מכתב פתוח לבית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה
לכבוד מר לואיס מוראנו-אוקמפו,
תובע, בית הדין הבינלומי לפשעי מלחמה,
האג
נכבדי,
ברצוני לבקש ממך להורות על פתיחת חקירה כנגד:
1. לוטננט ג'נרל (רב אלוף) גבריאל אשכנזי, רמטכ"ל הצבא הישראלי
2. מייג'ור ג'נרל (אלוף) יאיר נווה, לשעבר אלוף פיקוד מרכז של הנ"ל
3. מייג'ור ג'נרל (אלוף) טל רוסו, ראש אגף מבצעים של הנ"ל
4. מסייעים משפטיים לנזכרים לעיל
בחשד לביצוע פשעי מלחמה, קרי הריגתם שלא לצורך של בלתי חמושים ובלתי מעורבים.
על פי החשד, ב-27 במארס 2007 אישר חשוד מס' 2 את הריגתם של וואליד עובייד, זיאד מלאישה, ואדהם יונס, שלושתם חשודים בחברות בארגון טרור, הג'יהאד האיסלמי הפלסטיני. חשוד מס' 2 הורה על מבצע מעצר של פעילי הגא"פ, אך הורה כי במידה ואחד מהשלושה יזוהה על ידי חוליית המעצר, תפקידה יהפוך לתפקיד של "ירוט", קרי הרג.
ב-12 באפריל 2007 דן חשוד מס' 2 שוב בעניינו של זיאד מלאישה, ואישר לכוחותיו את הריגתו של מלאישה "ועוד שני [אנשים] נוספים לכל היותר"; חשוד מס' 3 צמצם, בפגישה באותו תאריך, את מספר הנפגעים המותר לאחד, עמדה שאימץ חשוד מס' 1 בפגישה שנערכה למחרת היום, ה-13 באפריל 2007. כחודשיים לאחר הדיונים, הרגו כוחות צה"ל את מלאישה ופלסטיני נוסף, אברהים אחמד עבד אל-לטיף עאבד. פלסטיני שנכח במקום טען כי מותו של מלאישה נראה כמו הוצאה להורג.
המידע מסתמך על מסמכים פנימיים של הצבא הישראלי, שפורסמו בעיתון "הארץ" ב-28.11.08. בכך, על פי החשד, עברו השלושה על הנחיות שהכתיב להם בית המשפט העליון הישראלי. למרות שחלפה כשנה וחצי מאז הפרסום, למרות העובדה ששלושת החשודים לא הגישו תביעת דיבה כנגד העיתון, ולמרות התרסתו של חשוד מס' 2 – "עזוב אותי מהנחיות בג"צ" – לא נקטה מערכת המשפט הישראלית בכל צעד כנגד השלושה.
בכך המשיכה מערכת המשפט הישראלית את העמדה שבה נקטה במהלך כל הסכסוך המכונה "האינתיפאדה השניה", קרי המנעות מבלימת פעולות בלתי חוקיות של הכוחות המזוינים הישראלים. הבג"צ הישראלי נזקק לשלוש שנים תמימות כדי לקבוע שהשימוש במגנים אנושיים מצד חיילי צה"ל – נוהל שמוסד וזכה לכינוי "נוהל שכן" – מנוגד לחוק.
בתי המשפט הישראליים מתעלמים בעקביות מהעובדה שכוחות הבטחון הישראליים מפירים את הוראותיהם. מעבר למקרה שצוין לעיל, שבו אישר בכיר בצבא הישראלי כי הוא מתעלם מהנחיות בית המשפט, הורה בית המשפט העליון במאי 2007 על שינוי תוואי גדר ההפרדה בכפר בילעין; הצבא מתעלם מהחלטת בית המשפט מזה שלוש שנים, מפעיל אלימות קשה כנגד המפגינים במקום, ולאחרונה נקט במדיניות דרקונית של הגדרת כל הכפר כולו כ"שטח צבאי סגור" בימי ההפגנות. בית המשפט נמנע מלהפעיל כל סמכות כנגד חריגות אלה של הצבא, ולמעשה הסכים איתן בשתיקה.
עד כמה מודעים בתי המשפט לכך שהצבא מתעלם מפסיקותיהם, או אומר להם אי אמת? נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, אמר ביוני 2009 כי לעיתים הונתה מערכת הבטחון את בתי המשפט. יצוין כי ברק אמר את הדברים לאחר שסיים את תפקידו הרשמי – והוא לא ציין אילו צעדי עונשין, אם בכלל, נקט בית המשפט כנגד מי שעל פניו העידו מולו עדות שקר.
מכלל זה מתקבל הרושם כי המערכת המשפטית הישראלית משמשת לא כמערכת עצמאית מול מערכת הבטחון הישראלית, אלא כעלה תאנה. בהנתן הדבר, לא מצאתי מנוס אלא בפניה אליך. אודה לך אם תפתח בחקירה כנגד שלושת החשודים שצוינו, ובהתבסס על תקדים "משפט השופטים" והחקירה בספרד של "פרקליטי העינויים" של ממשל בוש, גם כנגד השופטים והפרקליטים שבמעשה או מחדל אפשרו פשעי מלחמה, או גרמו למבצעיהם לחוש בטחון במעשיהם. אחרי 43 שנים של סיוע לכיבוש הישראלי בגדה המערבית, של הסכמה בשתיקה וחיפוי על עבירות על החוק הבינלאומי כגון בניית התנחלויות והיסטוריה ארוכה של תמיכה באמצעים אקסטרא-לגאליים כגון מעצרים מנהליים וצווי השתקה, נראה שהגיעה שעתה של קהילת המשפט הבינלאומי להפסיק ולקבל את טענותיה של מערכת המשפט הישראלית, ולראות בה חלק מהמנגנון המאפשר את הפשעים.
(יוסי גורביץ)
האם זה אותו כותב שבזמן "עופרת יצוקה" הצדיק הרג כל חבר חמאס, כולל צוערים בטקס סיום קורס שוטרים?
מה גרם לשינוי החד בעמדתך לגבי מדיניות החיסולים? ההפרה של פסיקת בג"צ?
מעולם לא שיניתי את דעתי באשר לחיסולים. הם מקובלים, כל זמן שהם אכן ממוקדים ופוגעים במטרה שלהם, ובה בלבד. ובאנשים בלתי חמושים אין לירות. במהלך "עופרת יצוקה", תמכתי בהריגתם של אנשי חמאס *חמושים* ובכך אני עדיין תומך. לא משנה לי אילו מדים הם לובשים.
למה הכוונה ב"חמושים"? האם הכוונה היא "ברגע שבו הורגים אותם הם אוחזים בנשק"? או שמא "משתייכים לכוחות ביטחון רשמיים כלשהם"? או אולי "משתייכים לארגון טרור"?
ברגע שבו הורגים אותם.
יוסי גורביץ, לפי מה שאתה אומר, אפשר להסיק שהיית תומך ב"חיסולים ממוקדים" של אנשים בכוחות הישראליים, כמו הרמטכ"ל וכו', שמשתייכים גם הם לגוף שעוסק בטרור ובהפרות אמנות וחוק בינ"ל (בהנחה שטיל מדהים מסוגל איכשהו לפגוע רק בהם בלי להרוס תשתיות ולהרוג אנשים מסביב.)
במלחמה כמו במלחמה, לא? כל חמוש ואיש צבא מכל דרגה הוא מטרה לגיטימית, משני הצדדים.ובצבא יש מספיק מחבלים עם דם על הידיים (כן הגנרלים והרמטכ"ל), שלא הייתי מצטער לרגע אם היו מחוסלים במהלך איזה מבצע.
יש הבדל בין תומך בחיסול של הרמטכ"ל או אחד האלופים, לבין חושב שזה מעשה לגיטימי.
אני נגד. זו תהייה מכה כואבת לצד שעליו אני נמנה. ועם זאת, אני חייב להגיד שאם הרמטכ"ל ייפול בפשיטה על הקרייה, או אם אלוף הפיקוד ייהרג בהפגזה ממוקדת בזמן ביקור באחד החטמ"רים בגדה – אני לא אוכל להגיד שזה לא לגיטימי. יחסית לכל שאר פשעי המלחמה שהפלסטינים ביצעו בעשר השנים האחרונות – פשעים שמגמדים אפילו את אלו שלנו – זו פעולה מותרת וראוייה.
כואבת, מכה נוראית לצד שלנו, אבל לא נפשעת.
אז כן, כשצה"ל מפגיז מטרות של כוחות הביטחון של החמאס ומפיל אנשי ביטחון במשמרת – גם אם מדובר בתפקיד – אין בכך דבר שונה מהתקפה על קורס של צה"ל או על בסיס צבאי שלנו. זו מטרה לגיטימית.
לא, אני לא תומך בחיסול הרמטכ"ל, אני תומך בהסגרתו להאג… כוונתי הייתה שאם הוא יפול, אני לא אזיל אפילו לא דמעה אחת.
אז אני אומר שאני אזיל דמעה – אבל אני לא אחשוב שמדובר בפשע.
כלומר, אני בהחלט נגד. אבל מבין כל הפעולות שפתוחות בפני הפלסטינים, זו לא אחת מאלו שאינן לגיטימיות.
אני חושב שלא הבנתם נכון את השאלה. אני לא תומך ב"חיסול ממוקד"(גם אם באמת היה דבר כזה, נכון לעכשיו-אין) של פושעי מלחמה מהצד הישראלי.
השאלה נועדה להצביע על הצביעות כשמישהו חושב שזה בסדר לירות על בכירים בחמאס.
רציתי לדעת מה התגובה של מר גורביץ.
"במלחמה כמו במלחמה"- במלחמה יש חוקים. בשביל זה הוקמו ארגונים בינ"ל, כדי שזוועות לא יוכלו להתבצע בתירוץ של "במלחמה כמו במלחמה".
להוציא להורג פושעים מהחמאס ללא משפט זו עבירה על חוק בינ"ל, גם אם מתעלמים מהתינוקות שנהרגים בסביבה, והבתים שנחרבים.
לישראל יש זכות להגן על התושבים שלה מפני טרוריסטים, אבל האופציה הצבאית לא חוקית כל עוד לא מוצו האופציות הדיפלומטיות. במקרה של ישראל, האופציה הדיפלומטית אפילו לא נלקחה בחשבון. אם היא רוצה את הפסק הירי מכוחות ההתנגדות, עליה להפסיק את הזוועות שמובילות להתנגדות. (או, כאלטרנטיבה, להענות לחידוש הפסקת האש שעבדה מצויין עד שהפרנו אותה לפני הטבח בעזה)
"במלחמה כמו במלחמה" זה לא אני אמרתי, זה מה שהאספסוף המוסת חוזר עליו, כל פעם שמחסלים איזה ילד שזרק אבנים, "מה אתם רוצים, שנחלק להם סוכריות"? אז אני אומר שאם כבר מלחמה, אז מלחמה עד הסוף, וזה כמובן כולל מאבק מזויין בצבא הישראלי, שזהו דבר לגיטימי לחלוטין במסגרת לחימה. אני מדבר על הצביעות שלחיסולים של צה"ל מתייחסים כאל "הגנה", אבל לפעולות של הארגונים הפלסטינים קוראים "טרור". הישראלים עדיין לא החליטו אם הם במלחמה או שהם נאבקים בהתקוממות מזויינת נגד הכיבוש.
ודאי. איזו שאלה? אלו מטרות צבאיות סופר לגיטימיות. גם הסיכול הממוקד של רחבעם זאבי היה כשר בעיני.הלוואי שכל ההתקפות הפלסטיניות היו כאלה, במקום לתקוף מטרות אזרחיות.
בעיני פעולות החמאס לא לגיטימיות, בוודאי שלא חיסולו של זאבי. הסיבה – מדובר באנשים שלובשים מדים מתי שנוח להם ופושטים אותם כרצונם. זה גם נכון לגבי החיזבאללה בלבנון. כשם שאני מגנה את השימוש במתנחלים להשגת מטרות ביטחוניות מוצהרות (האמת, זה היה הרבה לפני 67, כבר היה טרקטוריסט שקיבל צל"ש כשחרש את השדות ליד רמת הגולן) כך אני מגנה את המשחק הכפול שבו כשרוצים לוקחים נשק והופכים ללוחמים וכשרוצים הופכים לאזרחים שלווים שהפגיעה בהם אסורה.
החמאס אמנם אינו כוס התה שלי, וגם לא הג'יהאד האיסלמי המוזכר בפוסט, אבל בכל זאת, מוזר שנתרעם דווקא על היעדר המדים (בשעה שהם הורגים אזרחים כשיטה). לוחמים חבויים בלב אוכלוסיה אזרחית זה משהו שיש בכל מחתרת, לא? האם נגנה גם את הרזיסטנס בצרפת על היעדר מדים?
מצחיק, ומה עם "אזרחים ישראלים" שנהרגים, שרובם ככולם שירתו בעבר בצה"ל ונקראים למילואים בעת הצורך? האם גם הם משחקים "משחק כפול"?
רצח גנדי היה לגיטימי? זה די שונה מאנשי צבא, הוא היה פוליטיקאי נבחר ציבור, ונרצח בגלל הדעות שלו (חשוכות ככל שיהיו) ולא בגלל מעשים. איך אתה מצדיק את זה?
אלוף פיקוד מרכז?
שנים רבות מאוד לפני ההתנקשות. אתה מצדיק הרג ללא משפט של כל מי שאי פעם שרת בצה"ל?
למה בגלל דעותיו? אולי בגלל עצם היותו שר בממשלת ישראל ("פיגוע איכות", או איך שקראו לזה אז…)
ולא, הוא לא היה מטרה לגיטימית בגלל היותו אלוף פיקוד המרכז שנים רבות לפני ההתנקשות. אבל אם ישראל עוצרת שרי ממשלה פלסטינית בגלל השתייכותם הפוליטית…
אתרגם ואפיץ.
תרגמת ? גם אני רוצה…
יוסי, בקשר לפוסט הקודם שנמחק ולא הספקתי לקרוא – האם יש קשר של המלמ"ב לפרשה הזו? (אני הצלחתי להבין שכן). מי הגוף שאחראי על העברת הבקשה לאיסור הפרסום לבית המשפט? הרי בסוגיית ואנונו הם אלו שהיו אחראים לטיפול בו אם אני לא טועה.
אשמח אם תוכל לומר לי. תודה
הבקשה תמיד מוגשת על ידי הפרקליטות. מי הגוף שעמד מאחוריה, נדע עוד כמה ימים.
יוסי תודה על האישור להשתמש בפוסט.
אתמול רציתי לפתוח את המטרה הזאת בפייסבוק וכוונת בדיוק למה שחשבתי.
מי שלא מואז בפייסבוק מוזמן
http://apps.facebook.com/causes/causes/468251
יוסי שלום. אני מבקשת לשאול אותך משהו שכלל לא קשור לנושא הדיון.
אני מנסה להיזכר בשם ששכחתי.
צרפתיה ממוצא יהודי שהמירה את דתה לנצרות קתולית. היא חיה בצרפת בשנות ה-20 וה-30 כמדומני.
היא היתה מאוד ביקורתית כלפי ההלכה היהודית האורתודוכסית.
היא גם נחשבת לאחד ממבשרות הפמיניזם.
התוכל להזכיר לי את שמה ?
סליחה על ההתפרצות לבלוג
תודה מראש
Alice Babette Toklas
ויפה שעה אחת קודם
אני היחיד שחושב שההטפלות לענת קם מוצדקת?
למרבה הצער לא. אבל אם היה לך מושג ירוק מהי דמוקרטיה ובשביל מה צריך אותה, כנראה שהיית מתעניין פחות בשאלה אם ההיטפלות מוצדקת או לא, ויותר עצם העובדה ששלטון יכול לעשות דברים כאלה.
אני חושב שעם המעשים המיוחסים לה, הטיפול בה בסדר גמור.
מ.ש.ל.
עד כמה שהבנתי יש פה מדינה. מדינת ישראל. היא מדינה דמוקרטית. עליה מגן צבא. עליה ועל הדמוקרטיה. זה הסיפור שרוב הציבור מספר לעצמו. ב 1956 נקבע תקדים. פקודה לא חוקית בעליל, לא ממלאים. מזכירים את זה לכל טירון וטירונית. קודם מדינה, דמוקרטית ואח"כ צבא. כשהרמט"ל נותן פקדוה לא חוקית למי חייל אמור לפנות ? לשר הביטחון ?
לא דיברתי על הצד האתי של מה שהיא עשתה, היא כנראה בשירותה הצבאי חתמה על הסכם שמירת סודיות. היא הפרה אותו. הדליפה חומר מסווג לתקשורת, היא היתה לפני כן כתבת ואחרי כן כתבת, לצערי בגלל שאיני חבר בחוגים שמאלנים כאלה ואחרים פרטי הפרשה די עמומים לי, אבל אני רואה כאן יחד עם איזו אידיאולוגיה גם אינטרסנטיות ובסופו של דבר זה לא משנה. הדלפת חומר מסווג? המלמ"ב יבוא אלייך. מהי המדינה ההכי דמוקרטית ונאורה? האם אין לה איזה משרד סודי שאמור לשמור על סודות המדינה?
יש כאן שלושה פשעים ( לכאורה):
1. מ"י מחזיקה, מאז דצמבר, את פלונית ענת קם במעצר, וכנראה מתעדת להעמיד אותה למשפט, והכל נעשה במחשכים, מבלי שיובא לידיעת הציבור או בכלל. גם אם יש פרטים חסויים בפרשה
הרי שקשה להאמין שיש סיכון ביטחוני המחייב חלילה וחס, שכולה צריכה להיות חסויה. גם אם החקירה בוצעה בסודיות, על ההליך המשפטי להתקיים באור.
וראה את שכתבה טוב ממני עו"ד לילה מרגלית http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3871107,00.html
2. מפקדי הצבא הפרו ביודעין את פסיקת בית המשפט בפרט, ואת חוקי המלחמה בכלל. כפי שפורסם בכתבה של אורי בלאו שיוסי מזכיר וראוי להעמידם לדין.
3.ענת קם העבירה מסמכים מסווגים לעיתונאי. ייתכן שהיא חייבת בדין. ייתכן גם שמעשיה מוצדקים בכל זאת.
יוסי, ואיני מסכים עימו, כורך את כל השלושה יחדיו, ואיני מסכים אתו.
להעלמת חשודים וניהול משפטים בחסוי צריך וחייבים להתנגד.
על בזיון בית המשפט יש לתת את הדין.
ועל כךצריכה להיות הסכמה גורפת גם כאשר אין הסכמה על מעשיה של ענת קם
יפה אמרת.
למה החומר מסווג?
אם הוא היה מסווג משום שהוא מיועד להגן על פעולות צה"ל בזמן התרחשותן, מקורות מודיעיניים וכו' – ניחא. אם הוא מסווג משום שהמידע שבו מתעד פשעים, והסיווג מיועד להסתיר אותם מעיני הציבור, אז עצם השימוש בסיווג עצמו הוא נפשע, וחובתו של אזרח – וחייל הוא קודם כל אזרח – היא לחשוף קשר של הצבא כנגד הדמוקרטיה ואת העובדה שהוא עובר על החוק.
את שאר הדיון, ברשותך, במועד מאוחר יותר.
המידע מסווג ככל מסמך צה"לי פנימי.
כן, אבל כ"סודי ביותר" ולא כ"מוגבל" – יש משמעות גם לדירוג הפנימי
אשכרה מ.ש.ל
כן.
מי שחושף מעשים לא-חוקיים ממלא חובה אזרחית.
מגיע לה צל"ש שלטון החוק.
נדמה לי שהפרת החלטת בג"ץ היא בזיון בית המשפט ולא עבירה על החוק.
דרך אגב, מי יכול לתבוע את הרמטכ"ל על בזיון החלטת בית המשפט ? מגישים נגד זה בג"ץ?
וגם, בכל הדיון הזה צריך לזכור שמי שסיבך את העיתונאית בחוסר אחריות משווע,
(אולי חוסר אחריות פושע??) הם העורכים היקרים של הארץ.
הם לא היסוו את המסמך שהועבר להם באופן שימנע את זיהוי המדליף שלו.
היא יכולה לתבוע אותם תביעה אזרחית ולדרוש מהם פיצויים על כל הצרות שנגרמות לה
בגלל חוסר המקצועיות שלהם?
אכן, אחד הדברים המקוממים בסיפור זה שעורכי הארץ בחרו לפרסם את זה ולא נושאים בשום אחריות. אם הם חושבים שזה משהו שצריך לפרסם, עליהם להגן על המקור שלהם. אם לא, הם צריכים לחטוף יחד עם המקור. זה שהמקור חוטף והם נשארים צחים כשלג, לא לוקח.
האם אי תביעת דיבה כמותה כהודאה באשמה?
משפטית, לא. אבל די ברור מה הסיבה שהם לא ששים לטהר את שמם באופן הזה. הוצאה להורג של מבוקשים תוך כדי פעולת "מעצר" זה נוהג די ישן.
אם ברורה הסיבה אין צורך להשתמש בטיעון חלש כל-כך כמו אי תביעת דיבה, הלא כן?
לא ברור לי מדוע הריגה של קצין אויב בזמן מלחמה הוא פשע. לשאלה אם הוא חמוש אין שום רלוונטיות. קרוב לוודאי שגם רומל או מאנשטיין במפקדותיהם לא היו חמושים (כי מפקד אמור לנהל ולא לתפקד כחייל פשוט) ואני חושב שמובן לכל אחד שהפצצתם (לו קרתה) לא הייתה נחשבת פשע מלחמה.
הטענה שאנשי החמאס הם פושעים הזכאים למשפט היא מגוכחת במבחן המציאות. אנשי החמאס הם חיילים של צבא אוייב הנמצאים איתנו במלחמה. במלחמה נלחמים עם רובים
, לא עם בגצ"ים. החיילים שנחתו בנורמנדיה באו לירות בחיילי האוייב, לא להעמיד אותם למשפט. נכון שכל החוכמולוגים יעלו פלפולים משפטיים אבסטרקטים (החמאס אינו מדינה מוכרת ולכן אינו יכול להיות במלחמה כי מלחמה זה רק בין מדינות וכו') אבל מכל בחינה אפשרית – גוף של אנשים העומד מעבר לגבול ויורה עליך אלפי רקטות הוא לא פושע אלא צבא אוייב, ולכן הריגת חייליו – בבסיס, ברחוב או במיטה הוא אקט לגיטימי.
כן, רק שהצבא מחסל "חשודים", וחשוד יכול להיות כל אחד. רצועת עזה היא מחנה פליטים אחד גדול, שרובו מורכב מקטינים, נשים, זקנים, ושאר אזרחים לא חמושים. כלומר כל אזרח הוא פוטנציאלית "חשוד", ואם ייכנס לאיזה גנרלצ'יק ג'וק לראש, דינו נגזר, והוא איננו יכול לערער על כך בבית משפט. חוץ מזה תזכור שהמפקדות של רומל ומנשטיין היו בחזית. לחסל אותם במפקדה אם היא באמצע עיר מאוכלסת הוא אכן פשע מלחמה (והפצצות דרזדן למשל בהחלט היו פשעי מלחמה בקנה מידה מודרני).
או שאתה טוען שכל רצועת עזה והגדה זה חזיתות, והלוחמה שם מתבצעת 24 שעות ביממה, ומכאן כל שטחן הוא יעד צבאי לגיטימי?
למצב שאתה מתאר יש פיתרון מאוד פשוט- זה נקרא מדים.
הסיבה שחוקי המלחמה שאתה הזכרת מדגישים כל כך את החשיבות של תלבושת היא בדיוק כדי למנוע את המצב שאתה מתאר.
המושג "חשוד" נוצר בדיוק כתוצאה מכך שהחמאס כמו ארגוני גרילה מנסים להטמע בתוך האוכלוסיה האזרחית.
נ.ב לכל מי שעומד לשאול, כן אני חושב שהמיקום של הקריה באמצע תל אביב היא תקלה חמורה שחובה לתקן. אבל לפחות מדובר בקומפלס מובחן היטב שקיימת הפרדה ברורה בינו ובין הגורמים האזרחיים שסביבו. בנוסף יש להזכיר שמדובר היה בבסיס שהוכם ע"י הבריטים שצה"ל קיבל בירושה.
אז אם הם ארגון גרילה שנטמע בתוך האוכלוסייה האזרחית, זאת אומרת שאין באמת מלחמה נגד שום צבא, נכון? (כי נגד אזרחים לא באמת נלחמים, כן?)
או שאתה מתכוון שאם הם לא חיילים לובשי מדים, אלא לוחמי גרילה שמסתתרים בתוך האוכלוסייה האזרחית, אז כן מדובר במלחמה, אלא רק שהיא נגד כל תושבי עזה והגדה, כי כל אחד מהם יכול להיות לוחם גרילה מוסווה? וכמו שכתבתי קודם, יוצא מכך שהלוחמה לא נפסקת 24 שעות, וכל השטחים הם החזית. אני מניח שלא למלחמה מהסוג הזה אתה מתכוון, ולא על צבא כזה אתה מדבר.
אז איפה למעשה זה החזית, ואיפה האזרחים בהם אסור לפגוע, ואיך יודעים במי כן מותר?
אתה צודק שהם לוחמי גרילה, אבל הם לא צבא, לכן אי אפשר להלחם בהם כמו שנלחמים בצבא. צבא מביסים אחרי קרב, ומגיעים לאיזשהו הסדר בין המנצחים למפסידים. כוח גרילה שמקורו בהתקוממות עממית כתגובה לעוול מתמשך אי אפשר "להביס" או "לנצח", כיוון שאין לצפות מהאנשים להפסיק להתקומם עד שהעוול לא מתוקן, או עד ששני הצדדים לא מגיעים לוויתורים הדדיים והסכם.
לישראל מאוד נוח להמשיך לקרא לזה "מלחמה", כי אם היא תודה שהיא נלחמת למעשה לא נגד צבא, אלא נגד עם שלם, אז לא תשאר לה ברירה אלא להודות שצה"ל הוא צבא כובש שאיננו נלחם על חיי מדינתו, אלא נגד התקוממות עממית בתגובה לשליטתו בשטחים שאין לו מה לחפש בהם. זהו כמובן מצב לא רצוי מאוד, ולכן עדיף להגיד שאנחנו במלחמה, או נלחמים נגד יישות מופשטת שנקראת "הטרור" (ולעזאזל עם הסיבות שלו).
תראו, כל הוויכוח שמתנהל פה בשאלה אם מדובר בלוחמים או חשודים הוא חשוב, אבל לא ממש רלוונטי למקרה הנדון. בית המשפט פסק שבהינתן אפשרות לעצור פלסטיני החשוד בפעילות טרור, יש לעשות זאת ולא להרוג אותו. מותר להתנגד לפסיקה הזאת, להפגין נגדה, לדרוש דיון חוזר בבית המשפט, וכו'. אבל כאשר מפקדי הצבא פשוט מפרים את פסיקת בית המשפט, זהו פשע. בעצם, זוהי מיקרו-הפיכה צבאית, שלמרבה הצער, מדינת ישראל התרגלה לשכמותה.
"צה"ל הוא צבא כובש שאיננו נלחם על חיי מדינתו, אלא נגד התקוממות עממית בתגובה לשליטתו בשטחים שאין לו מה לחפש בהם"?
אתה מתכוון שההתנגדות שלהם לגיטימית עד שנצא מעזה נכון?
רגע, לא כבר יצאנו מעזה לפני כמה שנים.
נדמה לי שכן.
נדמה לי גם שעכשיו זה סתם איזור מחוץ לגבולות ישראל, אשר ממנו נורים טילים לתוך ישראל.
אז העזתים עושים מצור על עצמם ומפילים על עצמם פצצות (שאין שום השוואה בינהן לבין הקסאמים המסכנים)?
ואנחנו יורים על עצמנו קסאמים, כן, בערך זה התיאור.
מה זה חשוב אם היא לגיטימית? העובדה החשובה היא שאי אפשר לחסל אותה בכוח הזרוע, וישראל כנראה לא מבינה את זה. לגבי "יצאנו מעזה" אל תצחיק אותי.
מגניב אותי לדעת למה ארגוני החושך שלנו לא רודפים את שטרן על שהדליף (לכאורה?) מסמכים סודיים מתיקו של חננאל דיין.
בעצם, כמה תמים מצידי. הרי אסור להדליף מסמכים שחושפים פעילות נפשעת, אבל לסגור חשבון עם חייל מותר גם מותר.
סודי אישי וסודי ביותר הם שני דברים שונים.
"סודי אישי" באמת כל כך שונה מ"סודי ביותר"?
מישהו מכיר את פרטי חוקת השיפוט בנושא??
בהחלט שונה. מסירה לעיתון לשם פרסום "ידיעה סודית", כמשמעה בחוק העונשין, כמוה כריגול (עיין וענונו). מסירת מידע פרטי היא פגיעה בפרטיות, עבירה קלה בהרבה.
ופקודה להפר החוק היא פוטש. מי שמגן על המדינה בפני פוטש אינו בוגד\ת.
אני חושב שתלוי מי זה ה"אישי".
אם זה הרמטכ"ל, נגיד, אז זה יעניין את מנגנוני החושך.
אחרת – אולי את נציב קבילות חיילים.
לא ברור לי
א. האם אתה מתכוון לשלוח את המכתב לנמען, או שכתיבת הפוסט כמכתב נועדה לשרת מטרה 'ספרותית'
ב. אם כן, למה עכשיו? הרי המסמך המפליל התפרסם לפני שנתיים.
ב. זה חלק מהקמפיין למען ענת קם, ע"ע כל הפוסטים שנכתבו עליה והוסרו לאחר שהכותבים "נזכרו" שהיא לא רוצה שיכתבו עליה.
אני מתאר לעצמי שיוסי וחבריו מקווים שאם הם יצרו מספיק "באז" זה יוביל להקלת עונשה של קם.
מאמר מטופש ודיון הזוי.
תגובה מטופשת והזויה.
יוסי, האם זה סביר שרק בגלל ההדלפה יש צו איסור פירסום?
האם אין עוד איזה עניין שלא ידוע לנו עליו?
תרשו לי לענות לעצמי – הנה הסבר לצו איסור הפירסום:
http://www.richardsilverstein.com/tikun_olam/2010/04/07/judge-who-approved-kam-gag-order-perverted-justice-in-2003-palestinian-idf-shooting/
כמובן שבעתונות העולמית מדובר על זה ללא צנזורה:
הלינק לא נכנס, הנה הוא כאן:
http://www.israeli-occupation.org/2010-04-05/judith-miller-israels-censorship-scandal/
ידיעות פירסם תרגום כתבתה של מילר, תוך הבלטת ההשמטות שבוצעו מכוח צו איסור הפירסום:
http://www.richardsilverstein.com/tikun_olam/2010/04/05/cozy-relationship-between-israeli-judiciary-military-facilitates-gag-orders-other-free-speech-violations/
האם התקשורת העברית מתחילה להיזכר בתפקידה?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3871970,00.html
*** זהירות דמגוגיה ***
———————-
שאלה:
אם מבצע ואלקירי היה מצליח, בזמן שהמטרה לא היתה חמושה, גם אז היית פונה להאג ומשתמש בנימוק "באנשים בלתי חמושים אין לירות"?
תודה על הכנות.