לעולם לא נשכח? בדיחה עלובה
אמש הסתבר שיש פקיד באוצר שמצא את הדרך לבלימת הגרעון: העלאת שכר הדירה של ניצולי השואה. שמו של הפקיד הוא צחי דוד, והוא הסביר בגאווה לחברי הכנסת ההמומים משהו של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת שבאמצעות העלאת שכר הדירה של ניצולי השואה החיים בהוסטלים בשני אחוזים – 70 שקלים בערך; כסף קטן לצחי דוד, כסף גדול לגמלאי – תצליח המדינה לחסוך שבעה מיליוני שקלים בשנה.
בעלי הזכרון ביניכם עשויים לזכור את המהומה שקמה כאשר ממשלת אולמרט הודיעה בגאווה שהיא תגדיל את קצבאות ניצולי השואה ב-83 שקלים שלמים ונוצצים. אולמרט נתן, צחי דוד לוקח. ואשר להפרש, 13 שקלים? אין מה לדאוג, הוא כבר נשחק.
כבר כתבתי כאן לעייפה על היחס הציני של מדינת ישראל לניצולי השואה. בתחילה, הם היו משהו שיש להתבייש בו, וצוו לשתוק; אחר כך, כשגוועה האידיאולוגיה הציונית למות ודוד בן גוריון ייסד את דת השואה, בהשתמשו במשפט אייכמן כמקבילה של קורבן אדם, הם התבקשו לפתוח בפומבי מחדש את פצעיהם, שבקושי הגלידו. מאז ועד הגיונה הטבעי של דת השואה – אמירתו של אליעזר שטרן ש"בכל דור ודור צריך אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא מאושוויץ" – הם שימשו לישראל כעלה תאנה, מעין הסבר מהלך שתבינו אותנו, עברנו שואה, אין לנו ברירה אלא להתנהג כפי שאנחנו מתנהגים.
אבל, משום מה, זו לא הפעם הראשונה שניצולי שואה נמצאים על הכוונת של האוצר. ב-2006, הודיעה הקרן לרווחת ניצולי השואה כי היא סוגרת את פעילותה, לאחר שהאוצר לא העביר לה את הכסף שהובטח לה. אפילו הוקמה פעם ועדת חקירה בנושא. לשווא.
עכשיו, אני מבין שצחי דוד חייב למצוא את שבעת המיליונים הללו, ואני אשמח לסייע לו. אני לא כלכלן, אבל אני חושב שאם נעלה את מס החברות בישראל חזרה ל-27%, במקום 25% שעליהן הוא עומד מאז 2010, סביר שזה יכניס קצת יותר משבעה מיליונים. אולי אפילו הרבה יותר. כן, אני יודע – אומרים לנו שאם נעלה את המס, החברות יברחו. הן לא בורחות מניו זילנד (עם 30% מס), אוסטרליה (כנ"ל), בריטניה (בחלק מהמקרים, 28%, במקרים אחרים 21%), ולמרות שהמס הפדרלי על חברות בארה"ב יכול להגיע ל-35%, לא כולל מיסי מדינה, אף אחד לא חושב שקליפורניה (עם שיעור מס חברות, נפרד מזה הפדרלי, של 9.5%) מפגרת במיוחד.
או, אם לא נראה לצחי דוד שראוי להעלות את מס החברות כי זה יאיים על המשרה הבאה שלו, אולי צריך לדבר על ביטול ה"רפורמה" במס הכנסה. אחרי הכל, הרפורמה הזו בדיוק – שמורידה את שיעורי המס של העשירון העליון – היא זו שיוצרת את החור בהכנסות המיסים שמדאיג כל כך את האוצר. אולי אפשר להלחם ברצינות על תקציב הבטחון: אמש התברר שבור השומן המכונה צה"ל בלע – אופס! – עוד 560 מיליוני שקלים שיצאו לשווא. בחישוב מהיר, הסכום הזה יכול היה לכסות את הגזלה מניצולי השואה לאיזה 80 שנים, ודאי הרבה יותר משישראל תתקיים.
אמצעי אחר של האוצר לסתימת החור בתקציב, אם אכן יש חור (האוצר מודיע שוב ושוב על עודף בגביית מיסים, בתקווה שאף אחד לא ישים לב לסתירה בין העודף ובין הצורך בקיצוץ בלתי פוסק בשירותים לאזרח, מה שמכונה בעגה המקצועית תקציב המדינה) הוא מיסים עקיפים. כלומר, אנחנו נשלם יותר על מים, מזון, אלכוהול, דלק ומה לא – אבל שרי אריסון ויצחק תשובה יקבלו הטבת מס ענקית. לצחי דוד ולחבריו זה נראה, משום מה, טבעי לגמרי. אולי זה בגלל שהם כלכלנים, שחיים על פי אידיאולוגיה שבה אין בני אדם, רק מוצרים וכוחות יצור.
נערי האוצר בישראל מחזיקים בכוח רב. הם, למעשה, המנהלים של כל משרד ממשלתי שהם נמצאים בו. החשב המשרדי יכול לבלום כל יוזמה. הוא מבין בכל דבר. הוא מבין בחינוך יותר מהמורים, ברפואה יותר מהרופאים, ברווחה יותר מהמומחים.
אז הגיע הזמן שמי שיש לו הכוח, גם ישא באחריות ולא יסתתר. הבה נפסיק לדבר על נערי האוצר ונציין את השמות: לכל גזירה יש שם. אפשר להתחיל מצחי דוד, האיש שהגיש הצעה רצינית לקצץ בהטבות הדיור לקשישים ניצולי שואה. יודעים איפה הוא גר? שלחו לו מכתבים שאומרים בדיוק מה אתם חושבים עליו. מכירים אותו? אמרו לו את זה בפומבי, ברחוב. עד שנצליח להלאים את משרד האוצר, הגיע הזמן לתג מחיר נגדו.
(הפוסט נכתב בהשראת הפוסט הזה ב"מדרון חלקלק".)
ועוד דבר אחד: היללות של מחנה הימין על ירי כדורי הגומי בפינוי המאחז נשמעות חלולות למדי, במיוחד הסיסמה המגוחכת אף יותר משהיא גזענית, "יהודי לא יורה על יהודי". פעילי שמאל נורו, בבילעין ובמקומות אחרים, בלי יותר מדי מחאה, בלשון המעטה, מצד האחים היהודים.
הערה מנהלתית א': מאז הפוסט האחרון, התקבלו שתי תרומות בקרן הטבק והאלכוהול. אני רוצה להודות בזאת לתורמים ולאחל להם שלעולם לא יזדקקו לחסדיו של צחי דוד.
הערה מנהלתית ב': מוקד הסיוע לעובדים זרים יוצא בקמפיין חדש כנגד שנאת הזרים בישראל, תחת השם "בתים פתוחים". מטרתו לאפשר לישראלים לבוא במגע ישיר עם הפליטים, לשמוע את סיפוריהם ולהבין אותם. זה נראה פרויקט ראוי מאד, ונקווה שהוא יצליח לחדור את חומות השנאה והבורות.
הערה מנהלתית ג': לאיור שמופיע בראש הפוסט אחראי איתמר.
(יוסי גורביץ)
בחייך, הרי פעילי שמאל שכחו מה זה להיות יהודים.
החיילים? כנראה שעוד לא.
כבר אחרי השריפה בכרמל היינו צריכים להפנות את האצבע המאשימה כלפי פקידי האוצר. במקרה ההוא זה היה אודי ניסן.
http://twitter.com/#!/TikunOlam/status/12133354832928768
למעשה, אם קוראים את הכתבה שאתה מקשר אליה רואים שמתוכננת העלאה של 25% בשכר הדירה.
לא מסכים עם האצבע המאשימה כלפי צחי דויד , האשם בסופו של דבר הוא נתניהו שצחי דויד מבצע את המדיניות שלו.
סתם מסקרנות, קראת את פרוטוקול הדיון, לפני שכתבת את הפוסט המתלהם הזה?
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/alia/2010-11-16.html
באופן כללי, הנתונים שנתת נכונים (חוץ מזה שלא מדובר דווקא בקשישים ניצולי שואה, אלא באופן כללי בקשישים עולים שזכו לגור בהוסטל, ובכך שהעליה היא באמת 25% כמו שכתבו בתגובות פה ).
אבל קריאה זהירה של הפרוטוקול מראה שאין כאן איזו התאכזרות יוצאת דופן. קודם כל, מדובר מראש על קשישים שזכו לקרם של הקרם – הם מקבלים דיור מעולה בשליש מחיר מהדיור הציבורי, הטבה שהרבה מאוד קשישים היו מתים לקבל. הם גם לא רעבים ללחם או משהו, סך הכל חיים די טוב (קונצרטים, בריכה, אפילו נשאר להם כסף לתרום ליד שרה). דבר שני, את הסכום הגבוה יותר היו אמורים לקחת מהם במשך שנים (על פי מה שהודיעו להם מראש) ובטעות גבו מהם פחות. אז לא לוקחים מהם רטרואקטיבית, אלא מתחילים ליישם את המדיניות שנקבעה עוד לפני שקיבלו את המתנה הפנטסטית הזו. דבר שלישי, שכר הדירה הגבוה יותר הולך להוסטלים עצמם.
לא אגיד שאי אפשר היה לוותר על ההעלאה הזו – באמת, אפשר היה. אבל זו לא באמת טרגדיה אנושית כפי שמנסים להציג.
ועוד משהו, קצת מצחיק – מעניין לראות שהמתנפלים על פקידי האוצר (דרך אגב, הכתובת היא אטיאס ושטייניץ) הם חביבי המדור: דני דנון, מרינה סולודקין, יוליה שמאלוב-ברקוביץ', ליה שמטוב.
ועוד משהו קטן, לגבי אלה מהקשישים שהם כן ניצולי שואה – להבנתי, הרנטה שלהם מוחרגת מתשלום ה-10%. זאת אומרת, הם ישלמו רק 10% מה-2600 ש"ח ובנוסף יקבלו את הרנטה.
עכשיו שמתי לב שהפרוטוקול שקישרתי אליו הוא מנובמבר. האם ייתכן שבינתיים היה עוד דיון שבו אותם אנשים חזרו בו בדיוק על אותן טענות? (אולי חוץ מזה שלאוצר יש רעיון חדש כיצד להקל על העולים).
(אחרונה ודי)
כלכליסט, עיתונות אמיצה. מסתבר שהקולגה שלך, ה"כתב" תומר אביטל, פשוט ציטט את ההודעה לעיתונות של דנון.
נחכה לפרוטוקול הדיון עצמו כדי לראות אם היה בו חידוש לעומת הקודם.
http://portal.knesset.gov.il/Com27alia/he-IL/Messages/1311.htm
שאי אבין נכון, אתה תוקף אותי על זה שלא קראתי פרוטוקול שעוד לא עלה? על סמך פרוטוקל מנובמבר? ואגב, את מרינה סולודקין אני דווקא מחבב. היא עובדת קשה.
לא, כבר כתבתי שהפרוטוקול הוא מנובמבר. אני תוקף אותך על שאתה מתלהם על סמך הודעה לעיתונות של דני דנון בלי לחכות לפרוטוקול.
דרך אגב, כן, הפרוטוקול מנובמבר בהחלט היה עוזר לתת תמונה טובה יותר.
ואיפה הסתמכתי על הודעה לעיתונות של דנון? וממתי צריך לחכות לפרוטוקול ישיבה כדי לכתוב עליה? ואולי הפרוטוקול מנובמבר מדבר על משהו שונה?
איפה הסתמכת על ההודעה לעיתונות של דנון? תסתכל שתי תגובות למעלה. ה"כתבה" של הקולגה שלך היא ציטוט של ההודעה לעיתונות. היה קל מאוד לנחש את זה.
אילו קראת את הפרוטוקול מנובמבר, היית רואה שהוא מדבר בדיוק על אותו נושא. זו נראית כמו עוד ישיבת מעקב שבה אולי אמרו אותו דבר ואולי הציעו פתרונות חדשים – אבל את עצירת ההתלהמות אפשר היה לעשות גם על סמך הפרוטוקול הישן. בכל מקרה, הנקודה שחשובה לי היא לא דווקא הפרוטוקול הישן – אלא הצורך לחכות לפרוטוקול החדש ולא לבלוע על עיוור את ההודעות של דנון. איך עוד אפשר לכתוב על ישיבה בלי להסתמך על הודעה מוטה לעיתונות?
לא בטוח שאטיאס אשם:
"לדברי עוזרו של דנון, במשרד הבינוי והשיכון הסכימו לוותר על ההעלאה, אולם באוצר התעקשו לבצע אותה". ואם זה נכון, ביחד עם זה ששכר הדירה הולך להוסטלים, האוצר צריך היה לוותר גם, הרי הוא בכלל לא מקבל את הכסף.
וחוץ מזה ההתלהמות נמצאת בדיוק במקומה: האוצר שדואג, כביכול, ל"הפקת המירב מנכסי המדינה" הוא אותו האוצר ש"קנה" מהאחים עופר את בז"ן אחרי תום הסכם החכירה, אותו האוצר שלא טורח לעדכן את התמלוגים שגובה המדינה ממשאבי טבע, אבל עוקב בעיני נץ אחרי פוטנציאל ההכנסה של קורת גג לקשישים, ואותו נתניהו שמקצץ קיצוץ רוחבי אחד אחרי השני ומעלה את כל המיסים על מוצרי צריכה אבל חלילה לו מלהוריד את מס החברות או מס על רווחי הון.
צריך להיות כמובן "חלילה לו מלהעלות את מס החברות או את המס על רוחחי הון".
לא יודע על מה העוזר של דנון מסתמך, אבל הנה חלק מהשיחה בין דנון לבין שרה צימרמן, מנהלת אגף נכסים ודיור במשרד של אטיאס:
היו"ר דני דנון:
מי קיבל את ההחלטה הזו?
שרה צימרמן:
שני המשרדים.
היו"ר דני דנון:
השר קיבל את זה? המנכ"ל?
שרה צימרמן:
שני השרים. יש ביניהם סיכום.
(כאמור, זה מנובמבר. אולי בינתיים שר השיכון שינה את דעתו)
אז מדובר בניצולי שואה בפרט או בעולים חדשים מבוגרים שחלק מהם עשוי להיות ניצולי שואה?
בכל מקרה, אני בטוח שיש מספיק מקומות אחרים לחפש בהם עבור ההכנסה הזאת לקופה. אני מתקשה להאמין שזה המקום הכי פחות מזיק שאפשר להשתמש בו כדי לכסות את הגרעון הזה.
כנראה רק חלק מהם ניצולי שואה.
אפשר לראות למשל דיון מ-2006 שבו התלוננו מקבלי רנטות שלוקחים להם גם 8% מהרנטה. על פי דברי סופה לנדבר בדיון הזה, מדובר רק ב-550 ניצולים. מהדיון בנובמבר 2010 אפשר לראות שמספר הקשישים שבהוסטלים הוא כ-10,000. דרך אגב, בדיון הזה מציינת ליה שמטוב שמהרנטה דווקא לא לוקחים 8%, אז כנראה משהו השתנה – מעניין מתי ומי החליט על זה.
בכל מקרה, יש משהו משותף לשני הדיונים האלה: בשניהם לא מדובר על איזו יוזמה שמטרתה היתה לפתור את בעית התקציב של ישראל, אלא על פקידים חרוצים שגילו כי ההחלטות המקוריות בעניין לא מתקיימות, ומיהרו לדרוש תיקון, אם כי לא רטרואקטיבי (במקרה הראשון, היו קשישים שלא דיווחו על הרנטה, במקרה השני, התשלום לא הוצמד כמתוכנן. ברור שלא יהיה אסון גדול אם ישנו את הנהלים ואת ההחלטות המקוריות, אבל לפחות לפי התיאור לעיל, לא באמת יקרה אסון גם אם לא.
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/zibur/2006-06-20.html
תודה רבה ידידיה.
אז בעצם זה עוד ויכוח על רמת הסוציאליות של המדינה? בעד להכליל בחישוב הכספים שאותם זקנים צריכים לשלם את ההכנסות הנוספות האלה שלהם, בתור ניצולי שואה (למשל), או לא לכלול את הרנטות והפנסיות בחישוב?
לא בדיוק. אני אנסה לסכם שוב את הסיפור כפי שאני מבין אותו. יכול להיות שאני טועה בפרטים, כי לא היכרתי את הנושא בכלל עד שלשום, אבל אני בטוח שבאופן כללי התיאור שלי קרוב יותר לאמת ממה שעשוי להצטייר בעיני מי שקורא רק את הכותרות. כל מה שאני כותב מסתכם במה שהבנתי מפרוטוקולי הדיונים ומקצת חיפושים.
בעקבות העליה הגדולה בתחילת שנות התשעים, הוחלט לפעול למען דיור ציבורי לעולים (לא דווקא ניצולי שואה). יש כמה סוגים של דיור ציבורי (דירות רגילות של עמידר, מקבצי דירות, הוסטלים). ההוסטלים כנראה נחשבים לסוג הדיור הטוב ביותר, ומלבד הדיור עצמו הם מספקים גם שירותים נוספים (למשל, שירותי תחזוקה ולחצני מצוקה). תחזוקת ההוסטלים יקרה ולכן לא נותנים אותם לכל זכאי הדיור הציבורי (שמונים היום כ-70,000 איש) אלא רק ל-10,000 בני מזל. עם הקמת ההוסטלים, הוחלט שתהיה השתתפות עצמית מסוימת של הדיירים – נמוכה מאוד, יחסית לעלותם האמיתית. היא נקבעה על 8% מסך הכנסותיהם, כולל רנטות למיניהן. כמו כן נקבע שהסכום יתעדכן עם הזמן בצמוד לחישובים שונים.
בשנת 2006 הסתבר שקשישים שונים לא דיווחו על הרנטות שלהם ולכן לא שילמו עליהן 8%, אלא רק על הקצבאות הישראליות. הדיון ב-2006 התקיים בעקבות בקשות תשלום שקיבלו. מההערות בדיון של 2010 מסתבר שמתישהו כנראה קיבלו את בקשתם והחריגו לגמרי את הרנטות מה-8%.
ב-2010 הסתבר שעדכון מחיר הדיור לא נעשה כמתוכנן. חישוב מחודש העלה שקיום התוכנית המקורית אמור להעלות את שיעור ההשתתפות ל-10% מסך ההכנסות (לא כולל רנטה). לקשישים שכבר שילמו 8% הודיעו שישלמו 10% מסוף 2011 (אבל לא ביקשו מהם תשלום רטרואקטיבי), לקשישים שמצטרפים עכשיו לוקחים 10% מראש. בדיון מנובמבר 2010 מבקשים הקשישים לוותר על העדכון ולהשאיר את ההשתתפות בגובה 8% מההכנסות. על פי ההודעה של דנון, נראה שהדיון ממרץ 2011 הוא כמעט העתק של הדיון מנובמבר.
זאת אומרת, אין כאן בדיוק ויכוח על רמת הסוציאליות של המדינה. בסך הכל נראה שהקשישים מקבלים שירותים מצוינים במחיר זול. הויכוח הוא פחות או יותר אם לנקוט בגישת "ייקוב הדין את ההר" או "לפנים משורת הדין".
עיתונאי הגון היה בודק את הפרטים בצורה מינימלית לפני שהיה מפרסם את הקומוניקט של דנון, וודאי לפני שהיה פותח במתקפה פרועה על פקיד האוצר (רעיונות אפשריים: לקרוא פרוטוקולים ישנים, לחכות לפרוטוקול החדש, לבקש תגובה).
עיתונאי חרוץ אולי היה מגדיל לעשות וגם שואל כמה שאלות, כדי לפתח את זה מסתם כתב אישום לנושא מעניין. נגיד, מה הקריטריונים לפיהם מוענקת שהיה בהוסטל? מה העלות של דייר הוסטל למדינה, ואיזה אחוז מתוכה מכסה התשלום שלו? מי החליט במקור על הקמת ההוסטלים? מי החליט במקור על שיעור ההשתתפות העצמית ואופן העדכון שלו? מי החריג את הרנטה מחישוב ההשתתפות העצמית? איך תשלום שכר הדירה משפיע על תקציב ההוסטלים? (נגיד, אם כולם ישלמו יותר, האם יותר דיירים יזכו להוסטלים במקום למגורים במקבצי דירות?)
אילו הייתי עורך "כלכליסט", סביר שהייתי רוצה שתומר אביטל יתנהג כעיתונאי חרוץ. מיוסי אני לא יכול לדרוש את זה, כאורח בבלוג. אבל הוא עדיין עיתונאי, וצריך להבין שכשהוא לא נוהג לפחות כעיתונאי הגון הוא מוציא לעצמו שם רע. מהקוראים הנאמנים הייתי מצפה לומר לו את זה – נאמנים פצעי אוהב.
אני מודה לך מאד על הנכונות להסביר.
אני יודע שזה כבר לא כל כך קשור לדיון אבל, אתה חושב שהכסף שהם מקבלים מתעדכן גם הוא והגובים רוצים רק ליישר קו או שהערך של הכסף שהעולים האלה מקבלים כהכנסה קטן לאורך הזמן, ובעצם הם נפגעים בגלל הירידה בערך השקל.
קראתי שוב, ונראה שטעיתי קודם.
8% זה סכום שצמוד לקצבת הביטוח הלאומי. חלק מהקשישים שילמו פחות מ8%, כי לא הצמידו את סכום לביטוח הלאומי (שגדל עם הזמן), וחלק שילמו 8% שכן התעדכנו. עכשיו החליטו להעלות לכולם ל-10% מקצבת הביטוח הלאומי – זאת אומרת שיש כאן העלאה שהיא מעבר לתיקון הטעות. אני עדיין חושב שאין מקום להתלהמות.
קצבת הביטוח הלאומי מתעדכנת מעת לעת בשיעורים שונים שנקבעים בידי הממשלה. תקופה מסוימת היו צמודות לשכר הממוצע במשק, ואני חושב שהיום הן מוצמדות למדד.
הסכום המזערי שמקבלים (קצבת זקנה עם השלמת הכנסה) הוא כ-2600 ש"ח, ז"א שאלו שמקבלים את הסכום הזה ישלמו בערך 50 שקלים נוספים בחודש. ניצולי שואה מקבלים רנטות שעליהן לא משלמים 8%/10%, אבל על הכנסות אחרות כן משלמים (ולכן הסכום הממוצע הוא 70 ש"ח). יש גם הבדל בין יחידים לזוגות.
אני דווקא רוצה לגעת בדבר האחרון שכתבת. אתה חושב שאותם פעילי ימין שהפגינו היום ביפו בעד סובלנות , הפגינו גם בעד מצעד הגאווה בירושלים? או ששם לא הייתה להם יותר מדי סובלנות?
קודם כל, אני שמחה מאוד שהבלוג עוסק בנושא כלכלי ולא רק בנושאים מדיניים החשובים כשלעצמם. מס החברות הנמוך מדי אכן מכעיס אותי מאוד. לא ייתכן שישראל תהפוך למקלט מס. מספרים לנו שוב ושוב שאם לא ניתן לעשירים מתנות כמו מיסים נמוכים ועבדים זרים משוללי זכויות, הם יעברו למדינות אחרות ויקחו איתם את העסקים שלהם, ואז תיווצר אבטלה והצמיחה תרד. זו שיטת ההפחדה הקלאסית של נחמיה שטרסלר, למי שהחמיץ את הטור המכוער והפרו-עשירים שלו ב"הארץ" של אתמול או שלשום. אתם יודעים מה, מצידי שהעשירים יממשו את האיום וילכו, ויקחו איתם את חברות כוח האדם שדרכם הם מעסיקים עובדים משוללי זכויות בשכר מינימום שדן אנשים לחיים של עבודת פרך ועוני. בפועל זה כנראה איום סרק ממילא כנראה.
עוד משהו שרציתי לומר. בור השומן המכונה צה"ל, שבלע את 560 המיליונים האלו, לא הוציא אותם רק על טילים אלא בעיקר על משכורות. לא שיש לי בעיה עם זה שאנשים מרוויחים לשם שינוי שכר מכובד שמאפשר קיום בכבוד, להיפך – אבל יש לי בעיה עם כך שרופאים וכבאים שמצילים חיים לא מקבלים שכר כזה, וקצינים בצבא שלוקחים חיים – כן. מי שמחפש תשובות לשאלה הגדולה "איך זה שאין שלום", שיתחיל לחפש בין 560 מיליוני השקלים האלו. עם תמריץ כספי נאה שכזה, לצה"ל ולקציניו יש אינטרס מובהק ללבות את האש ולהחמיר את הסכסוך עם הפלסטינים כדי להמשיך להנות מהכספים האלו.
מישהו צריך להסביר לניצולי השואה (ולקשישים בכלל) שהם יכולים לעשות מיליונים אם הם ימכרו את הבגדים הישנים שלהם להיפסטרים.
http://tinyurl.com/vintageholo
I LOL'D
קצת מוזרה הדרישה שלך לסולידריות לאומית מצד הימין בשעה שהשמאל הרדיקלי לא מגדיר את עצמו כיהודי…
למה סולידאריות 'לאומית' דווקא? מה עם סתם הזדהות עם אנשים שסבלו די והותר בחייהם ועכשיו עושים להם חשבונות על כמה פרוטות עלובות?
הגבתי בכלל לחלק אחר בפוסט…
אתם מקדשים שם שמיים ברבים ומוציאים שם טוב לאלוהי היהודים ששמו נרמס על ידי הכיפות הסרוחות והימין הכהנונאצי בישראל.
לא ברור לי למה לקחת 70 שקלים מכל אחד מניצולי השואה כדי לחסוך 7 מיליון ש"ח. הרבה יותר פשוט לשים אגרה של 1.5 ש"ח על רישום שם בפרויקט "לכל איש יש שם" של יד ושם וכך להרוויח 9 מיליון ש"ח במכה מאנשים שממילא כבר לא אכפת להם.
הייתי רוצה לשמוע את דעתך, יוסי, על המכתב של שרלו.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4037055,00.html
אני לא ממש מבין למה כשוטרים וחיילים שמשתמשים בכח מופרז כלפי מתנחלים כהניסטים זה תקין בעינייך. אם אכן נעשה שימוש מוגזם בכח יש להם כל זכות בעולם להתלונן. ההשוואה לבילעין רק מחזקת את טענתי כי גם שם ההפגנות לא בדיוק מתנהלות על מי מנוחות ומורכבות מהיפים שקושרים את עצמם לגדר. אז אלא אם תביא סימוכין לכך שהמתנחלים עשו משהו חמור יותר ממה שנעשה בהפגנות בבילעין, אין שום הצדקה לסתום להם את הפה.
שימוש בכוח מופרז אינו תקין לעולם, בהגדרה. הבעיה היא שבמקום להגן על חופש ההפגנה לכולם, כל צד חושב שהחופש הזה מגיע רק לו, והצד השני הוא משהו בין אויבים לבוגדים. ככה לא שומרים על דמוקרטיה.
מסכים לחלוטין, כל כוונתי היתה להצביע על כך שגם הצד "שלנו" לא תמיד שש להגן על זכותו הבסיסית של הצד השני לא לחטוף כדורי גומי סתם ככה.