החברים של ג'ורג'

אלה לא חמגשיות, הטמטום בוער בראש חוצות, וארדן מחלק את ירושלים

עוד שלוש הערות על המצב

אלה לא חמגשיות: היועץ המשפחתי לממשלה, אביחי מנדלבליט, נאלץ בעל כורחו להגיש ביום חמישי כתב אישום נגד אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו. את רוב סעיפי האישום השליך מנדלבליט על עזרא סיידוף, מנהל המשק בבית ראש הממשלה, כביכול סיידוף ביצע את העבירות הללו על דעת עצמו, טענה שמעליבה את השכל הישר.

נתניהו ומלחכי פנכתו (הם קוראים לעצמם “התקשורת הימנית,” בחלק גדול מהמקרים) מיהרו לזעוק מרה ש”מעמידים אשת ראש ממשלה לדין על חמגשיות.” בולשיט. שרה נתניהו, כפי שאםשר לראות מכתב האישום (זהירות, מסמך), גנבה כ-395,000 ש”ח בכספי ציבור והוציאה אותם על ארוחות שף. לא רק שהארוחות הללו לא הגיעו בחמגשיות, נתניהו אף נהגה לבחור את המלצרים שיגישו את הארוחות הללו.

אבל אפילו אם מדובר היה בחמגשיות, אנחנו נשארים עם הסכום: כמעט 400,000 ש”ח. בואו נאמר שאם הפרקליטות היתה מוצאת אזרח שרימה כך את המדינה, זה לא היה נמשך שלוש שנים ולא היה מצריך את תשומת לבו של היועץ המשפטי לממשלה.

יש פה עוד נקודה: נתניהו השחיתה את כל סביבתה. שורה של עובדי מדינה ועשרות עובדים בסקטור הפרטי היו מעורבים בזיוף חשבוניות במצוותה. ספק אם יש משהו ממאיר מהשחתה כזו. זו בפני עצמה סיבה לעונש כבד במיוחד.

ואחרי הכל, צריך לזכור: לא העכבר גנב, אלא החור גנב. לשרה נתניהו אין סמכות מכוח עצמה. היא אזרחית מן השורה. מי שנתן לה את הכוח ומי שמעמיד פנים שלא ידע מה קורה בביתו-שלו הוא בנימין נתניהו, ראש הממשלה.

הטמטום, הוא שורף, הוא שורף: הח”מ משתדל כמיטב יכולתו לא לעקוב אחרי המונדיאל, שלהבנתו המועטת הוא תחרות עולמית של 22 שחקנים, כדור אחד, שופט שמוצאו תמיד מפוקפק, כמה קוונים וקהל עצום של חוליגנים. רוב הזמן הוא מצליח להתחמק מידיעות בנושא ביעילות מועטה אך מיעילותה של נבחרת ישראל באי-השתתפות באירוע עצמו. אף על פי כן, אי אפשר היה להתחמק בסוף השבוע מידיעות על כך שנבחרת ארגנטינה נתקלה במשוכות מסוימות, וזאת בשל רמת הטמטום החריגה שהופגנה בישראל.

כידוע, נבחרת ארגנטינה בחרה לפני מספר שבועות לבטל משחק ידידות בישראל מסיבות שלא הובהרו עד תומן, שמצד אחד קושרו למנהגה השנוי במחלוקת של ישראל לירות באזרחים פלסטינים בלי סיבה ומצד שני לבהמיותה החריגה מן הרגיל של שרת הספורט. עם היוודע המה שלא קרה לנבחרת ארגנטינה, מיהרה שרת הספורט לכתוב ש”מי שמתעסק [עם “עם ישראל”] מתרסק”, רני רהב פלט צרף הברות לא ברור, ואפילו ב”ידיעות אחרונות” קישרו בין התבוסה (זו היתה תבוסה?) הארגנטינאית ובין החלטת הנבחרת לא לשחק בישראל.

כלומר, משרת הספורט ועד העיתון המוביל במדינה, רווחת ההנחה שיש יד אלוהית שמענישה את נבחרת ארגנטינה על חוצפתה כלפי שמיא. עכשיו, הדמון העיקרי של הדת היהודית, יהוה, הוא אכן טיפוס קטנוני ודי דוחה, והוא לגמרי מסוגל להתנהגות אלימה ואקראית; ההתמחות שלו היא בהרג ילדים, מבכורי מצרים עבור בבנו המת של דוד ועד הילדים שלעגו לנביא קרח.

עם זאת, בתקופה האחרונה הוא לא מי יודע מה פעיל. מירי רגב ומקדמי הטמטום הזה היו רוצים שנאמין שהדמון שלא היתה לו שום בעיה עם רציחתם של שישה מיליוני יהודים חטף את הג’ננה דווקא בגלל משחק כדורגל. נו, על זה כבר אמר הפילוסוף הקדום קסנופנס שאם לסוסים היו אלים, הם היו בדמות סוסים; אין להתפלא שמירי רגב יוצרת את יהוה מחדש בדמותה. ככה נראה היום השיח במדינה של עם שפעם התיימר להיות עם הספר.

אה, רגע, שניה: לוחשים לי באוזניה שרחל עזריה הצליחה לצאת לא פחות מטומטמת מרגב ורהב. אבל היא סוגדת לסוג אחר של דמון, הדמון שואה. מה אפשר לומר על זה? שאורוול צדק.

גלעד ארדן מחלק את ירושלים: הנער לעניינים מלוכלכים, גלעד ארדן, הודיע בגאווה השבוע שהוא מקדם חוק שיעניק לחמושי מג”ב הפועלים במזרח ירושלים, ופורעים באוכלוסיה המתמרדת המקומית, את אותן ההגנות מפני תביעות שיש לחמושי צה”ל. לחמושי המשטרה יש חסינות כזו רק מחוץ לתחומי מדינת ישראל, וארדן רוצה שהם יקבלו הגנה כזו גם במזרח ירושלים.

המשמעות הפשוטה של הצעת החוק הזו היא החרגה של מזרח ירושלים, לכאורה שטח ישראלי ריבוני, מתחומי ישראל. לחמושי מג”ב, הרי, אין הגנה כזו בתל אביב: אם הם יפוצצו עובר אורח אקראי במכות, ובהנחה שהם לא יצליחו לפברק לו אישום על תקיפת שוטרים, הם צפויים לתביעת נזיקין עצבנית.

וארדן, כרגיל, אפילו לא שם לב למה שהוא עושה. הוא כנראה לא יבין גם אם יסבירו לו לאט: הוא ציוני שרגיל למשוואה של “כמה שיותר שטח וכמה שפחות ערבים.” עם כל הקשקושים של הממשלה הנוכחית על “ריבונות”, היא לא באמת מבינה את המושג.

הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)

זהירות, ספין לפניך

רני רהב, יחצ"נם המתוקשר מאד של הטייקונים בישראל, יצא היום בהודעה מרעישה: מישהי, שמכונה בפייסבוק Israela Levi Agron, הפיצה תמונה של שר האוצר יאיר לפיד כשהוא במדי אס.אס. הוא קרא למשטרת ישראל לפתוח בחקירה דחופה.

הסתכלתי על הפרופיל של אגרון, ומה אני אגיד לכם – מאז "אחי העבדים" של יאיר לפיד, לא ראיתי משהו מזויף כל כך. הפרופיל של אגרון נפתח ב-11 באפריל. באותו היום היא גם מתחתנת. חודש אפריל מלא באמרות שפר חלולות – ובום, כשאנחנו עוברים לחודש מאי, אגרון, שקודם לכן לא כתבה מילה על פוליטיקה, הופכת לקיצונית זועמת. ב-16 במאי, היא מעלה תמונה שעליה נכתב "ביבי הוא רודן, רודן מפילים חיילי צה"ל." באותו היום, היא מעלה גם תמונה של מה שהוא לכאורה העיתון של מחר, שבו נאמר שמאות חיילים הפגינו, ככל הנראה נגד נתניהו.

bibi

שבוע לפני כן, היא מעלה עוד שתי תמונות, שתיהן מכילות טקסטים נגד יאיר לפיד.

lapid 2 

 

lapid 3

יש לה רק 57 חברים (היו הרבה פחות הבוקר, אומרים לי) וחלק מהם הם מותגים, בעיקר מעצבי שיער, ספרים ועוד. ל"ישראלה" אין שום אירועים שהיא הולכת אליהם, והיא חברה רק בשתי קבוצות, שתיהן עוינות ליאיר לפיד.

יתר על כן, היא לא קיימת בגוגל.

google

רוב התוצאות (כשעשיתי בדיקה ראשונה היו חמש; התווספו אליהן כמה מאז) מתייחסות לשערוריה שקמה בשעות האחרונות, והתוצאה היחידה ששונה מהן היא ביקורת של "ישראלה" על ספר, שנכתב ב-11 באפריל – היום שבו היא פתחה את חשבון הפייסבוק שלה. היא טוענת שבמקור היא אנגליה, אבל נכשלת באיות המילה Research בתואר שלה (!), וגוגל באנגלית גם הוא לא מכיר אותה.

יתר על כן, גם התמונות שהיא טוענת שהן שלה אינן שלה: הן של חוקרת ותושבת וויסקונסין בשם Linda Levi (כאן, כאן וכאן). בקיצור, הפרופיל מזויף כמו הדאגה של יאיר לפיד למעמד הביניים.

לאגרון יש רק כמה עשרות חברים, ורני רהב איננו ביניהם. אף אחד לא שיתף את התמונה שלה של לפיד, אז שאלתי את רהב איך בעצם הוא קיבל את התמונה. הוא אמר שהיא נשלחה אליו "על ידי עיתונאי." הוא הוסיף עוד שהוא ראה את החבר הטוב ביותר שלו, יצחק רבין (הוא שאל אם אני זוכר מי זה) נרצח בעקבות הסתה ואמר שלא יתן לזה לקרות שוב. אמרתי לו שמדובר בזיוף והוא אמר שהוא לא מבין בזה בכלל, ואני מאמין לו.

אוקיי, מישהו זייף פרופיל פייסבוק. למה? אם סתם אדם זועם היה מנסה לפרסם תמונה שאומרת שיאיר לפיד הוא צורר, הוא היה פותח חשבון סתמי ופשוט שם אותה שם – או, כמו במקרה הזה (שמופיע באחת משתי הקבוצות שבהן היתה חברה "ישראלה"), כותב את דברי הבלע שלו בשמו האמיתי. החשבון של "ישראלה" קיים מאז אפריל, והוא אמנם זיוף עלוב, אבל נראה שהיתה כאן יד של איזה רועץ מדיה חברתית, שניסה ליצור sock-puppet , בובה, למטרה כלשהי: מישהו שנראה אמין במבט ראשון ושיכול להחזיק שערוריית רשת לכמה דקות.

מי? זאת שאלה מצוינת. למי יש אינטרס לבנות דמות פיקטיבית, שהדבר היחיד שהיא עושה הוא להפיץ שטנה נגד שר האוצר, בדיוק יום אחרי הגשת התקציב האכזרי ביותר שהוגש כאן מזה עשור, ולהפנות את היחצ"ן הבולט במדינה לתמונה שבה נראה שר האוצר במדי איש אס.אס? למי יש עניין, בקצרה, להפנות במכה אחת את תשומת הלב הציבורית מהתקציב שעבר בקריאה ראשונה למה שנראה כמו הסתת דרדל'ה נגד שר האוצר – הסתה זולה, אבל כזו שלוחצת על כל הכפתורים של רצח רבין?

צריך להזהר בלוגיקה של cui bono, מי מרוויח. היא פתח מצוין לתיאוריות קונספירציה. אבל יש בפנינו קונספירציה: מישהו השקיע מאמץ – לא מספיק, אבל מאמץ – בבניית דמות פיקטיבית, שמטרתה הטלת רפש במתנגדיו של שר האוצר. עכשיו נשאר לברר מי עומד מאחוריה. אם היה לי אמון כלשהו ביכולת החקירה של משטרת ישראל, הייתי שמח על התלונה של רהב, שכן בגללה דווח שנפתחה חקירה. אבל אין לי.

בינתיים, להזהר: קל מאד היום ליצור פרובוקציות בשנקל, ועד שאתה מספיק להתלבש עליהן כמו שצריך, הן כבר הגיעו לכל התקשורת המקוונת.

הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)