החברים של ג'ורג'

עלילת הדם החדשה של חיים נבון

יש רב מעיק בשם חיים נבון, שהתמחותו היא הפצת גזענות יהודית כשהיא עטופה בכמויות של מתק לשון שהיו גורמות לחולי סכרת להתקף. על שנאת האדם של נבון, עטופה בשכבות עשירות של בורות, כבר עמדתי. שנאת הנוצרים שלו מתכתבת היטב עם הפוסט הקודם בבלוג, על כך ששנאת המין האנושי של היהדות קדמה אלפי שנים לסכסוך היהודי-פלסטיני, ושגזענות בקרב יהודים בישראל היא לא תוצאה של הסכסוך; אולי להיפך.

למה שבתי לנבון? משום שאחרי החלטה שהתקבלה השבוע בבג"צ, שקבעה שהמדינה צריכה להסביר מדוע לא תעמיד לדין את כותבי מדריך הריגת הגויים "תורת המלך" לדין, מיהר נבון להפיץ שוב מאמר ישן שלו בנושא. הטענה שלו שם היא ש"תורת המלך" מבוסס על "מוסר רצחני מוסלמי."

וואלה?

לפני שנתחיל לפרק שוב את נבון, כמה מילים על ההחלטה של בג"צ. נכחתי בדיון (לצורך דיון אחר, עליו אכתוב בקרוב בבלוג של "יש דין"), ואף שבעבר הסכמתי עם ההחלטה של וינשטיין לסגור את התיק נגד כותבי "תורת המלך," עורכת הדין עינת הורוביץ המוכשרת מאד, שטענה בלהט ובשכנוע בשם התנועה ליהדות מתקדמת, גרמה לי לחשוב על זה שוב. לא רק לי: גם לשופטים, שבסופו של דבר (ולמרות הערות סרקסטיות של הנשיא גרוניס) הוציאו כאמור צו על תנאי. להורוביץ היו מספר טיעונים: ראשית, היא אמרה, אי העמדה לדין במקרה מובהק כל כך של הסתה לגזענות פשוט מחסלת את החוק. שנית, היא ציינה את הפסיקה במקרה של עידו אלבא ו"הלכות הריגת גויים" שלו – מקרה דומה מאד למקרה "תורת המלך" – שם קבעו השופטים שפרשנות להלכה, להבדיל מציטוט שלה, איננה יכולה לחסות תחת ההגנה של "ציטוט מכתבי דת." הורוביץ ציינה שבהחלטה שלו, ויינשטיין דווקא מצטט מהפסיקה במקרה של אלבא – אבל שהוא מקפיד לצטט רק את שופטי המיעוט, אלה שדעתם לא התקבלה. זה מהלך קצת… משונה מצד יועץ משפטי לממשלה. אלא אם כל מה שהוא רוצה לעשות הוא לא להסתבך עם אנשים מסוכנים.

במקרה של אלבא (אפשר לקרוא את פסק הדין כאן), עמדו השופטים על כך שאי אפשר לנתק את ההסתה לגזענות מהמקום והזמן. אלבא כתב את הדברים שלו מיד לאחר הטבח במערת המכפלה שבאל חליל, ולתלמידי הישיבה המקומית. השופט מצא כתב בפסק הדין כך:

"זאת ועוד: בבואו לפסוק אם פירסום המאמר על-ידי המערער נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות, רשאי בית המשפט ליתן דעתו גם לנסיבות הזמן והמקום שבהן פורסמו הדברים. העובדה שהם פורסמו בקרב תלמידי כולל מערת המכפלה, כחודשיים לאחר מעשה הטבח שעשה ברוך גולדשטיין במתפללים מוסלמים במערה, אינה יכולה שלא לעורר שאלות. על שאלות אלו היה המערער מצופה להשיב. הוא שימש כמורה הלכה בכולל. חזקה שהייתה לו השפעה על תלמידיו. המאמר שמסר לידיהם רצוף במסרים גזעניים. אם חפץ להראות שעשה כן שלא למטרת הסתה גזענית אלא למטרה אחרת, לימודית-לגיטימית, היה עליו להתייצב על דוכן העדים ולבאר את מטרת פירסומו."

"תורת המלך" נכתב, במקור, עבור תלמידי הישיבה של יצהר, מהמוקדים הבולטים ביותר של טרור נגד פלסטינים. הורוביץ ציינה בטיעוניה שבחלק מהתקפות "תג מחיר," הופיע הכיתוב "תורת המלך."

ומכאן, במעבר חד מן החכמים אל השוטים, נפנה לחיים נבון. הלז, כאמור, כתב ש

"לעתים קרובות אנשי הימין האולטרה-קיצוני מאשימים את מתנגדיהם באימוץ מוסר נוצרי. 'תורת המלך' הוא דוגמה למקרה ההפוך: אימוץ של מוסר מוסלמי רצחני וכפייתו על תורת ישראל. אין חילול השם גדול מזה."

לא ברור אם נבון מעמיד פנים, כחלק ממסורת ההונאה של יהודים אורתודוקסים בבואם לדבר על העיקרים המפלצתיים של דתם, או שהוא באמת שוטה מספיק כדי להאמין במה שהוא אומר. אני נוטה לצד הראשון: קשה להאמין שיש מישהו שהצליח לקושש תואר של רב מבלי שיהיה מודע לחלק או כל מהדברים הבאים.

קודם כל, היהדות מכילה מצוות ג'נוסייד. היא מורה על השמדתו של עם בשם עמלק, בשל עבירה כלשהי שביצע או לא ביצע. לצרכינו, זה לא משנה אם היתה עבירה כזו או אם אכן התקיים עם כזה או לא: מצוות רצח העם קיימת. היא עומדת מדור לדור. על פי רש"י במקום, שנשען על מדרש תנחומא – כלומר, זמן ניכר לפני שהיה איסלם בעולם – "נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם, עד שימחה שמו של עמלק כולו, וכשימחה שמו, יהיה השם שלם והכסא שלם." כלומר, עצם שלמותו של יהוה תלויה בהשמדת עמלק. זו לא מסקנה בלתי סבירה: יהוה מגיב בחרון אף כאשר שאול לא משלים את השמדת עמלק, וזו סיבה מספיקה מבחינתו להדיח את המלך הראשון של ישראל. עמלק לא נעלם, ועל פי שורה של פרשנים הוא יושמד בימי המשיח; יש ויכוח אם המשמיד יהיה משיח בן יוסף או משיח בן דוד, אבל יש תמימות דעים שלפני שנגיע לימות המשיח, יצטרכו יהודים טובים להקים מחנות השמדה לעמלקים. ההשמדה של עמלק, יש לציין, היא טוטאלית – טוטאלית יותר מזו שמצווים עליה כותבי "תורת המלך": הם מדברים על הריגת ילדי האויב רק אם יש מקום לחשוד שהם ילחמו ביהודים בעתיד. אין שום דבר בעולם שיציל ילד עמלקי ממחנות ההשמדה שעליהם חולמים עורכי הבטאון של שמואל אליהו ושלמה אבינר.

הלאה. מסכת סופרים מספקת את כל ההצדקה ההלכתית שכותבי "תורת המלך" זקוקים לה, במילים הפשוטות "טוב שבגויים הרוג." כן, יש הסכמה בקרב הפרשנים שמדובר במצב של מלחמה, אבל גם זה המצב שעליו מדברים כותבי "תורת המלך" רוב הזמן.

נמשיך. יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, כותב (יורה דעה, קנ"ח א') ש

"עובדי גלולים משבעה העממין, בעת שלא היה בינינו וביניהם מלחמה, ורועי בהמה דקה מישראל בארץ ישראל בזמן שהיו רוב השדות של ישראל וכיוצא בהן, אין מסבבין להם המיתה ואסור להצילם אם נטו למות, כגון שראה אחד מהם שנפל לים, אינו מעלהו אפילו אם יתן לו שכר. לפיכך אסור לרפאותן, אפילו בשכר, אם לא היכא דאיכא משום איבה."

ההדגשות שלי. זו איננה אגדה, זו הלכה פסוקה, והיא עתיקה מאד. היא קדומה לאיסלם. מכאן אנחנו מגיעים בקלות לפסיקה שעליה כתבתי לאחרונה של ברוך אפרתי, שאוסרת לרפא לא יהודים בשבת. אם יש הלכה מוסלמית שאוסרת על ריפוים של לא מוסלמים, בימים שבהם הם אינם במלחמה, אני לא מודע לה. עד כמה שידוע לי, זו תועבה שהיא יחודית ליהדות.

ודאי שהלכות אונס בזמן מלחמה קודמות לאיסלם, וכפי שכבר ראינו "אשת יפת תואר" מכילה אונס ראשון, והיא נתמכת על ידי מי שהפך לימים לראש מדור הלכה ברבנות הראשית, אל"מ אייל קרים. בעקבות החשיפה ב"חברים של ג'ורג'," הודיע קרים כי דבריו הוצאו מהקשרם. הוא לא הסביר איך.

יש עוד, כמובן. אפשר לדבר על "מצוות עיר הנידחת," שמורה על ביצוע רצח עם בעיר שתושביה החליטו להפסיק להיות יהודים, ששימשה כבסיס ההלכתי להקמתה של האינקוויזיציה האפיפיורית. אפשר לדבר על התפיסה שאומרת שצריך להרוג כל לא יהודי שאיננו שומר על "שבע מצוות בני נוח" – עמדה שבה נקטו כותבי "תורת המלך," שכתבו ש"כאשר אנחנו ניגשים לגוי שעבר על שבע מצוות והורגים אותו מתוך אכפתיות מקיום שבע המצוות, אין שום איסור בדבר."

כמובן, כותבי "תורת המלך" משתמשים לצרכיהם בבעיה המרכזית של היהדות האורתודוקסית: חוסר היכולת שלה להשליך זבל רוחני מהעגלה שלה. יש הרבה מאד רבנים שיודעים בסתר ליבם שהמוסר האנושי עבר את המוסר היהודי בערך במאה הראשונה שלאחר הספירה, אבל הם אינם מסוגלים להודות בכך. אם יאמרו את זה, הם יצטרכו לומר שכותבי התלמוד – וההלכה היהודית, כמו רוב מוחלט של היהדות ההלכתית, איננה נשענת על התנ"ך; היא נשענת על התלמוד – שגו. וברגע שהם יאמרו את זה, הם ימצאו את עצמם מול שוקת שבורה. כי אם אלו ש"אם הם כבני אדם, אנו כחמורים" טעו כאן, במה עוד הם טעו? אם אתם פותחים לדיון את האפשרות שהתלמוד עצמו שגה, מה נשאר מהיהדות ההלכתית?

אז כן, חוסר היכולת הזו להתגמש על התלמוד משמש יפה מאד אתאיסטים זועמים כעבדכם הנאמן, שיורים על הרבנים בדיונים פומביים אמרות תלמודיות אוויליות כאבני בליסטרה רק כדי לראות אותם מתפתלים ואת הקהל צוחק – אבל הוא משמש גם מטרה מסוכנת הרבה יותר. הוא משמש רבנים חסרי מצפון ככותבי "תורת המלך", כמו שמואל אליהו ונבלות אחרות, כדי לתאר את עצמם כמי שהולכים "בדרך האמת" מבלי לסטות ממנה בגלל שטויות כמו לוגיקה ומוסר. הרבה מהם נהנים להנגיד את "המוסר היהודי" מול המוסר האנושי (הם מעדיפים לקרוא לו "נוצרי".)

אם הקהל שלך הוא צעירים בורים שרוצים להרגיש סוג של עליונות על אחרים מבלי שתהיה להם צל של סיבה לגיטימית לכך, התרעלה ההלכתית הזו היא כלי נשק נהדר. היא מאפשרת לדבר על "חזרה למקורות" תוך העלמת העובדה שמעולם לא היה משטר יהודי שהשתמש בכלים האלה, ושלמעשה אם היה משטר יהודי אלו בדיוק הדרכים שבהן הוא לא היה הולך: אלה דרכים שההזיה היהודית פנתה אליהן בדיוק משום שלא היה כוח בידיה. אלה פנטזיות נקמה של האנשים שהאמינו שבשבילם נברא העולם, אבל שכתוצאה מהיפוך בלתי נסבל של המציאות "כל הארץ לי קרדום."

אז נבון משקר לנו. הוא רוצה שלא נראה את הזבל שהוא מנסה להסתיר נואשות, בעוד שאליצור ודומיו מציגים את הזבל הזה לראווה כבושם. מאחר והוא לא יכול להאשים את המסורת שממנה הוא בא, הוא מנסה להפיל את התיק על האיסלם. אין ספק שההלכה האיסלמית היא אוסף אשפה מהבילה בפני עצמה; אבל היא לא אחראית על "תורת המלך." זו עלילת דם.

"תורת המלך" היא נבלה מצחינה ששייכת אך ורק למסורת של חיים נבון. והיא תמשיך להיות שם כל זמן שנבון ודומיו ימשיכו להעמיד פנים שהיא איננה שלהם. רק הם יכולים לנקות את האורוות הללו – אבל הם אינם מסוגלים לכך. וכיוון שכך, הם רק משרתים את הרבנים שמקדמים אותה: הם מאפשרים להם לצייר את עצמם כמורדים עקשניים שאומרים את האמת, מול ממסד שמנסה להסתיר אותה. העובדה שזו אמת לא נעימה רק מסייעת להם.

ועוד דבר אחד: קלגסי משטרת ישראל נתפסו השבוע כשהם מפעילים אקדח טייזר – אקדח הלם חשמלי – ככלי עינויים כלפי אשה חסרת ישע, שאותה הם היו אמורים לפנות לאשפוז. זהירות, תמונות קשות. הסיכוי שהקלגסים, שאיימו באלימות כלפי האדם שצילם אותם, יועמדו לדין הוא אפסי. כמו שנאמר פה פעם אחר פעם: את משטרת ישראל צריך לפרק.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו שתי תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)

עלילת הדם של חיים נבון

חיים נבון משווק את עצמו כרב מודרני, אורתודוקסי אמנם אבל סובלני. בדרך כלל, אם לא קוראים אותו בזהירות, זה אפילו עובד. אבל, מדי פעם, עולה לו הרב לראש. שלשום (ז') התרתח נבון למקרא ידיעה בנרג, שם טענו עסקנים דתיים וחרדים שעיריית חיפה מעדיפה לקדם את חג המולד על חשבון החנוכיות. הדוגמאות היחידות לרחובות עמוסי אשוחים שהובאו בכתבה, אמרו לו אחר כך חיפאים, הגיעו מאזורים נוצריים בעליל. נבון לא טרח לברר, ובחמת זעמו כתב את הפוסט הקצר הבא: "נתקפתי בחילה כשקראתי את הידיעה הזו: עיריית חיפה מקשטת את העיר בעצי אשוח ובצלבים לכבוד "חג המולד". אני מציע לעירייה לחדש עוד מסורת נוצרית ותיקה מאוד, ולעודד פוגרומים ביהודים בליל חג המולד." ההדגשה שלי.

עכשיו, עבדכם הנאמן מכיר קצת היסטוריה נוצרית ולא מעט מסורות נוצריות משונות. על המנהג של טבח ביהודים דווקא בליל חג המולד, לא שמעתי, והוא הסריח לי מהבדותה האורתודוקסית על כך שליל השנה החדשה נערכו פוגרומים ביהודים (כולל פוגרומים שהתרחשו במקביל בכמה ממלכות שבהן לא היו יהודים.) על כן שאלתי את נבון האם הוא יכול להוכיח את קיומה של "מסורת נוצרית ותיקה מאד" של "פוגרומים ביהודים בליל חג המולד." (במאמר מוסגר, צריך לציין שגם המילה 'לעודד' בעייתית: הכנסיה, המערבית על כל פנים, לא עודדה פוגרומים, להיפך. הפוגרומים באו מלמטה, מהנזירים המנדיקנטים ומהעם עצמו. למה? נסיון לתשובה אפשר לראות כאן.)

עכשיו, המבחן ל"מסורת של פוגרומים בערב חג המולד" פשוט למדי: ציון שלושה פוגרומים כאלה. רק שאין. אז בצר לו, שלף נבון פירור משני ערכים בוויקיפדיה העברית. האחד הוא ערך על ליל "ניטל", כלומר על המנהגים האנטי-נוצריים של יהודים בערב חג המולד. נבון היה רוצה שהקוראים יאמינו שבוויקיפדיה נכתב ש"בליל חג המולד היו נפוצות התגרויות והצקות ליהודים שיצאו לרחוב, למשל הכרחתם להשתחוות לצלב"; בעוד שבפועל נכתב שם "הסבר אחר הוא ש*בליל חג המולד היו נפוצות התגרויות והצקות ליהודים שיצאו לרחוב, למשל הכרחתם להשתחוות לצלב, ולפיכך החליטו רבנים שלא לקיים לימודים בליל זה." כלומר, כשהיה צורך להסביר את המנהגים האנטי-נוצריים של "ליל ניטל" (הוכחה מוצקת בפני עצמה לעד כמה הפכה האורתודוקסיה היהודית לצל חיוור של החברה שבה חיה, כשהיא יוצרת לעצמה "מנהגי נגד"), צצו ההסברים האלה. ומה המקור של ויקיפדיה העברית לטענה הזו? כתבה של כתב חרד"לי בנרג.

לא הוכחה מי יודע מה. על כן נבון ניסה אחר כך לשלוף הוכחה אחרת, גם היא מוויקיפדיה העברית: הציטוט שלו היה "לאורך הדורות, התרחשו בתקופת חג המולד, שהתאפיינה בחיזוק הקשר לכנסייה, גם בתקיפות אנטישמיות נגד יהודים, שהואשמו בבגידה בישו וברציחתו. מחזות פסיון שהועלו בעולם הקתולי חיזקו השקפות אנטישמיות אלו, ולא פעם היה חג המולד עת מצוקה ליהודים. על רקע זה, התפתחה מסורת של הסתגרות בבתים והימנעות של היהודית מקשר עם האוכלוסייה המקומית בתקופה זו, פן יבולע להם." הוא מגיע מהערך "יחס יהודים לחג המולד," ומדובר באחד הערכים העלובים ביותר שראיתי. ראשית, לטענה הזו אין כל הוכחה, או אפילו נסיון להוכחה. שנית, מחזות פסיון – כפי שיודע כל מי שיש לו הבנה מינימלית בנצרות – מגיעים בחג הפסחא, לא בחג המולד. והפסחא הוא אכן מוקש ומוקד להתלקחויות ביחסי יהודי-נוצרים לאורך כל השנים. כמעט כל עלילת דם, למשל, מגיעה סביב הפסחא.

כלומר, לטענה של נבון אין כל הוכחה, מה שהופך אותה לעלילת דם. יתר על כן, נראה שהוא התחיל לחפש הוכחות כאלה רק לאחר שההנחה שלו אותגרה. כלומר, הנחת היסוד שלו – תמימה לחלוטין מבחינתו – היא שאכן, יש מסורת נוצרית של פוגרומים בערב חג המולד. ולמה שלא תהיה? מה עוד יעשו נוצרים בערב חגם, אם לא יטבחו ביהודים? יתפללו? יקדישו מחשבה למשפחתם, לשנה שחלפה ולשנה שתבוא? אלו פעולות של בני אדם, וכידוע אתם קרויין אדם ואין הם קרויין אדם. איש נוצרי, מה יש לו בחייו? פוגרומים, ובית הלל אומרים אולי קצת אלכוהול.

אבל יש תועלת באספקלריה האפלה של נשמתו הבורה של נבון: היא מאפשרת לנו הצצה אל התפיסה של הרוב הגדול של יהודי ישראל. כאלה שאין להם מושג מהן דתות אחרות, רק שהן "נגדנו." כאלה שיונקים את שנאת המין האנושי עם חלב אמם, משוכנעים שכל מה שהגויים הרשעים רוצים לעשות, ועוד בליל החג שלהם, הוא לטבוח ביהודים. זו, מבחינתם, אמת כל כך בסיסית, בסיסית כמו "הלכה שעשו שונא ליעקב," שהיא כלל איננה נזקקת להוכחה. מה עוד יעשו הקריקטורות האלה בערב החג? מה יש להם בחייהם פרט לשנאת יהודים?

לשנאת האדם הזו יש פן פרקטי מאד: הרב הסובלני נבון היה רוצה לאסור על הצגת צלבים ועצי אשוח בישראל. זו, אחרי הכל, ארצנו הקדושה. מספרם של האנשים שהיה תומך בדרישה הזו גדול בהרבה מהחוגים שאליהם נבון רגיל לדבר. "זו מדינה יהודית," חוזרת ונשנית האמירה. מדינה? גטו חמוש, שיכור מהפראנויות שלו.

השנאה הזו לנוצרים, כמו גם השנאה למבקשי המקלט, היא ההוכחה לכך ששנאת האדם של יהודי ישראל היא לא תוצאה של הסכסוך עם העולם הערבי. הגזענות היא ליבתה של היהדות האורתודוקסית. הענקת מדינה לפלג הזה של היהדות רק אפשרה לגזענות הזו להתחמש ולצאת סוף סוף למסע הנקמה שלה כנגד ההיסטוריה.

נוהגים לתאר את הרצל כחוזה המדינה. רק שהאנטי-ציונים מתבררים כחוזים מדויקים יותר: הלורד רוטשילד כתב להרצל ש"אומר לך בגילוי לב, שאני רואה באימה הקמת ישוב יהודי, והנימוק הוא פשוט וברור. ישוב כזה יהיה מתנשא בבחינת אני ואפסי עוד. זה יהיה גטו עם כל הדעות הקדומות של גטו. זו תהיה מדינה יהודית קטנה, אורתודוקסית ולא ליברלית, שתבודד ותפלה לרעה את הגויים ואת הנוצרים [ושתפעל] … על פי העקרון 'עשה לאחרים את שנעשה לך.'" לוסיאן וולף, ממנהיגי יהודי בריטניה שנאבק נגד הצהרת בלפור, כתב כבר בתחילת המאה הקודמת שמדינה יהודית "לא רק תחריף את הקשיים העומדים בפני יהודים בלתי משוחררים, ותסכן את חירויותיהם של היהודים המשוחררים בעולם כולו, אלא שבפלסטינה עצמה היא תביא ליצירת מדינה יהודית המתבססת על הגבלות אזרחיות ודתיות מהסוג המדיוואלי ביותר; מדינה שכתוצאה מכך לא תוכל לעמוד ושתגרום חרפה מתמשכת ליהודים וליהדות. אכן, אי אפשר שיהיה אחרת, כאשר לאום פוליטי נשען על מבחנים דתיים וגזעיים; ואין כל לאומיות יהודית אפשרית אחרת."

הרצל, כמובן, היה נחרד מהיהדות כפי שהיא מתבטאת בישראל. הנבל של הספר השני שלו, אלטנוילנד, הוא רב בשם געייר (מילולית: אוכל נבלות), שרוצה לשלול את זכויות האזרח של הלא-יהודים במדינה. לא במקרה, הספר הזה לא נמצא ברשימת הספרים המומלצים של "אם תרצו." מותר להמר שרוב היהודים הישראלים היו דוחים את הרעיון של שוויון זכויות לזרים בתיעוב.

אחרי הכל, הם בסך הכל מחכים לחג הקרוב שלהם כדי שיוכלו לרצוח יהודים.

(יוסי גורביץ)