החברים של ג'ורג'

להפסיק את הקומבינה

אם יש משהו טוב בפארסה שברק ונתניהו מבשלים לנו, הרי שהוא הדיון הציבורי במעמדן של ישיבות ההסדר. אלוף פיקוד המרכז, אבי מזרחי, קרא לאחרונה לפירוקה של ישיבת ההסדר "הר ברכה", שראש הישיבה שלה הוא אחד היהודיסטים הקיצונים ביותר, אליעזר מלמד. הלז היה בין ראשי המסיתים שקראו לחיילי הסדר לסרב פקודה. מסתמן שגם ישיבת ההסדר באלון מורה, בהנהגת אליקים לבנון – ההוא שהחזון שלו הוא השתלטות "אמונית" על מדינת ישראל – נמצאת על הכוונת.

לא שצפוי שמשהו כזה אכן יקרה; מזרחי והרמטכ"ל אשכנזי אמנם המליצו על הפסקת ההסדר עם "הר ברכה", וכך עשה גם השב"כ, אבל שר הבטחון, כרגיל, משתפן. אהוד ברק לא יקבל החלטה פוליטית שעשויה לפגוע בעתידו הפוליטי – כמסתבר, הוא עדיין חושב שיש לו עתיד כזה. פירוק ישיבות ההסדר היא עמדה שנויה במחלוקת, ומשום כך ברק לא ינקוט בה, לא מבלי להשתכנע שהציבור כבר הכריע בנושא (כפי שעשה בהחלטה לסגת מלבנון).

אבל בינתיים סוגרים רבני ההסדר שורות מאחורי מלמד. דובר ארגון ישיבות ההסדר אמר ל-Ynet ש"מישהו פה כנראה מתבלבל ולא מבין שאי אפשר להגביל אזרחים מלחשוב או לדבר. מה זו משטרת המחשבות הזו? פה זה לא רוסיה. יש דרכי ענישה והעמדה לדין אם רב או כל אדם אחר עשה משהו לא חוקי, אבל לסגור ישיבות כי הם אמרו משהו שאנשי הצבא לא אוהבים? נראה אותם עושים את זה לאוניברסיטה שמרצים שלה מעודדים סרבנות". הוא אמר עוד ש"קצינים בכירים לא יתנו ציונים לאזרחים על מה שהם עושים".

הבה נפרק את הטקסט. ראשית, זו לא "משטרת מחשבות". מלמד, כמו כל רבני ההסדר, הוא עובד ציבור שמקבל משכורת מהמדינה. לעובדי ציבור, כפי שלמדה לאחרונה על בשרה אחות ערביה שהפגינה נגד פעולות צה"ל ברצועה, אין זכות להפגין נגד הממשלה שמשלמת להם את משכורותיהם. זה כלל בסיסי של התקשי"ר; התוודעתי אליו לראשונה לפני יותר מ-20 שנים. מלמד, כמובן, יזדעזע מעצם הרעיון של ההשוואה בינו, זכר יהודי גאה, ובין גויה, ועוד אשה. אבל חוקי ישראל עדיין לא קיבלו את מלוא ההגיון ההלכתי.

שנית, אף אחד לא מדבר על סגירת הישיבה. מלמד יוכל להמשיך ולשמש כראש ישיבה; הוא פשוט יהיה ראש ישיבה "גבוהה". אמנם, הוא לא יוכל עוד למשוך משכורת ממשרד הבטחון, להכניס גיס חמישי לשורות הצבא, לטעון שהוא ותלמידיו מייצגים את הקרם דה לה קרם של החברה הישראלית, ולהטיף תוך כדי כך כנגד קציני הארגון שמשלם לו, אבל אי אפשר לקבל הכל בחיים. אולי זה יהפוך אותו לאדם ישר יותר; מצד שני, הוא רב אורתודוקסי, אז לא הייתי בונה על זה.

שלישית, מה הקשקוש הזה על חופש אקדמי? רבנים אינם אקדמאים. לאקדמאים יש חופש משום שתפקידם הוא מחקר, שממנו נגזרת גם האפשרות שהמחקרים שלהם, שמטרתם קידום החברה, יערערו על מוסכמות חברתיות; אנחנו לא רוצים לסתום לאנשים האלה את הפה. באיזה מחקר עוסקים מלמד או תלמידיו? תפקידם הוא להטיף לדת.

רביעית, ההשוואה האווילית בין ראש ישיבה ובין מרצה אקדמי מזכירה בטיפשותה ובחוסר היושרה שלה את ההשוואה בין יעקב טייטל ובין רוצח מן השורה. במשך שנים הטיפו לנו הרבנים שרב איננו "סתם" מרצה, תפקידו איננו מסתכם ב"הוראה" אלא ב"חינוך". פתאום המחנכים הדגולים יורדים לדרגת מרצה מן המניין? פתאום האנשים שהתיימרו "לבנות" את תלמידיהם, לשמש להם כמורי דרך, הם המקבילה של מדריך בתרגיל אינפי למתחילים? וכן, אגב – אם הרקטור של אוניברסיטת תל אביב היה קורא לסטודנטים לסרב פקודה, בהחלט היה סביר שצה"ל יפסיק את כל פעילותו מול המוסד.

חמישית ואחרונה, פתאום הם נהיו לנו תומכי החברה האזרחית. פתאום "קצינים בכירים לא יחלקו ציונים לאזרחים". אבל מלמד, אף שרשמית הוא אזרח, הוא לכל דבר ועניין עובד צה"ל. הוא מקבל את המשכורת שלו ממשרד הבטחון. ומה לעשות, מי שמשלם את המשכורת רשאי גם להעביר ביקורת.

בקצרה, הרבנים – כרגיל – משקרים ומקווים שלא נשים לכך לב. יעל משאלי היתה, כרגיל, ישרה יותר, ואמרה בבוטות שלא מתאים לאליטה הסרוגה לשרת באותו צבא עם העם הישראלי. לדבריה, חובשי הכיפות ישרתו בצבא "בתנאים שלהם", ולא בשום מצב אחר.

במשך שני דורות מפמפמים אנשי ההסדר את האגדה שלהם-עצמם, כמיטב החיילים הישראלים. בפועל, הם סיפרו יותר צ'יזבטים מכל הפלמ"ח. הם סיפחו לעצמם, בין השאר, את רועי קליין – אבל קליין למד במכינה, לא בישיבת הסדר. חיילי הסדר, הזכיר אלעזר שטרן בסוף השבוע, מועילים לצה"ל הרבה פחות מכל חייל קרבי אחר: הם משרתים בקו בסך הכל שישה חודשים. סך כל שירותם הוא 16 חודשים, ארבעה מהם במילואים. בשביל זה, הם דורשים תנאים שאף אחד אחר לא מקבל: לשרת ביחידות לפי בחירתם, ועם החבר'ה מהישיבה.

מילא זה. יכול להיות שיש לצה"ל מה לעשות עם חטיבה של מפונקים שחייבים טיפוח לאגו. הבעיה היא, והיה מי שאמר את זה כבר כשהחלו להקים את המסגרת הזו, שיש לה שדרת פיקוד כפולה. מצד אחד, במשך 12 חודשים, היא נאמנה למפקד צה"לי; במשך ארבע שנים היא תחת פיקודו של רב. עד לאחרונה לא היו חיכוכים ישירים בין שתי שדרות הפיקוד הללו. עכשיו יש.

נקודה שלישית, וקריטית, היא שבחורי ישיבות ההסדר הם ראש הנחש. הם המוסתים ביותר שבקרב חובשי הכיפות. יש שיעור גדול של חובשי כיפות בצבא. רובם, ודאי הקצינים, יצייתו לפקודות שיקבלו מלמעלה. אם יש גרעין של מרד צבאי, הוא נמצא בקרב בחורי הישיבות. החיילים חובשי הכיפות הפשוטים אינם נמצאים באווירה "משיחית גבוהה" רוב הזמן; רבים מהם גם מסירים את הכיפה במהלך השירות.

ההסדרניקים מטופחים כאליטה – יותר ויותר, כאליטה "אמונית", שתחליף את המשטר; ח"כ יעקב כ"ץ, תלמיד מוצהר של מלמד, אמר זאת כמעט במפורש היום – והם מאורגנים בפלוגות הומוגניות. הסכנה שהם מייצגים היא חריגה לא רק לצה"ל, אלא גם לדמוקרטיה הישראלית. ראוי גם לציין שכמעט כל מחתרת לאומנית שהוקמה כאן נשענה על חיילי הסדר, לצרכי פיגוע או לצרכי השגת נשק ואמצעי לחימה.

צה"ל פירק את הפלמ"ח, וחיסל את האצ"ל והלח"י כמסגרות חמושות נפרדות. אין שום סיבה עלי אדמות שלפלג פוליטי כלשהו יהיו פלוגות. את ישיבות ההסדר צריך לפרק. צה"ל הוא ממילא מיליציה יהוויסטית: חייל נכלא לאחרונה משום שהעז לבשל לעצמו אוכל בשבת, הכשרות נשמרת, בפקודה – שאמנם, לא תמיד מצייתים לה – בכל היחידות שבהן רוב החיילים יהודים, טקסים יהודיים (קידוש בערב שבת, סדר פסח) נערכים בפקודה, שהחיילים הלא יהודים אינם פטורים ממנה, ולרבנות ניתן היתר להשחית חיילים ולהחזירם בתשובה (אירועי "התעוררות"). יש בו די דת גם בלי בחורי הישיבות של הקומבינה.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

27 תגובות על ”להפסיק את הקומבינה“

  1. kw הגיב:

    רק הפריע לי קצת העיניין בקשר לחופש הביטוי, ואיך מועסק מאבד את היכולת לבקר את המעסיק. שחר, שכן שלך, מדבר על משהו דומה לזה ברשומותיו האחרונות, בנימה אחרת.

  2. עד הגיב:

    "חופש אקדמי", אני מניח שאני יכול ללמוד את מאמר תיאולוגי מדיני של שפינוזה בישיבת "הר ברכה", או לחלופין, לערוך שיעור על ממצאים ארכיאולוגים וביקורת המקרא… יוסי, מה שמעצבן הוא התפישה של "בלעדינו. אתם לא תשרדו", שאין לי מושג מניין שואבים אותם אנשים שמשרתים בקושי.

  3. אילן בכר אבנטור הגיב:

    ורק הערת ביניים, על פירוק הטקסט וההשוואה לאוניברסיטאות – לאף אוניברסיטה ישראלית שאני מכיר אין הסדר על חצי-גיוס של תלמידיה, לפיהם הם ישרתו בצבא רק חצי מהזמן (או בין חצי לשליש) וביחידות משלהם.

    מכיוון שרק את ההסדר הזה מדברים על לבטל, לא ברור מה ראש הישיבה רוצה להשיג בהשוואה שלו. אדרבה, אם הוא חושב שהוא כמו פרופסור באוניברסיטה, אז ההצעה שעלתה רק מדברת על השוואת מעמדו לאוניבסיטאות – זאת אומרת לבטל את האישור המיוחד לשירות חלקי ונפרד.

    ועכשיו, חזרה לשאר המאמר….

  4. mosh הגיב:

    בעניין שר המשפטים יעקב נאמן וחזון המשפט ההלכתי שלו, תחת הכותרת "למה כבר הפסדנו":
    אני רוצה לצטט ציטוט מהכותרות של ynet:
    הרב עובדיה יוסף: "אין הבדל בין שופטים גויים לשופטים יהודים הדנים לפי משפט גויים"
    מה קורה פה? יותר נכון – מה משתקף פה?
    כותרת בעיתון נועדה למשוך תשומת לב, ובתקשורת המסחרית זה אומר לרגש-לזעזע-לעצבן. עצם שאיפתו של שר המשפטים להשלטת ההלכה היהודית בישראל – עדיין נחשבת לזעזוע עבור הקורא הממוצע; אבל בכותרות – גם הציטוטים הנוספים אמורים לזעזע ולהרגיז. אנשי ynet-ידיעות לא טועים, בדרך כלל, בבחירת אופני הריגוש – וגם הפעם כנראה שהם לא טעו:
    אותם קוראים שאמורים להתעצבן, ואכן מתעצבנים, מכך ששר המשפטים רוצה מדינת הלכה – אמורים גם להתרגז, ורבים מהם כנראה מתרגזים, על כך שעובדיה יוסף אומר ש"אין הבדל" בין "יהודים" מסוימים ל"גויים";
    כלומר, אותם אנשים שבאמת מתנגדים למדינת הלכה – באמת נעלבים שקוראים להם "גויים";
    כלומר, הם מזדהים עם הרגשות היהודיים העלובים ביותר, הרגשות של התבדלות מה"גוי".
    לכן אין להם יכולת להתנגד לסחף היהודי-הלכתי. אין להם יכולת לומר לעובדיה יוסף וחסידיו: "בוודאי שאין הבדל בין שופטים יהודים לשופטים בני עם אחר, כאשר אלו ואלו פועלים במסגרת המשפט האזרחי הליברלי דמוקרטי. כאשר אלו ואלו אינם מייחסים חשיבות כה רבה למוצאם ואינם מחויבים לדת אבותיהם או סבותיהם. ואסור גם להבדיל בין נאשם יהודי לנאשם אחר תחת החוק. ואין להעדיף מתדיין יהודי על בן דבבו שאינו יהודי".
    כל זה לא נאמר מפי אנשים שנעלבים כאשר קנאי דת קוראים להם בשמות. לכן נפסיד כולנו – החילונים הבלתי מודעים שנעלבים כשקוראים להם גויים, ביחד עם הליברלים המעטים המודעים שקוראים וכותבים את הבלוג העצוב הזה.

    • עדיגי הגיב:

      כי "גוי" זה כינוי מתנשא ומעליב. גם שחורים נעלבים כשקוראים להם "כושים", למרות שטכנית הם יותר כושים (מוצאם מכוש, קרי אפריקה) מאשר שחורים (כי הם לא באמת שחורים).

      בקיצור, זו לא הסמנטיקה אלא הכוונה.

      • mosh הגיב:

        אני חייב להתעקש שזה בדיוק העניין: מה הכוונה של עובדיה יוסף – שאנשים חילונים ליברלים הם מנותקים מהמסורת? שהם דומים יותר לאזרח המערבי הממוצע מאשר לתושב העיירה היהודית? אז למה האזרח החילוני נעלב מכך, זה תיאור עובדתי ומחמיא של המצב הרצוי והמצוי.

      • אסף רזון הגיב:

        גוי הוא כינוי מתנשא מפי קבוצה מסויימת אבל הוא לא אמור להיות מעליב, בפרט אם אתה באמת גוי. הוא פשוט ציון עובדה, והטענה שאנשים מסויימים הוגים אותו בעליונות מוכיחה , אם כבר, רק משהו על ההתנהגות של אותם אנשים ולא על המילה עצמה.

      • מני זהבי הגיב:

        כוש זה חלק מסודאן של היום (אולי גם של אתיופיה), לא "אפריקה". והמילה שהאנשים שחורי-העור נעלבים ממנה היא בכלל negro, שמשמעותה בחלק מהשפות האירופיות ("צאצאיה" של הלטינית) היא "שחור", בדיוק כמו של המילה black באנגלית. ללמדנו שהקונוטציות החברתיות של מילים מסוימות תלויות בסביבה התרבותית בה הן קיימות, ולפיכך אין טעם להסביר מה מעליב את השחורים בארה"ב על-סמך מוצאן של מילים עבריות, ממש כשם שאין טעם להסביר למה המילה "גוי" היא מעליבה או לא על-סמך מוצאה או משמעותה המקורית. אגב, טרם פגשתי לא-יהודי כלשהו שייעלב מזה שמכנים אותו "גוי". יהודים שנעלבים מזה פגשתי גם פגשתי.

        • עדיגי הגיב:

          לידיעתך, יש שחורים גם בישראל. וגם הם נעלבים כשקוראים להם "כושים".

          ברור שלא-יהודי לא ייעלב: הוא לא גדל באווירה שהכינוי "גוי" נחשב לעלבון. כמו שאם תיקח אדם שחור שלא מודע לקונוטציות של המילה "כושי", הוא לא ייעלב אם תקרא לו כך.

          • מני זהבי הגיב:

            מה, "הכושים העבריים" נעלבים כשקוראים להם כך? לי דווקא נראה שזה כינוי די מקובל עבור הקבוצה הזאת. בכל מקרה, במונחים של ישראל, מדובר בתופעה אזוטרית למדי.

        • אסף רזון הגיב:

          מני: למיטב ידיעתי המילה המעליבה היא "Nigger". דווקא המונח הנטרלי למדי Negro היתה, לפחות בתקופה מסויימת, נסיון לתיאור פוליטיקלי-קורקט.

          • מני זהבי הגיב:

            Nigger הוא וריאציה מסוימת של negro. ושניהם נתפסים (מזה כמה עשרות שנים) כבלתי-תקינים פוליטית באופן מובהק.

            • אסף רזון הגיב:

              לא יודע כמה הרבה עשרות שנים. אני זוכר שראיתי את הסרט "נחשו מי בא לסעוד" ושם הילדה (שמביאה להורים, געוואלד, חבר שחור) שואלת אותם אם יש להם בעיה שהוא Negro. אז בוא נאמר שדווקא בשנות ה-60 בואכה 70 הכינוי הזה היה דווקא פוליטיקלי קורקט.

    • TIBERIVS GRACCVS הגיב:

      מה אתה אומר? רוב אוכלוסיית ישראל הם בעלי רגשות לאומיים? באמת סקופ…

      • עדו הגיב:

        הסקופ האמיתי:
        רוב אזרחי המדינה הם בעלי 'רגשות עמוקים כלפי הדת' אבל רואים טלויזיה בשבת. רוב אוהדי בית"ר שונאים שמאלנים שאין להם כבוד ליהדות ומקללים אותם בדבקות מהיציע של טדי בשבת .
        רוב אזרחי המדינה לא רוצים לצאת מהשטחים כי 'זה שלנו' למרות שאם תבקש מהם לדקלם את עשרת הדיברות הם יגיעול6 מקסימום. רוב אוכלוסית המדינה קשורה מאד לאדמת הארץ אבל לא יודעת מאיזה צד מחזיקים מעדר , רוב אוכלוסית המדינה זוכרת שיהודים נרדפו והופלו לרעה אבל נדהמת כל פעם מחדש כשמציגים בפניה סבל של אחרים (לאו דווקא פלשתינאים) כי רק לנו יש מונופול על סבל.

        ורוב העם לא רוצה שנהיה 'ככל העמים' בלי להבין
        שזו המהות של הקמת מדינת ישראל , אם רצינו להישאר שונים מכולם לא היינו צריכים להתחיל עם העניין הזה של ציונות.

        • mosh הגיב:

          תודה.
          ובהקשר של חוק ומשפט: הרב עובדיה אכן בא לקלל ויצא מברך – שהרי אנחנו רוצים חוק ומשפט "של גויים", כלומר משטר ליברלי ולא שלטון דתי.

      • עדיגי הגיב:

        ברגע שקובצה מסויימת רואה בלא-יהודים אנשים פחותים, זו בהחלט קללה…

        • דור הגיב:

          ולכן יש טעם בקבוצת הפייסבוק שקישרתי אליה.

        • אסף רזון הגיב:

          אם וכאשר אולי מישהו שומע את הביטוי מאנשי הקבוצה הזאת שהוא במובהק בעל דעות גזעניות הוא יכול להבין שהביטוי הזה משמש באותו רגע כקללה אצל הדובר.

          אבל מכאן להחרמתו הטוטאלית של ביטוי כזה בגלל קבוצת אנשים (שלא ברור גודלה) שבשבילה הוא משמש כעלבון? לא ולא.

          והנה אנלוגיות להשוואה:
          א. יש קבוצה גדולה של אנשים שאצלם "עתודאי" זה קללה. רובם, אגב, עתודאים. זה לא אומר שום דבר על הטענה שהמילה עצמה היא , במקור ועדיין בשימוש המיינסטרימי, תיאור עובדתי ותו לא.
          ב. גם המילה "מפגר" היא רק תיאור, אבל אצל הרבה אנשים היא הפכה לקללה. אז אבירי הפוליטיקלי קורקט ניסו להחליף אותה ב"מאותגר שכלית". התוצאה? אנשים התחילו לומר "מה אתה, מאותגר שכלית?".

          • עדיגי הגיב:

            עצם המושג "גוי" הוא לא מעליב. אבל לשמוע אנשים קוראים לאחרים "גויים"? בדרך כלל זה לא נאמר בכוונה לפאר אותם.

            ואגב, מאותגר שכלית יצא מהאופנה. היום זה "מיוחד".

            • אסף רזון הגיב:

              אבל זה בדיוק העניין. זה לא "כינוי מתנשא ומעליב". אלא אלה אנשים מתנשאים ומעליבים שבשבילם גם ביטוי נייטרלי הופך לעלבון. ואצל הנאצים המילה "קוסמופוליטי" היתה שם-קוד ליהודים, ליברלים, וכל מה שרע. אז האם המילה היא קללה?

              יתרה על-כן, אצל חלקים נכבדים מהציבור "שמאלני" ו"יפה נפש" נאמר במטרה להעליב מישהו. אבל זה לא הופך את הכינוי עצמו למעליב. אני , למשל, נושא אותו בגאווה.

  5. רועי הגיב:

    איני נוהג להאריך בתגובה בסלולרי, או בכלל מלכתחילה. אחרוג ממנהגי.

    בואו נעשה לרב הנחה. נפרק את אמירתו ונשנה אותה.
    נניח שהוא התכוון לעתודאים. עתודאים על סוגיהם השונים הם אנשים שהולכים ולומדים * שנים במוסד כלשהו, ואז נותנים חזרה * שנים בשירות חובה, ללא שום פריוילגיות מרשימות. הם נחלקים להרבה סוגים, כשאני מכליל בתוכם גם את הטייסים. אני מציע השוואת מעמד. הרב צודק לגמרי. הרי התנ"ך מלא חוכמה כך אומרים לנו, אני מציע להקים יחידות רבות מכל הסוגים, שתתמחנה במלאכות הנזכרות בתנ"ך. צריכים צורפים/רתכים? בסיפור לוחות הברית בהר סיני אנחנו קוראים על עגל מזהב. ייתכן וראיית העולם הצרה שלי גרמה לי לא להבין את הסיפור, אבל, פאקינג עגל עשוי מזהב. אני לא מצליח ליצור ריבוע מחימר, והם מכינים עגל מזהב? עצם ההתכה של זהב בתקופה ההיא, ועצם זה שלמסע נדודים במדבר הם טורחים לקחת כמה מאות קילו של זהב אבל לא מספיק סבלנים לאפות פיתות, זה מדאיג בפני עצמו, במיוחד כשחושבים שלזהב כמעט אין ערך בנדודים של 40 שנה, וגם בהגעה לארץ המובטחת, אין לזהב ערך מיוחד, בהתחשב בזינופוביה היהודית והכיבוש של הארץ, קיצר, יש ידע גדול במלאכת יד.
    ומלחמות בני ישראל? דוד הקלע? אני מציע יחידות של צלפים בהשראת התנ"ך, בזיזת עמים מובסים? יחידות איסוף שלל, בתי המקדש? בינוי!

    רעיון לא רע, אה?

  6. א.ה. הגיב:

    אגב ישיבות, עוד פיגוע חרדי:

    " חשד: 3 צעירים חרדים דקרו תושב מזרח ירושלים "
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1133609.html

  7. עמית הגיב:

    רק הערה – החייל שנשלח לכלא כי בישל אוכל לא רק חילל שבת ובישל לעצמו (חבר'ה אצלנו נהגו בכל שבת לבשל לעצמם משהו פשוט כי לא היה להם כוח לקום לארוחת הצהריים, אף אחד לא מצמץ) הבעיה המהותית (נניח לזו המשמעתית) היא שהבחור בישל בכלי במטבח הצבאי:
    המטבח הצבאי כשר, פלוס מינוס. למה? כי צה"ל רוצה לאפשר לדתיים להיות חיילים. קיים ויכוח הלכתי באשר לכלי שבושל בו בשבת – האם הוא טעון הכשרה או לא, בנקודה הזו צה"ל מחמיר משיקוליו שלו(בדיוק כפי שאין בצבא קטניות ואורז בפסח). כלומר, בעקבות מה שעשה החייל, צריך להכשיר את המטבח. מעשית – אין הבדל בין מה שהוא עשה לבין הדרוזים בשומרה שבישלו דורבן (זה היה בסביבות 2006 אם אני זוכר נכון, לא מצאתי קישור – בשני המקרים החיילים עברו עברה משמעתית שגררה את סגירת המטבח עד להכשרתו.

  8. ג הגיב:

    גוי הוא ביטוי שיש לו מספר מובנים בעיברית:
    האחד, לא יהודי.
    השני, בור ועם הארץ (מילה נרדפת לשייגץ).
    ובחוץ לארץ גויים דווקא כן מעלבים כשקורים להם גויים:
    כי זה נאמר במובן של אחד שהוא לא משלנו, ושאין לסמוך עליו וכו'.

    • אסף רזון הגיב:

      ההגיון של הגויים מחוצלארץ הוא ממש מטומטם, כי הוא חסר כל קשר למילה עצמה או לשימוש בה.

      הרי לפי הגדרה זאת, אם יש קבוצה שמתייחסת לקבוצה אחרת בזלזול, לא חשוב באיזה שם היא תקרא לה – אוטומטית הוא יהפך לשם גנאי אוטומטית, כי ככה הם חושבים בסתר לבם…