החברים של ג'ורג'

אחרי רבים להרע

הכנסיה הקתולית ביצעה שורה ארוכה מאד של פשעים בהיסטוריה שלה, מהרגע שבו טעמה טעמו של כוח. משותפות פעילה מאד ברצח העם במה שהוא היום המדינות הבאלטיות, עבור בתמיכה בשתיקה (אם כי אחר כך גם התנגדות) לרצח העם בדרום אמריקה, והיותה שותף שקט של גרמניה במלחמת העולם השניה. על האינקוויזיציה מיותר להרחיב את הדיבור (אם כי לא מיותר להזכיר שוב שבניגוד למיתוס המקובל, היא לא רדפה יהודים).

ועדיין, עם כל פשעיה, זה שעליו המאמינים מסרבים למחול הוא חטא החיפוי על פדופיליה. תחילה בארה"ב ואחר כך באירלנד ומשם בעולם הקתולי כולו, נחשפו אלפי מקרים של כמרים פדופילים, שביצעו מעשים מגונים ואונס באלפי, אולי עשרות אלפי, קטינים. הנתונים הרשמיים של הכנסיה מדברים על מעורבות בפעילות פדופילית של 1.5% עד 5% מבין הכמרים. הכנסיה לא העמידה אף אחד מהם לדין; היא לא שללה מאף אחד מהם את תפקיד הכומר שלו (תהליך קיים שהשימוש בו נדיר); היא הסתפקה בהעברתם ממקום אחד למשנהו. בפועל, המשמעות היתה שפדופיל שהסביבה כבר החלה לחשוד בו הועבר בדיוק באותו רגע למקום אחר, שם הוא לא היה מוכר ושם יכול היה להמשיך ולפעול כרגיל. למותר לציין שלא היתה פניה לרשויות החוק.

כל ההעברה הזו של כמרים מדיוקסיה אחת למשניה הצריכה שיתוף פעולה של מאות בישופים. הארכיבישוף הקרדינל של בוסטון, ברנרד לאו, היה אחד הבולטים במעורבים; המקרה שלו, שנחשף לאחר שארגוני קהילה קתולים סירבו לשתוק ועוררו שערוריה, הביא לכך שעשרות כמרים מהדיוקסיה שלו הביעו בו אי אמון, מקרה שאין לו תקדים. זמן קצר לאחר מכן, לאו עבר – יש אומרים, נמלט – לרומא, שם הוא מחוץ להישג ידן של הרשויות האמריקניות. המחוז הכנסייתי שלו התמוטט כלכלית עקב התביעות מצד הנפגעים.

לאו לא היה הבכיר היחיד המעורב. לפני כשנתיים התפגר מַרסִיאַל מַאסִיאֵל, מייסד הארגון הקתולי הארכי-שמרני Legion of Christ. במשך שנים הואשם מאסיאל בעשרות מעשים מגונים ואולי גם מעשי עונש בעשרות קטינים שהיו תחת חסותו. הוותיקאן הגן עליו כמיטב יכולתו; בין המגינים היו גם האפיפיור יוחנן פאולוס השני ומי שיירש אותו, הקרדינל דאז יוזף ראצינגר. כשנה לאחר עלייתו של רצינגר לכס הקדוש, הוואתיקן נזף רשמית במאסיאל על השערוריה ההיא. המסר של הממסד הכנסייתי היה ברור: הנזק התדמיתי שייגרם לכנסיה בשל החשיפה חמור יותר, או על כל פנים חשוב יותר, מהנזק שנגרם לקטינים שהופקרו בידי זאבים מחופשים לרועים רוחניים.

באירלנד קורה בשנים האחרונות משהו משונה: המאמינים מגיעים לתפילה, מקבלים את לחם הקודש – ויוצאים מן הכנסיה מבלי להקשיב לדרשה. הכנסיה טענה במשך 1,700 שנים, מפולמוס דונאטוס והלאה, שהכומר הוא צינור של חסד של אלוהים, ושמעמדו כצינור לא מתבטל גם אם הוא כלי מלא זוהמה. הקהילה הפנימה את המסר: המאמינים מקבלים ממנו את החסד, הנס, שהוא מסוגל לבצע – אבל אין להם כל עניין במה שיש לומר. הוא מכשף ותו לא. אין לו מעמד רוחני.

מספר הכמרים הקתולים, ומספר המועמדים לכמורה, יורד בתכיפות. באירלנד, הכנסיה גוססת.

* * * * *

כל זה, כמובן, כהקדמה לפרשת מוטי אלון. פדופיליה איננה מוגבלת לכמרים קתוליים. על פי החשדות, אלון ביצע מעשים מגונים ואולי חמור בכך בכמה מתלמידיו. כרגיל, עם הפרסום הראשוני מגיעות עוד ועוד תלונות.

וכמו במקרה של הכנסיה, גם כאן יש קשר שתיקה. גוף נטול כל סמכות פורמלית, המכונה פורום תקנה, ידע על מעשיו של אלון לפני שלוש או ארבע שנים. ראוי לציין שעיקר השערוריה הקתולית כבר הסתיימה אז. חברי תקנה לא למדו מלקחה. מה יש לגויים ללמד יהודים.

פורום תקנה נוצר לאחר שנחשפה העובדה שזאב – איזה שם הולם – קופולוביץ', ראש הישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בירושלים ביצע מעשים מגונים ב-12 מתלמידיו. אם לדייק, ביצע מעשים מגונים לפחות ב-12 מתלמידיו. הסבירות שישנם נפגעים שאנחנו לא יודעים עליהם גבוהה מאד. לקשר השתיקה שלו היו שותפים אברהם שפירא, לשעבר הרב הראשי, וחיים דרוקמן. לא בדיוק קרדינלים וארכיבישופים, אבל די קרוב. שפירא ודרוקמן לא הועמדו לדין; היועץ המשפטי דאז, אליוקים רובינשטיין, היה רחמן כמנהגו והסתפק במכתב נזיפה חריף.

מה עשה פורום תקנה כשנודע לו על החשדות כנגד מוטי אלון? לזכותם ייאמר שהם פנו ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שאמר להם שבלי תלונה רשמית במשטרה ידיו כבולות. לחובתם ייאמר שהם בחרו בדיוק באותו פתרון של הכנסיה הקתולית: השתקה והעברה למחוז אחר.

שוב: הם בחרו להעביר את אלון לקהילה אחרת, לאחר שהוא כבר נחשף בקהילה שבה פעל. לקהילה החדשה לא היה מושג שטורף מיני בא להתגורר אצלם. דאגו שלא יהיה להם מושג. כלומר, במקום לחשוף את זהותו של אלון, הם העדיפו להרחיק אותו – אבל לא לנטרל אותו.

מה הם יכלו לעשות? כמה וכמה דברים. הם יכלו לנדות אותו. זה צעד חריג, מזעזע, אבל לא חסר תקדים. הוא מושת על גברים שמסרבים בעקביות לתת לנשותיהם גט. רב שמועל באמון תלמידיו – ובאמונם, ראוי לציין, של ההורים שהפקידו בידיהם את ילדיהם – הרוויח ביושר את העונש הזה.

הם יכלו לתלות גילויי דעת, שמבהירים שאלון מסוכן לציבור שלו, חתומים בשמם וביוקרתם. הם יכלו לומר שהם שמעו עדים, האמינו לעדים האלה, ועל כן הם אוסרים על כל מי שילדיו יקרים לו לשלוח אותם ללימודים אצל מוטי אלון. ספק אם הוא היה מעז לתבוע אותם לדין – מה גם שסביר מאד שמתלוננים, שהיו רואים אותו תובע, היו ניצבים לצד הנתבעים.

הם יכלו להגיע לכל מקום בו הוא נושא דברים, ולהתעמת איתו. למעשה, על פי דיווח היום ב"ידיעות", משהו מעין זה קרה לפני מספר שבועות – אבל נשאר בין הנוכחים באותו מקום.

במקום כל זה, הם בחרו בשתיקה. למרות שהם עצמם מודים שהתקבלו עוד ועוד תלונות, ושהם התרו באלון פעם אחר פעם. כל תלונה, כל "התראה", היא בפוטנציה ילד שחייו נהרסו. יתר על כן, נראה שהמצב היה ממשיך כפי שהוא, כי מדברי אנשי "תקנה" עולה שהם החליטו לפרסם את הידוע להם – מה שיכלו, אגב, לעשות לפני שלוש שנים באותה המידה – רק לאחר שהגיעו למסקנה שהידיעה דולפת לתקשורת (הם אף נקבו בשם הכתב החוקר, אבישי בן חיים).

כלומר, כמו ההיררכיה הקתולית, אנשי "תקנה" עמדו מנגד כאשר אחד משלהם ממשיך – בידיעתם! – לפגוע בחפים מפשע. הם חשפו את הפרשה, לדעתי, בעיקר משום שחשיפה חיצונית היתה מפנה אליהם הרבה מאד שאלות קשות. עכשיו, הם מצטיירים כמי שחשפו את אלון. בשלוש השנים האחרונות, הם חיפו עליו. הם לא היו מוכנים ליידע את הציבור במה שעשה אחד משלהם; החשש מ"חילול השם" היה ודאי שיקול מרכזי. ומדובר בפורום שיש בו לא מעט אנשים שלאומץ הציבורי שלהם יצא שם בסביבתם. סביר להניח, אגב, שאת ילדיהם-שלהם הם לא שלחו להתחנך אצל אלון.

כל זה עומד מעבר לשאלה של הלגיטימיות של קיום מסגרת חוקית-למחצה, מעבר לעובדה שאנשי "תקנה" התנהלו בפועל כמו אנשי משמרת הצניעות. פרדוקסלית, אילו לא התקיים פורום "תקנה" כלל, מצבם של החברים בו היה טוב יותר. משהוקם, ומטרתו היא להגן על הציבור מטורפים בקרב הרבנים, הוא נכשל בתפקידו: החברים בו אשמים בקשר שתיקה משותף, מעגל שתיקה שרק התרחב. שורה של כותבים דתיים, מהטרוריסט בדימוס חגי סגל ועד יאיר שלג, מיהרו – כרגיל, זו התמחותו של המגזר – להשוויץ בכך שחובשי הכיפות שונים ממגזרים אחרים. אוי לגאווה הזו.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

55 תגובות על ”אחרי רבים להרע“

  1. עדו הגיב:

    מילא חגי סגל, גם הנכדה של ליבוביץ'

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3850790,00.html

    הוא בטח מתהפך בקבר עכשיו.

  2. שי הגיב:

    לא פורסמו המעשים שבהם אלון מואשם. אחת השמועות היא שאלו היו יחסים בהסכמה בין בגירים, אולי תוך ניצול יחסי מרות, אולי גם עם נערים מהצד הלא נכון של גיל ההסכמה. זה לא מוסרי, כנראה גם לא חוקי, אבל מכאן ועד לקרוא לו פדופיל יש מרחק.

    פדופיל מתעניין בילדים וילדות שלפני, או על סף, הבגרות המינית. המין (הביולוגי) של הילד לא משנה — דווקא הגירוי הפדופילי הוא בחוסר ההתפתחות המינית. זו גם דעתו של הDSM בעניין.

    להבנתי אלון מואשם בקיום יחסי מין עם נערים מבוגרים יותר. עדיין מגע מיני עם ילדים בגירים מינית אך לא בגירים חוקית הוא לא מוסרי, אבל לא פדופיליה.

    כלומר: אלון אולי פושע, כנראה בן אדם מגעיל, אבל לא סוטה. מי שמציג אותו כסוטה הוא תקנה, ונדמה שלא בגלל עניין הגיל, או המרות, אלא בגלל המין של מי שעשה זאת איתו. לו היה מקיים יחסים עם תלמידות, אולי היה עוקר למגדל, אבל לא היינו רואים את פרצופו בעיתון.

    תקנה קוראים לו סוטה ונזעקים כי הרב, ר"ל, אוהב גברים. בכך הם דווקא גרועים מהקתולים. הקתולים החביאו את הפושעים ככל שיכלו. כאן הם דווקא מוציאים החוצה את הפושעים, בתנאי שהם הומואים.

    • ג'ו הגיב:

      זה כנראה הסיבה שכל כך הרבה מקרים התגלו אצל הקתולים, האיסור המוחלט על מין מוביל למציאת פורקן עם הפגיעים ביותר, עליהם קל לסמוך שלא יחשפו החטא.

      בניגוד לכך ביהדות המין כמובן מותר, לכן ביהדות אין תופעה מקבילה לזו שבכנסייה. אך המין אסור כמובן בין גברים, מה שמנע מאלון מערכת יחסים לגיטימית עם גבר בוגר ולכן דחף אותו למערכות כאלו עם קטינים.

      • מני זהבי הגיב:

        ג'ו: "מה שמנע מאלון מערכת יחסים לגיטימית עם גבר בוגר"

        אני תוהה אם, במקרה שמוטי אלון היה עוזב את תפקידו כרב, משהו עדיין היה מונע ממנו מערכת יחסים לגיטימית (מבחינת חוקי המדינה) עם גבר בוגר.
        אין לי בעיה עם הומוסקסואליות, אבל אני מניח שתפקיד הרב פשוט אינו מסתדר אתה. כפי שפציפיסט אינו יכול להיות גנרל, וצמחוני יתקשה להיות קצב.
        בדומה לכך, בעולם הקתולי, מי שחושב שאינו יכול לחיות בלי מין, יתכבד ולא יבחר בקריירה כנסייתית (או יעזוב אותה אם הוא התחרט באמצע).

        • ג'ו הגיב:

          אני לא מבין מה אתה מנסה להגיד. מה שמנע ממנו מערכת יחסים לגיטימית עם גבר בוגר הוא החברה שבה הוא חי ואמונותיה (החולניות), לא תפקידו כרב. כלומר מערכת האיסורים הדתית, המתכחשת לצרכי האדם היא האשמה בפשעים הללו.

          • אבנר לנגוט הגיב:

            אני מצטער אבל אני לא מוכן לקבל אפולוגטיקה על האדם הזה. מדובר בכל קנה מידה מוסרי בחלאה. נערים מבולבלים, במשבר אישי מול נטיה מינית שהם לא יודעים איך להתייחס אליה, פונים אליך, מנהיג רוחני נערץ שמהווה סמכות נעלה ונאצלת עבורם, עבור כל חבריהם ועבור והמשפחות שלהם, כדי שיעזור להם להתמודד עם המשבר האישי הגדול של חייהם ומה הוא עושה? מנצל אותם, משתמש בהם למימוש התאוות האישיות שלו.
            זהו ניצול במובן העמוק ביותר, אונס במשמעות העקרונית גם עם מבחינה טכנית גרידה לא בוצע כאן עברה פלילית. זהו בבירור המעשה שאותו רצה המחוקק למנוע…
            גם אם לא היה לו את הכוח האישי להתמודד מול החברה בה הוא גדל הוא היה יכול לפרסם מודעת דרושים אנונימית, במקרה הגרוע ביותר לשלם כמה שקלים (שבניגוד למקבילה הסטרייטית שלהם הם בדרך כלל עצמאים ולא דווקה מנוצלים) ולסיים את זה. ניצול הרסני של חסרי הישע הוא אף פעם לא מעשה שמותר לתרץ…

            • ג'ו הגיב:

              לטעון כי מערכת האיסורים הדתית, המתכחשת לצרכי האדם היא האשמה בפשעים הללו, זו לא אפולוגטיקה, זה תיאור מציאות.

          • מני זהבי הגיב:

            מה שאני מנסה להגיד הוא שהנטייה שלי אינה לחפש את האשמים אלא לנסות להבין מה אפשר ללמוד מהסיפור הזה (ובעצם, גם מכל סיפור אחר). בעיקר מה אפשר ללמוד על בני האדם, כי זה מה שמעניין אותי. ומה שאני יכול ללמוד מהסיפור הספציפי הזה אינו מחמיא. יושב לו אדם שדחפיו המיניים סותרים את הנורמות המקובלות בחברה בה הוא חי, ואינו יכול (או אינו רוצה?) להתגבר על הדחפים הללו. עד כאן זה בסדר, מבחינתי. אבל אותו אדם גם ממלא תפקיד מכובד ונהנה ממעמד יוקרתי בחברה בה הוא חי, והתפקיד/המעמד הנ"ל צפוי להתרסק אם ייוודע בציבור שהוא אכן פועל בעקבות אותם דחפים. כלומר, הבחירה היא, פחות או יותר, החופש להיות עצמך מבחינה מינית מול תפקיד/מעמד חשוב. בחירה שאינה קלה, אבל אני הייתי מצפה איכשהו מבן-אדם לבחור את הדרך שלו בהגינות (והרי אילו היה אלון מוותר ביוזמתו על תפקיד ראש הישיבה, פורש לחיים פרטיים ומנהל קשרים נסתרים, אבל מתוך רצון הדדי, עם גברים, סביר להניח שאיש לא היה מתעניין בכך). מה שעשה אלון הוא ניצול התפקיד הרם לשם סיפוק דחפיו המיניים (שכאמור, אינם הולמים בהגדרה את אותו תפקיד). ואני חי מספיק שנים כדי להבין שהגישה הזאת, של "גם וגם", אינה ייחודית לגברים יהודים אורתודוקסים.

            • ג'ו הגיב:

              הוא היה יכול לנהל קשרים נסתרים גם בלי לפרוש מהחיים הציבוריים, אני עדיין לא מבין הקשר.

              • מני זהבי הגיב:

                אמממ…
                דמות ציבורית מושכת אליה יותר תשומת לב. מיודענו יצחק לאור עשה הרבה פחות כותרות ממוטי אלון, לא בגלל "התקשורת הסמולנית" אלא מפני שהרב אלון מעניין יותר אנשים.

    • ygurvitz הגיב:

      ממה שהבנתי הוא חשוד גם בקיום יחסים עם תלמידי הישיבה התיכונית שלו. הם מגיעים לשם בגיל 14.

      • אבנר לנגוט הגיב:

        כל הפירסומים היו של נערים מעל גיל 16, בגלל בכלל יש פה שאלה. אם אלה היו ילדים בני 13 שוטרים היו מגיעים עכשיו לביתו של הרב…

      • ג'ו הגיב:

        גיל 14 הוא מעל גיל ההתבגרות המינית כך שלא מדובר בפדופיליה (במובן הDSM של המונח)

  3. אבנר לנגוט הגיב:

    אני לא הייתי ממהר להאשים את הפורום גם בגלל ההרכב (פרופ' ידידיה שטרן, יעל רוזמן מ"קולך"), גם בגלל שבמקרים אחרים הם כן הפנו למשטרה כולל לפחות מקרה אחד שהם הפעילו לחץ על המתלוננת להתלונן, גם בגלל שלפחות על פי עדות של אדם שהיה תלמיד שלו אין מצב שהמתלוננים היו מסכימים להתלונן בפומבי וגם בגלל שלפחות על פי הגרסה שלהם התשובה שהם קיבלו מהיועץ המשפטי היא שלא מדובר כאן במקרה פלילי מאחר שמדובר בנער מעל גיל 16 שאינו תלמיד של הרב (על פי סעיף 345 חוק העונשין אינוס קטין הוא מקרה בו- "הבועל קטינה שמלאו לה ארבעה עשרה שנים וטרם מלאו לה שש עשרה שנים, והיא אינה נשואה לו, או הבועל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואין, דינו – מאסר חמש שנים.") הם טוענים כי הוסבר להם ע"י היועץ כי על פי הפסיקה רב שאיננו מורה אינו נופל תחת ההגדרת "יחסי מלות" ועל כן לא מדובר בעברה פלילית. הם תוענים שהם סירבו להעביר את השם ליועץ רק לאחר שהאחרון לא היה מוכן להגיש כתב אישום.
    למעשה אפשר לתאר פה שני מצבי עולם אחד שלילי מאוד ואחד חיובי:
    א) שאכן נערך פה כסת"ח שהיו מעורבים בו חד משמעית כל מנהיגי הציונות הדתית מהשמרנים ביותר ועד כמעט הליברלים ביותר (הרב שרלו לדוגמא).
    ב) שהנעשה פה נסיון לקבוע נורמת התנהגות לאישי ציבור שגבוה מהנורמה הפלילית. מעשה חיובי על כל הדעות שהלוואי שהיה נעשה גם בכלל המרחב הציבורי (כל שקורה לפעמים במדינות כמו אנגליה)

    • דודי הגיב:

      אגב, ממש עכשיו היה אמור לעלות תיקון לחוק, כך שגם יחסים בין רב לבין אדם שמתייעץ עמו ייפלו בקטגוריה של יחסי מרות.

    • ש.ב הגיב:

      אני חושב שזה קצת משניהם.

    • גרייף הגיב:

      בראיון ב"ישראל השבוע", חברי הפורום אמרו שהם עודדו מתלוננים לא להתלונן במשטרה. בנוסף, בהתייעצות שלהם עם מני מזוז הוא ביקש מהם ליידע אותו לגבי כל הליך שהם עושים (אני מנחש, אם כי זה לא נאמר, כי במקרים של פדופיליה לא צריך לחכות לתלונה במשטרה) ונאמר במפורש שהם לא עשו זאת לגבי כל המקרים.

      ז"א שמדובר בדיוק באותו קשר שתיקה כמו בכנסייה: הניסיון של מנהיגי ציבור להגן על עצמם ועל הטוהר המדומה שלהם.

  4. ההאשמות על שיתוף פעולה של הכנסיה הקתולית עם הנאצים הן קלושות. במקרה הרע, הכנסיה שתקה מול זוועות הנאצים בגלל הפחד שלה מנקמתם – ובכך לא היו שונים מרוב תושבי אירופה. במקרים לא מועטים אחרים, לעומת זאת, כמרים קתוליים גרמנים נרדפו על ידי השלטון הנאצי, ואף נשלחו למחנות ריכוז.

    ראוי לציין שדווקא היחסים של הנאצים עם הכנסיות הפרוטסטנטיות הגרמניות היו חמים באופן יחסי, בשל נכונותן של הכנסיות הפרוטסטנטיות להתגמש לקראת אידיאל כנסיית-המדינה הנאצי. עם הכנסיות הקתוליות, לעומת זאת, העסק היה הרבה יותר מורכב, לאור נאמנותם החד-משמעית של הכמרים הקתולים לואתיקן.

      • קראתי, ומצאתי ציטוט מדו"ח פולני אחד שמעיד שגורמים מסויימים בכנסיה הקתולית בפולין החזיקו בעמדות אנטישמיות באופן קיצוני. זה לא מחדש כלום, ולא מעיד על שיתוף פעולה עם הנאצים. מצד שני, באותו מקום מוצג ציטוט ממכתב של הבישוף הקתולי בברלין, שמעביר לאפיפיור בקשה שהגיעה מתושבים לפרסום עתירה למען היהודים המגורשים מהעיר על ידי הנאצים. בהקשר בו הובא הציטוט בא להעיד על אדישותו של האפיפיור, אבל נמצא מעיד דווקא על המורכבות של הכנסיה הקתולית, שאפילו בברלין של 1941 נמצאו בה כאלו שחשבו על גורלם העגום של היהודים, ופנו בעניין לאפיפיור.

        אני מניח שאפשר לערוך ספר עב כרס בו יוצגו מקרים של אנטישמיות מחרידה מצד אנשי כנסייה במהלך מלחמת העולם השנייה. מצד שני, אני מניח שניתן יהיה לערוך ספר עב כרס על גילויים נדירים של חמלה ואנושיות מצד אנשי כנסייה (רובם, אגב, בפולין דווקא). אלו ואלו הן מקרים מבודדים, ולא מדיניות רשמית. בכל מקרה, לא ניתן למצוא הוכחה לשיתוף פעולה רשמי או אחר של הכנסייה הקתולית עם הנאצים. אין ספק בכך שהותיקן שתק בנושא היהודים במהלך מלחמת העולם השנייה – אבל ראוי לציין שבאותה המידה, ממשלות המערב גם הן לא דנו באופן רשמי בנושא השמדת היהודים, ולא הכריזו אף הכרזה בעניין. מעניין שהיחידים שאמרו בקול שהנאצים משמידים יהודים ויש לעצור אותם, היו הסובייטים דווקא.

        אפשר וצריך להאשים את הכנסיה הקתולית באינספור זוועות במהלך ההיסטוריה. עם זאת, במלחמת העולם השנייה הם דווקא היו יחסית בסדר. לדעתי, הנטייה ההולכת וגוברת להצביע על הכנסיה הקתולית כמשתפת פעולה עם הנאצים, נובעת משובניזם יהודי-ישראלי שנצרך לזעוק "כולם שונאים אותנו! כולם נאצים!". תפישה היסטורית מורכבת לא מסתדרת עם לאומנות ממין זה, שצריכה להציג את העולם בגוונים של שחור ולבן. לכן, באווירה הלאומנית הפופולארית בימינו, קיים ניסיון להיאחז בכל בדל מידע כהוכחה ניצחת לכך שהכנסייה הקתולית היתה לא פחות גרועה מהנאצים. עובדתית, זה פשוט לא נכון.

        • דודי הגיב:

          אנשי הכנסייה בקרואטיה של האוסטשה, בידיעת הוותיקן, לא סתם שיתפו פעולה עם משטר רשע, אלא הובילו באופן פעיל את הזוועות שבוצעו נגד סרבים, יהודים וצוענים: גירוש המוני, רצח המוני, והמרת דת המונית – "הצלת נפשות" במונחי אנשי הכנסייה.

          גם מחוץ לשם, התמונה הכללית בהחלט רחוקה מ"סך הכל בסדר". היו מעשי חסד, אבל עמדת הכנסייה, כארגון, בהחלט לא הייתה התנגדות לצעדים שנקטן הנאצים ומשטרים מקומיים פרו-נאצים נגד היהודים.

          ממשלות המערב גם הן בהחלט לא היו בסדר, אבל הן כן גינו לפחות את רדיפות היהודים, גם לפני ההשמדה. לקולו של האפיפיור ושל בישופים מקומיים יש יותר משקל מלקולו של שר חוץ בריטי עבור ציבור גדול של גרמנים, ושל אירופים אחרים במדינות החסות הנאציות – סלובקיה, הונגריה, קרואטיה, צרפת של וישי.

          • ציטוט של אלברט איינשטיין:

            Being a lover of freedom, when the revolution came in Germany, I looked to the universities to defend it, knowing that they had always boasted of their devotion to the cause of truth; but, no, the universities immediately were silenced. Then I looked to the great editors of the newspapers whose flaming editorials in days gone by had proclaimed their love of freedom; but they, like the universities, were silenced in a few short weeks…

            Only the Church stood squarely across the path of Hitler's campaign for suppressing truth. I never had any special interest in the Church before, but now I feel a great affection and admiration because the Church alone has had the courage and persistence to stand for intellectual truth and moral freedom. I am forced thus to confess that what I once despised I now praise unreservedly.

            • מני זהבי הגיב:

              אינני מכיר את הציטוט הזה, אבל נראה לי שהוא מדבר על המהפכה הגרמנית של 1918. איך זה קשור לנאצים ולמלה"ע השנייה?

              • ygurvitz הגיב:

                אהם.

                Only the Church stood squarely across the path of Hitler's campaign for suppressing truth.

                איזה מלחמת העולם הראשונה ואיזה נעליים?

              • מני זהבי הגיב:

                אתה צודק. אלוהים יודע למה דילגתי על הפסקה השנייה.

            • ygurvitz הגיב:

              הנושא מסובך.

              אין ספק שאלמנטים בכנסיה הגרמנית היו האופוזיציה הבולטת היחידה להיטלר בגרמניה. לכנסיה שם יש מסורת ארוכה של מאבק מול משטר דכאני.

              מצד שני, הוואתיקן זה כבר סיפור אחר לגמרי. פיוס ה-12 היה סייען נאצי בשתיקה ובמעשה, מתוך תפיסה אנטי בולשביקית. הוא אחראי גם לקריסה של חלק גדול מההתנגדות הקתולית בגרמניה – אחרי הבחירות של מארס 1933, כשהנאצים, אחרי חודשיים של טרור, לא הצליחו להשיג רוב, ומפלגת הצנטרום הקתולית היתה פחות או יותר כל מה שעמד מול היטלר, פיוס ה-12 (אז מזכיר המדינה של הוואתיקן, ששירת קודם לכן שנים ארוכות בגרמניה) ריסן אותה ובסופו של דבר פירק אותה. הקונקורדט שחתם עם היטלר אסר על פעילות פוליטית קתולית. על מעשיו במהלך המלחמה עצמה, על שתיקתו בזמן שיהודי רומא נלקחו למחנות ריכוז *תחת חלונו שלו* ועל שתיקתו על המתרחש במחנות ההשמדה, בזמן שהשגריר הפולני לוואתיקן שבת רעב במחאה, כבר נאמר הכל.

  5. דודי הגיב:

    "יאמר שהם בחרו בדיוק באותו פתרון של הכנסיה הקתולית: השתקה והעברה למחוז אחר. "

    לא. הכנסייה השאירה את הכמרים בתפקידם. אנשי תקנה הם אסרו על אלון ללמד ולייעץ לתלמידים בפרטיות.

    "מדברי אנשי "תקנה" עולה שהם החליטו לפרסם את הידוע להם – מה שיכלו, אגב, לעשות לפני שלוש שנים באותה המידה – רק לאחר שהגיעו למסקנה שהידיעה דולפת לתקשורת "

    לא. מדברי אנשי תקנה עולה שהם החליטו לפרסם את הידוע להם לאחר שאלון הפר את ההתחייבויות שקיבל עליו.

    לא חסר מה לבקר את התנהלות "תקנה" (והיועץ מזוז) בפרשה, אבל למה לעוות את האמת?

    • ygurvitz הגיב:

      הם אמרו שהוא הפר את ההתחייבות שלו כמה וכמה פעמים. כמובן, אלה רק המקרים שאנשי "מקנה" מודעים להם. בכל פעם ופעם, הם החליטו לא לפרסם, ולהסתפק בהתרעה שהם כבר היו צריכים לדעת שהיא לא אפקטיבית. פתאום עלה להם כתב על הזנב, וטראח – פרסום. אני לא חושב שזה צירוף מקרים.

  6. דודי הגיב:

    ולהוכחת דבריי, מתוך האתר של פורום תקנה שחברו של ג'ורג' עצמו צירף אותו כראייה לדבריו:
    לנקודה הראשונה:

    "הוועדה הטילה על הרב סדרת הגבלות שתרחיק אותו מהאפשרות לפגוע במתלוננים עתידיים (עקירת דירתו לצפון לא היתה יוזמה של פורום תקנה). הרב אלון נאלץ לעזוב את ראשות ישיבת הכותל, את ההופעות הציבוריות שלו וסדרה שלמה של תפקידים ציבוריים שמילא. "

    לנקודה השנייה:
    "פרסום הפרשה כעת נעשה משום שגברו בליבנו החששות כי אין בידנו דרך אחרת להגן על הציבור מפני סכנת פגיעה נוספת אפשרית. גורם משמעותי בעניין זה הייתה העובדה כי הרב אלון לא מילא אחר ההגבלות שהוטלו עליו ובמיוחד בתחום הקשרים האישיים. הפרסום בא לאחר שבמהלך השנים הותרה הרב אלון מספר פעמים כי אם הוא לא יפעל במסגרת ההגבלות שהוטלו עליו נאלץ לפרסם את הדבר."

    בהמשך אותה פסקה אמנם מוזכר, כי הפרשה דלפה בין כה וכה: "לא זו בלבד, התברר כי אט אט דולפת הפרשה מכוח העובדה שמעגלים שונים היו קשורים בה, כולל רבים מאנשי הרב אלון עצמו".

    חברו של ג'ורג', במידה רבה של אי-דיוק, תיאר כך את הסיבה שנתנו אנשי תקנה לפרסום:
    " מדברי אנשי "תקנה" עולה שהם החליטו לפרסם את הידוע להם – מה שיכלו, אגב, לעשות לפני שלוש שנים באותה המידה – רק לאחר שהגיעו למסקנה שהידיעה דולפת לתקשורת". התעלמות מוחלטת מהפרת התנאים, שהיא הסיבה העיקרית לפי אנשי תקנה. אני מניח שהחבר יטען שהסיבה האמיתית לכך שיצאו לתקשורת היא הפרסום הצפוי. ניחא. אבל זה לא מה שעולה מדבריהם.

    על קצה המזלג על הנקודה עצמה: טיבם המדויק של המעשים אינו ידוע עדיין, ובפרט ההאשמה בפדופיליה היא נמהרת. אם אמנם לא היה בסיס להליך פלילי (למשל, מכיוון שאין חוק שאוסר על רב לקיים יחסי מין עם אדם צעיר שבא אליו לייעוץ, ואינו תלמידו), הרי שפעולת תקנה, הרחקת אלון ממשרת הוראה וייעוץ, הייתה סבירה לדעתי.

  7. תומר הגיב:

    האבחנה שלך שהכמרים החוטאים הופכים למכשפים חסרי סמכות רוחנית היא ממש מצויינת. בנוגע לאלון ו"תקנה", אני לא מסכים איתך, והתגובות שלפני כבר פירטו בעניין (וגם כתבתי אצלי כפי שאני מקווה שקראת). וכמו שאמר מי שאמר בנסיבות אחרות, פורים שמח יהודים.

  8. לייזר פלס הגיב:

    הפוסטים שלך מרתקים אותי תמיד אך הפעם אנסה לתקן כיוון שחבל לי על הרושם שנוצר בעיניי כאילו חיפשת "להכניס להם" בלי קשר לעובדות.

    1. העובדה שהגוף אינו בעל סמכות פורמלית רק מעלה את ערכו בעיניי. מדובר כאן בקבוצת אנשים שהיה להם רק מה להפסיד מהעיסוק בעניין ובכל זאת הם לא מנעו זאת מעצמם בכדי להגן על נפגעים עתידיים.
    2. ההשוואה למקרה קופולוביץ' מוכיחה על הדרך הארוכה והנפלאה שהציבור הזה עשה. הלוואי שזה יימשך.
    3. הם לא בחרו להעביר אותו לקהילה אחרת אלא חייבו אותו להפסיק את כל פעילותו הציבורית (זאת לצד יידועו של מזוז). משנמנע לעשות כן – הם חשפו אותו. ההקבלה של המקרה הזה לתפקודה של הכנסייה הקתולית עושה עוול גדול.
    4. העובדה שהמידע הגיע לאבישי בן חיים לא הייתה סיבת החשיפה. זהו הסבר שולי שלהם לאלו הטוענים ל"חילול השם" בכך שהמידע היה מפורסם בין כה וכה. סביר להניח שלכתבה של אבישי בן חיים לא היה את אותו האפקט שיש לפעולה של פורום 'תקנה' בתוך הציבור הרלוונטי.
    5. חוקית למחצה? מה לא חוקי בזה? וממתי עומד החוק מעל לכל?

    לסיכום: הפרשה הנוכחית שהתפרסמה כמעט במקביל לפרשת יצחק לאור מציבה לפנינו (אנשי שמאל רדיקלי) מראה אכזרית. אנחנו קקות.

    וסתם הערה: בחיידר בו למדתי (יצאתי בשאלה) היה מורה שהואשם ע"י תלמידים רבים בניצול מיני. הפרשה "הסתיימה" בכך שהוא פוטר\הועבר מהחיידר אך החל ללמד בעיר אחרת. כמה מעודד לקרוא שלפחות במקרה של מוטי אלון הטיפול היה שונה.

    • M הגיב:

      "לסיכום: הפרשה הנוכחית שהתפרסמה כמעט במקביל לפרשת יצחק לאור מציבה לפנינו (אנשי שמאל רדיקלי) מראה אכזרית. אנחנו קקות"
      מי זה "אנחנו"?
      למה קקות? כי "לנו" אין "מנהיגות רוחנית" ש"שופטת" בסתר?
      הרי אם יצחק לאור יורשע באונס ויישב בכלא, זה לא ישנה 2 דברים: שהוא היה בנאדם חרא גם קודם, ושהוא ימשיך כנראה להיות כותב מבריק גם אחר כך. ובכל מקרה, מעולם לא היו לו חסידים שוטים שהעריצו את "דמותו".

      • לייזר פלס הגיב:

        החסידים השוטים הם אלו שנתנו לו לערוך ולפקח על משכתבות בהארץ – למרות התלונות. החסידים השוטים איפשרו לו ללמד על אף שידעו הכל.
        החסידים השוטים הם אלו הכורכים את המשטרה והפרקליטות ככתר לראשם וטוענים שעד שמשהו לא נתקע במסננת הזו – הכל בסדר ואפשר להמשיך כרגיל.

        על המעגלים הקרובים ללאור (שלפחות בחלקם המשמעותי מורכב מאנשי שמאל רדיקלי) היה לחשוף ולדחוף לבירור כנה של החשדות נגדו כבר לפני זמן רב כי הרי כולנו שמענו משהו בשנים האחרונות.

  9. Angelica הגיב:

    אפשר ליחס את זה לדת, או למוסדות הדת ולהדגיש את הפן הזה של הפרשה. למה לא.
    בפועל מדובר כאן בקשר השתקה גברית שחוזר על עצמו בכל מנגנון – בין אם זה שררה, צבא, קלריק או קבוצות ספורט. הנורמה הגברית של חיפוי אחד על השני מתוך איזו אחווה או סולידריות באה לידי ביטוי כאן באופן פשוט. לא מבינה על מה ההתרגשות? בגלל שהוא 'רב'? את מי זה מעניין?..
    פעם עבדתי בחברת הייטק גדולה בארץ. הוטרדתי קלות ע"י אחד הבוסים הגדולים, מותיקי ומייסדי החברה. לא עבר זמן ואשה אחרת בחברה פוצצה את הפרשה לאחר שנטפל גם אליה. פתאום התברר שמדובר בפרשה שנמשכת שנים על גבי שנים. שכולם ידעו ושתקו. גם בחברה הזו סגרו את הפרשה בפנים – הגיעו להסכם עם האישה; את העבריין העבירו לתפקיד אחר מרופד מאד שיישב בו עד הפנסיה והסירו ממנו (לדעתי רק באופן זמני) אחריות ישירה לעובדים.
    אז הנה: לא דת, לא צבא, לא נעליים. סתם חברה ישראלית גברית ושוביניסטית. ענין של נורמה.

  10. סמולן הגיב:

    בעסה לומר שהפוסט בעצם די בסדר, אבל אגיד את זה. הוא בסדר.

    אני – בערך כמו מני – חושב שהבעיה העיקרית הוא ההיבט החברתי. מצד שני, חביב לראות שלא סוקלים אותו ואפילו לא חושבים על זה. העמדה הזו נובעת מכך שלא נחשפתי לסיפורים על אודותיו כ"טורף מיני". אני מניח שחקירת המשטרה תעלה משהו, אם יש.

  11. בוב גה"ז הגיב:

    את זה ראית? הדתיים עושים עכשיו גם נזק במשרד המדען הראשי:

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1151211.html

  12. ב' הגיב:

    למשרד התעמולה יש אתר חדש: http://www.masbirim.gov.il/

  13. שונרא הגיב:

    על פניו, כל הנוגעים בפרשייה הזו עברו בצורה מאסיבית על חוקי המדינה שמטילים חובת דיווח

    חוזר משרד החינוך המטפל בנושא
    כאן

    בעיקרון, כל אדם שיודע על פגיעה כזו בקטינים, חובתו לדווח על כך למשטרה או לפקיד סעד. פעולה של "הגליה" ליישוב אחר היא הפרה ביודעין של חוק סעיף 368-ד' בחוק העונשין (ס"ק ג'-2).

    מתוך הנספח הרביעי של המסמך שקישרתי אליו לעיל:
    "על פי חוק העונשין כל מי שיש לו יסוד סביר לחשוב כי נעברה עברה בקטין או בחסר ישע חייב לדווח לפקיד הסעד או למשטרה. העובר על הוראה זו דינו מאסר 3 חודשים. החוק מטיל חובת דיווח מיוחדת על בעלי המקצועות רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או מי שעוסק במקצוע פרה-רפואי, שעקב מקצועם או תפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עברה בקטין או בחסר ישע על ידי האחראי עליו או על ידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנה. מי מהם שעבר על ההוראה של חובת הדיווח דינו מאסר עד 6 חודשים."

    נשמע שאנשי "תקנה" הם כאלה ש"יש להם יסוד סביר לחשוב שנעברה עברה בקטין".

    (והקישור ישירות, במקרה שהתגיות לא פעלו:

    http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/2/2-1/HoraotKeva/K-2009-3b-2-1-11.htm

    )

    • אסף רזון הגיב:

      הבנתי שהם דיווחו ליועץ המשפטי לממשלה ודרכו למשטרה.

      • שונרא הגיב:

        זו עקיפת סמכות בעייתית מאוד, לטעמי.

        היועץ המשפטי, תפקידו (ותפקיד משרדו) לקבל את התיק שאספו עבורו אנשי הרווחה ו/או המשטרה ואולי גם אנשי הפרקליטות, לשקול את כל הראיות ולהחליט אם יש להן די משקל להבאה לדין.
        ברגע שמי שמביא אליו את הראיות אינו גוף מקצועי/אובייקטיבי אלא סוג של בורר/שופט-מטעם-עצמו, הוא לא יכול לקבל החלטה מושכלת. להיפך, ללא בירור עדין של רשויות שאינן נגועות באינטרסים זרים (כמו, למשל, הגנת יתר על מוניטין של רב ומעילה בחובת ההגנה על קטינים וחסרי ישע), פורום "תקנה" סימא אותו. אבל היועמה"ש אינו חייב להסתמא – הוא היה רשאי (וחייב) לדרוש בירור מלא של מומחי רווחה ואם היה מקום להעמיד את אלון לדין, היה עליו לעשות זאת.

        אם היה מקום להקל בדינו, היה זה מקומו של בית המשפט, שאת סמכויות גזל לעצמו היוהמ"ש – על חשבון קטינים.

  14. האמת היא שפם הגיב:

    מה נפלא העתיד שמבטיחים לנו יהודוני הימין!

    מדע כמו אצל גבי אביטל
    צדק כמו אצל משה דרורי
    דיפלומטיה כמו אצל ליברמן
    ונורמליות מינית כמו אצל מוטי אלון

    מישהו עדיין חושב שהימנים בארץ הם לא חבורת קופים מלוכלכים ומרושעים שאם היו נולדים בתקופה אחרת ובמדינה אחרת הם היו נהיים נאצים?

    • מיקי לטוביצקי הגיב:

      אמנם אין מאכילים את הטרול, אך כדי שלא תיחשב שתיקה כהסכמה, עלי לציין שהתגובה של "האמת היא שפם" מבזה את כותבה ואת הפורום הזה.

  15. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    "נורמליות מינית". מה זה זה?

  16. עדו הגיב:

    http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/200210_Media_tribal_fires.aspx
    מסתבר שאבישי בן חיים הוא דווקא אחד המסתירים

  17. MuyaMan הגיב:

    אמנם באיחור ניכר אבל זה הציק לי בעין ורק עכשיו וידאתי שאני באמת צודק – אני חושב שהכותרת צריכה להיות "אחרי רבים לרעות".