו, הפעלת כח צריכה להיות מותרת גם במקרה של בריחה. מה שכן, יש בדר"כ אפשרויות קודמות לפני יריה בראש מטווח אפס, ואם יש כאלו, חריגה מהן צריכה להענש בחומרה. השוטרים צריכים לחשוש גם לחיי אזרחים וחשודים, לא רק לחייהם שלהם.
לפי הבנתי "רכב" הוא כבר ריבוי, והיחיד הוא כלי רכב (חיריק בלמד). לכן – רכבים מכיל ריבוי כפול והוא שגוי, וגם "רכב" בהתיחסות למכונית ספציפית (הרכב שלי) שגוי.
אין ספק שהייתה פה טרגדיה. עם זאת, מקריאת פסק הדיו, אי אפשר שלא להרגיש איזושהי אמפתיה לשוטר. רק שלושה חודשים לאחר שעבריין אחר דרס אותו, אחרי מרדף שבו ניסה המנוח לדקור אותו, המכונית מתחילה לזוז ונוגעת בו…
אני לא אומר שלא קרה כאן משהו רע, אבל ההשתלחות הזאת בשוטר קצת מוגזמת. אפשר לחשוב שהיה מדובר בעובר אורח שאכל גלידה עם הילדה שלו, והגיע השוטר הרע וירה לו בראש. מי שהולך לגנוב, מי שתוקף שוטר, ומי שבורח במקום להכנע לשוטר, לוקח על עצמו סיכון גם כן. אני לא אומר שצריך להתיר את דמם של פושעים, וגם לא שאין מקום לענישה אבל ההשתלחות בו מיותרת. הוא יצא לשטח כדי להגן על שגרת החיים שלנו, עשה טעות ויענש. לא צריך לחפור יותר.
בדרך לעבודה שמעתי בכיר במשטרה מדבר אצל רזי ברקאי. פיספסתי את שמו אבל לא יכולתי שלא לצחוק כשתיאר את מסירות השוטר להגן על המכונית הגנובה. הוא כמובן הזהיר שבעתיד שוטרים יהיה אדישים לגניבת מכוניות.
מנסיוני המר כשנגנבה מכוניתי, אם השוטר היה מאחר ב-10 דקות, והמכונית היתה נגנבת, אף אחד במשטרה לא היה מקדיש לאזרח שמכוניתו נגנבה יותר מחצי דקה. המשטרה היתה מחתימה טופס לחברת הביטוח ובזה העניין היה נגמר מבחינתה. הגנב היה יכול לבוא עם המכונית הגנובה ולהחנות אותה מול תחנת משטרה ואף אחד לא היה נוקף אצבע.
אפילו נימוקים "ביטחוניים" כמו האפשרות שישתמשו במכונית עם מספר צהוב כדי להבריח חומרי נפץ ומחבלים מהשטחים לישראל לא מזיזה להם.
אני קורא באופן די קבוע את הבלוג (לאחרונה) ולרוב מסתפק בהסכמה שבשתיקה. הפעם אני חש צורך להגיב מכמה טעמים:
1. האם באמת יש צורך לכנות את השוטר קלגס? אתה לא חש שיש כאן איזשהו רפלקס מותנה שמטיל בספק את האובייקטיביות שלך ולו רק בשל העובדה שההרוג הוא ערבי (הרוג, במקום נרצח, משום שאין לי כל סימפטיה לפושעים מהסוג שניסו רגע לפני כן לתקוע מברג במישהו). ההתייחסות לשוטר כ"קלגס" היא בעיניי פרובוקציה שלא משיגה כלום למעט אנטגוניזם בקרב אלו שקוראים אותך והאנטי-ממסדיות קצת פחות פועמת בקרבם.
2. אין ספק ששיוכו הלאומי של הגנב לא תורם לסימפטיה הציבורית, אבל אתה טועה כשאתה חושב שאם היה מדובר בגנב יהודי (ואפילו בשוטר ערבי) האווירה היתה שונה. בעוונותיי יש לי את הנטיה לעיין בטוקבקים באתרים מושכי בהמות כמו ווינט ו-וואלה, והגישה הרווחת שם היא שכל פושע דינו מיתה, בלי כל קשר למוצאו, ובמקרים רבים אני נוכח לגלות שבעיניי ציבור הטוקבקיסטים חשיבותה של הפעלת יד חזקה כלפי כל מפלח מסטיקים אומלל גבוהה מחשיבותה של שנאת כל ערבי אומלל לא פחות, עד כדי כך שפעמים רבות מגלה הציבור הזה אמפתיה ואף בוחר בתמיכה בקרבן הערבי אל מול העבריין היהודי, ובלבד שמדובר באירוע פלילי נטו שלא מערב חיילים/שוטרים/מתנחלים.
3. אכן מסתמנת כאן תמונה של הוצאה מכוונת להורג, אבל חשוב לזכור שמדובר בהחלטות שמתבצעות בתוך שניות. ממקומי מול מסך המחשב אין לי את היכולת להעריך מה בדיוק קרה שם, עד כמה אכן חש מזרחי שחייו בסכנה, ועד כמה קל להניח לגנב שרק לפני שניה ניסה להרוג אותך, לברוח, ואולי גם לדרוס איזה מישהו בשוגג במנוסתו הפראית והצפויה. עונש מאסר הוא אכן ראוי ונחוץ כאן (בהנחה שנסיבות המקרה ברורות), אבל לשוטר שרק מספר חודשים לפני כן נדרס בידי גנב רכב, ורגע לפני האירוע כמעט ונדקר בידי גנב אחר, יש לא מעט נסיבות מקלות.